כותרות TheMarker >
    ';

    האור שבפנים

    רוח טובה, חשיבה חיובית וגישה יצירתית. אלה מקורות האור שבפנים, שמראה לי את הדרך. בדרכי אני רואה אל מעבר לאופק ומגיע למחוזות עלומים ונחשקים. ומשם אביא את דברי לכל מי שירצה לגעת באור.

    ארכיון

    0

    קציצות הפראסה של סבתא

    81 תגובות   יום שבת, 11/4/09, 09:25


    פסח. משהו חסר. משהו חשוב ביותר במסורת האישית. היופי שבמסורת ובדת שהנה של כולם וכל אחד יכול לקחת ממנה את מה שיפה עבורו ובעיניו. עבורי פסח הינו: פסח, מצה, מרור ופראסה. ולאו דווקא בסדר הזה.

     

     זה הפסח השני שהטלפון לא מגיע. אני חש אותו כבר מצלצל, אני חש את בלוטות הטעם שדורשות את ליטרת קציצות הפראסה. אבל סבתא לא מתקשרת. היא איננה. קרוב לשנתיים. עוד בהיותי ילד המזדמן לביקורים מפעם לפעם הייתה מקבלת את פני  ומכריזה בקול גדול: "ידעתי שתבוא, יש פריטס די פרס" כלומר, בספניולית- קציצות פרסה (לפרסה שמות נוספים והיא נקראת גם לוף, כרישה). סבתא הייתה פרינצסה בחו"ל ובארץ פועלת יצור. מעולם לא איבדה את שמחת החיים שהקרינה והתלהבותה הייתה תמיד גדולה, גם אחרי יום עבודה במפעל אליו יצאה בשעה ב 4 לפנות בוקר, אחרי הקניות חוזרת הביתה וטורחת ומכינה מטעמים מכל טוב. גולת הכותרת בפסח היו: קציצות הפראסה. היא קלטה עוד בהיותי קטן שיש פה "סטארט אפ" שאפשר לשווק בהצלחה. וכך היא לכדה אותי. לצמיתות.

     

     לפני 18 שנה סבתה עברה לבית אבות. מסורת הפראסה לא נפסקה. אם לא הייתי מגיע מספיק מהר בימי הפסח הראשונים היא הייתה מתקשרת אחוזת דאגה. לעיתים מדברת עם אחד מילדי או אשתי, "יוסי לא בא" היא התלוננה בדאגה כאילו התרחש אסון. "יש פראסה". היא הייתה אוגרת בחדר האוכל של בית האבות הבולגרי את כל מנות הפרסה ששמה עליהן ידיה ומקפיאה אותן עבורי.   הייתי חייב להגיע. זו היה בקשר בינינו סוג של ציווי כמו לעצור ברמזור אדום, כמו לשלם חשבון חשמל, משהו שאי אפשר בלעדיו.כך מדי שנה.

     

     באחד מחגי הפסח לפני 13 שנה נסעתי לשבועיים לארצות הברית עם כל המשפחה. חזרתי לסבתא אחוז רשמים עם תמונות מדיסני וורלד, אפקוט, וושינגטון וניו יורק. סבתא מאד אהבה לראות תמונות והיא כאילו טיילה איתי כאשר הראיתי לה את התמונות. אבל לפני כל דבר הייתי חייב להשלים את החסר. סבתא אגרה מנה עצומה של קציצות פראסה ומהרה להגיש לי צלחת עמוסה. היא הייתה מאושרת. וגם אני. 

     

    לפני שנתיים היא כבר הייתה רוב הזמן רתוקה למיטתה, התקשתה לקום וללכת. לכל היותר כמה צעדים בעזרת הליכון. שבועות לא הגיעה לחדר האוכל המרוחק, מצבה היה קשה. אבל הגיע ערב פסח ןסבתא נעמדה וצעדה צעד אחר צעד, בצעדת גבורה הרואית הגיעה למילוי המשימה הקדושה, אחת האחרונות בחייה, החשובה מכל . איסוף קציצות הפראסה  מחדר האוכל, עבור הנכד שלה. הוא הרי יגיע במהלך הפסח. זו הרי חובה. דידתה מרחק של כ 150 מטר לכל כיוון, מסע ארוך ומייגע, כל הסובבים שראו את ייסוריה, הפצירו בה לחדול, אך היא בגבורה עילאית  עמדה במשימה.

    ועכשיו, סבתא, שאלתי את עצמי עם לכתך, איך אסתדר בלי האדם הכי מפרגן בעולם, הכי אוהב בעולם, שתמיד ניצב לצידך ומוכן להקריב עצמו עבורך בכל רגע נתון. שאלתי את עצמי ולא ידעתי לשאול את השאלה הגדולה מכל. איך אסתדר בלי הטלפון המבשר בצהלות שהיא מחכה לי עם קציצות הפראסה. 

    קציצות פראסה

    החומרים:  6 גבעולי פראסה (כרישה), שטופים ומנוקים, 150 גרם בשר טחון,2 ביצים, 2 תפו"א בגודל בינוני, מקולפים וחצויים ,1 כף פירורי לחם/קמח מצה, מלח, פלפל שחור. 

    אופן ההכנה:  מבשלים את הפראסה ותפוחי-האדמה במי מלח עד שיתרככו מעט. מסננים מהמים וטוחנים במטחנת בשר. מערבבים עם שאר החומרים, צרים קציצות ומטגנים בשמן עד שיצהיבו.. מגישים עם חצאי לימון, אותם סוחטים ביד מעל הקציצה לאחר שפוצעים אותה קלות ויוצקים את הלימון.   

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יוסי נבו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות (81)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/4/14 23:39:
      תודה על השיתוף בזיכרונות הניחוחות והטעמים .... ים של געגועים לסבתא .. חג שמח !
        17/4/09 16:24:

      צטט: מאמנת להצלחה 2009-04-14 18:06:49

      תודה על השיתוף!

      לכל אחד מאיתנו זכרונות צפונים באמצעות החושים: טעם, ריח,מראה, קול ואפילו מגע.

      מאחלת לך לשמור את הזיכרון הנפלא הזה ולהעבירו הלאה.

      לחיי לביבות הפראסה של סבתא של יוסי!


      חג שמח!

      נורית צין

      הדרכה ואימון אישי עסקי, הנחייה ליחידים ולקבוצות

      תרגילי כושר למוח - ממטרה להצלחה

      0522550480

      תודה נורית. לחיי הלביבות, אלה שהיו ואלה שתהיינה והזיכרון הונצח.

       

        15/4/09 20:59:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-04-13 23:01:47

      כל הכבוד על המחוה ועל הפוסט

      אני הולך להכין את זה אחד לאחד

      זה נראה כל כך טעים בתמונה

      ...

      תודה רבה יקירי. אצל בשלן כמוך זה רק ישתבח. וזה באמת טעים. בתיאבון!

       

        15/4/09 20:56:

      צטט: מיכל גזית 2009-04-13 20:00:51


      עד כמה החושים מחברים אותנו לתחושות, לחוויות

       

      הם עובדים עוד הרבה לפני שהמודע מבין מה קרה כאן, תת המודע קולט מידע מוכר,

       

      כתבת כל כך יפה, חושי, מפעיל את כל החושים,

       

      אין לי ספק שסבתא שלך שומעת שם, מריחה, טועמת את הפוסט,

      תודה רבה מיכלי. כן כן, זו סבתא שלי, מסתכלת עלי מלמעלה.

       

        15/4/09 20:54:

      צטט: דגולת הכותרת 2009-04-13 16:35:03


      כן, יוסי, קציצות פראסה, גפילטע פיש, מקלובה או בורשט.

      ביידיש, בספניולית או באינדונזית עתיקה. מה זה משנה?

      סבתות הן, למרבה הצער, זן נכחד :(

      ויחד עם זאת, חג שמח :)

      תודה על פוסט מרגש ואת המתכון שמרתי לי גם.

      תודה רבה. כן, כן, מכיר את כל מאכלי הסבתות מכל העדות ומסכים עם כל מילה, במיוחד עם האינדונזית העתיקהחיוך.

       

        15/4/09 09:28:

      צטט: CancerHelp 2009-04-11 22:46:28

      אחותי הכינה כאלה קציצות

      ממש טעימות

      באשר לסבתך צר לי!!!

      אך כולנו נגיע לשם יום אחד

      אני מקווה שגם על כולנו יהיה פעם מי שיכתוב

      תודה רבה אמיר. העיקר שנחייך אל העולם וניקח איתנו את הטוב מכל מצב.

       

        15/4/09 09:04:

      פוסט מרגש וטעים...
        15/4/09 08:19:


      איזה עונג זה לגלות עוד בולגרי כמוני בבלוג הזה.

      אנחנו ממשיכים במסורת קציצות הפראסה

      גם בלי סבתי המלאכית ז"ל

      ואם תכנס לבלוג שלי  ותחפש - תמצא סירטון

      שמתעד את ליל הסדר האחרון :)

       

      אגב, קווי האופי שתיארת לדמותה של סבתך ז"ל

      ממש מתארים את סבתי ז"ל ( כנראה שגם זה בולגרי... )

       

      יהי זכרה ברוך :)

        15/4/09 08:18:

      צטט: דינה99 2009-04-11 20:34:44


      מעבר לפוסט המרגש, התמונה מעוררת את בלוטות הטעם... אך... טוב שהוספת את המתכון... ממש מתחשק לי עכשיו

       

      עצוב נורא שעם כל אדם שהולך נעלמים קולות וטעמים... לי נעלמו כמה כאלה ונורא עצוב...

       

      כמו שאת רואה אפשר לשמור אותם איתנו. ואז זה פחות עצוב. חג שמח.

        15/4/09 08:16:

      צטט: יונה הגדול 2009-04-11 20:19:57


      הסבתא שלי וגם אמי לא הכינו קציצות פראסה.

      אשתי, שגם היא מעדות האשכנזים, למדה להכין אותם וכל שנה לפני החג מתחולל מאבק סמוי עם הילדים שלי, שלא יחסלו אותן לפני החג.

      חג שמח

      היי יונה. תודה רבה. כן, כן, מכיר היטב את המאבקים הסמויים האלה.

        15/4/09 08:15:

      צטט: דליה ♥ 2009-04-11 19:47:21

      איזו אהבה איזו הקרבה

      ריגשת אותי עד דמעות

       

      "אחת האחרונות בחייה, החשובה מכל . איסוף קציצות הפראסה  מחדר האוכל, עבור הנכד שלה. הוא הרי יגיע במהלך הפסח. זו הרי חובה. דידתה מרחק של כ 150 מטר לכל כיוון, מסע ארוך ומייגע, כל הסובבים שראו את ייסוריה, הפצירו בה לחדול, אך היא בגבורה עילאית  עמדה במשימה. "

      תודה רבה דליה. זו סבתי שריגשה. הייתה פייטרית בלתי רגילה, בלתי נלאית, עד הרגע האחרון. ואותי שימחה תמיד.

       

        15/4/09 08:13:

      צטט: zip52 2009-04-11 19:06:08


      היי יוסי

      תודה על המתכון

      אני מכינה קציצות עם כרישה במיוחד בפסח וראש השנה

      אני נמצאת עכשו בטורונטו אצל הבת ובני משפחתה

      ומתכוונת להכין להם לחג השני

      חג שמח לך, ציפי

       

      איזה כיף למשפחה ולך. שיהיה חג שמח וטעים.

        15/4/09 08:11:

      צטט: שחף ה. 2009-04-11 18:24:23


      גם אמי אהבה להכין פראסה. היא נפתרה לפני שנה בגיל 92.

      מצטער על אימך. כנראה שלפראסה סגולות של הארכת חיים. סבתי נפטרה בגיל 95.

       

        15/4/09 08:08:

      צטט: K I K I 2009-04-11 17:54:46

      אוי, איך ריגשת אותי

      עכשיו עם הסיפור היפה...

      אין ספק, נוסטלגיה

      שיש לשמר אותה..

      כל הכבוד שנתת פה את המתכון.

      העתקתי, כתבתי על זה:

      "הקציצות של סבתא של יוסי"

      וברור שאשמח להכין אותם

      באהבה, לזכר סבתך:-)

      חג שמח!

      תודה רבה קיקי היקרה. אמרו לך כבר שאת נפלאה? סבתא שלי לא הייתה חושבת על דרך משמחת יותר שבה ייזכרו אותה ויוקירו אותה. חג שמח ובתיאבון.

       


      יוסי יקר

      הבאת כאן ניחוח של געגוע. אני לא מכירה את הקציצות האלה, אך אימצתי אותן אל לבי. למדתי ממך משהו חדש. תודה*

        14/4/09 23:18:

      צטט: halinka 2009-04-11 16:33:08

      יוסי, איזה בר מזל אתה שהייתה לך סבתא עם או בלי קציצות פראסה. אני לא הכרתי אף סבתא או סבא.

      חיבוק על הגעגועים, תודה על המתכון, מזמן רציתי, חג שמח ו*

      לאה

      תודה רבה לאה יקרה. וצר לי מאד שלא זכית להינות מהסבים או הסבתות. ואכן את צודקת, סבתא זה העיקר.

       

        14/4/09 23:14:

      צטט: אילת פורת 2009-04-11 16:01:10

      זכרונות מתוקים-עצובים
      מהסוג שאני מקווה שיש לכול אחד.
      אשריך שזכית לסבתא כזאת
      והקציצות נראות מעולה! חיוך

      תודה רבה. אכן זכיתי לסבתא מיוחדת במינה שכשלא היה במה להאחז היא הייתה בשבילי עוגן של יציבות.

       

        14/4/09 23:09:

      צטט: perach1 2009-04-11 15:55:32


      תודה על הסיפור הנוסטלגי החביב..

      (:

      והמתכון..נהדר  , מריח עד כאן..!

       

       

      חן חן ואם את כבר מריחה, אפשר לתת נגיסה. לא תצטערי.חיוך

       

        14/4/09 23:06:

      צטט: sigjon 2009-04-11 15:46:18

      איזו אישה והנוסטלגיה...

      והמתכון ללקק את האצבעות...

      תודה יוסי על ששיתפת אותנו בזכרונות בית ילדותך..

      חג שמח ואביבי

      סיגל

      תודה רבה סיגלי ותודה שבאת לטעום. חג שמח.

        14/4/09 23:04:

      צטט: stii 2009-04-11 15:46:09


      נזכרתי בסבתא שלי....

      האהבה שלהן היא אחרת, הנתינה גם.

      תודה

      יש כאלה שזכו לסבתות מפס ייצור מיוחד. שמח שאת ביניהם.

       

        14/4/09 22:57:

      צטט: עמותת כמוך 2009-04-11 14:45:24

      *

      לעוד נציג מהעדה שלי....

      מעטים אך איכותיים 

      שהזכרונות הטובים יצופו ויוטמעו בדור הבא

      שבת שלום וחג שמח

      דודונשיקה

      תודה רבה אח יקר.

      שמח לשמוע שאתה משלנו.

       

        14/4/09 22:50:

      צטט: Dona2642 2009-04-11 14:35:57

      היי

      יוסי.

       

      מכל סיפור הקציצות עולה דבר אחד מדהים.

       

                   סבתא-לה

       

      הנותנת אהבה .בטחון. שייכות.אהבה.

           וזאת התחושה הכי מדהימה

                  בעולם להיות שייך.

       

      הגעגוע.לטעם האהבה .והתמיכה.

      בטעם הקציצות הטעים.

       

        כיף לקרוא על הטעם הביתי הממלא אותך בחג זה.

          

       

            חג שמח.

             דונה.

       

      תודה רב הדונה על שהיטבת לחוש ולהגדיר את מה שאני מרגיש. חג שמח.

       

        14/4/09 22:00:

      נשמע טעים

        14/4/09 21:38:

      מרגש זה גורם לי להוקיר את קציצות הפראסה שאני עדיין זוכה לטעום בכל פסח וראש השנה
        14/4/09 18:06:

      תודה על השיתוף!

      לכל אחד מאיתנו זכרונות צפונים באמצעות החושים: טעם, ריח,מראה, קול ואפילו מגע.

      מאחלת לך לשמור את הזיכרון הנפלא הזה ולהעבירו הלאה.

      לחיי לביבות הפראסה של סבתא של יוסי!


      חג שמח!

      נורית צין

      הדרכה ואימון אישי עסקי, הנחייה ליחידים ולקבוצות

      תרגילי כושר למוח - ממטרה להצלחה

      0522550480

      כל הכבוד על המחוה ועל הפוסט

      אני הולך להכין את זה אחד לאחד

      זה נראה כל כך טעים בתמונה

      ...

        13/4/09 22:17:

      צטט: טליה טאוב 2009-04-11 14:10:35

      סיפור מקסים על סבתא מיוחדת במינה

      שעושה הכל באהבה,

      רק מהסיפור אני כבר מאד מחבבת

      את סבתך.

          

      יהי זכרה ברוך!

      תוסה כמה נחמדה את. ואיך אתן מתאימות. נהגה לצחוק המון ממש כמוך..

       

        13/4/09 22:15:

      צטט: yael.co 2009-04-11 12:48:04


      הן ניראות כל כך טעימות ומזמינות

      אבל כשהן לא נעשות בידיים  אוהבות

      הן מאבדות משהו

       

      תודה על המתכון*

      האהבה, התבלין החשוב מכל, לכל תבשיל.

       

        13/4/09 22:15:

      צטט: צאפלי 2009-04-11 12:47:37


      למרות שאני ש'כנוזיה לחלוטין

      הקציצות האלו מככבות אצלנו

      כל הזמן בלי קשר לפסח  והכל בגלל סבתא שלי ז"ל

      ואהבתה לבישולים מיוחדים

      ולחברותיה המרובות עוד מתקופת

      המעברות בקריות.

       

      נ.ב. אני מוסיפה קמצוץ של קינמון... משדרג המון!

       

      תודה וחג פסח שמח ומלא שמחה ואהבה

       

      שריאלי

      אח, הסבתות, הקציצות וחג הפסח, איזה חיבור מדהים שמעורר אצל כל כך הרבה אנשים כל כך הרבה זכרונות.

       

        13/4/09 22:13:

      צטט: shall we dance 2009-04-11 12:05:24

      הדור ההוא של הסבתות האלו הוא דור מיוחד  *

      תודה על המתכון אנסה אותו יחד עם הממולאים שלי 

      תודה רבה חבר יקר. אתה נשמחע לי בשלן רציני, שמח להעשיר  את הארוחה. נראה לי משתלב בחגיגת הממולאים.

        13/4/09 22:10:

      צטט: ada sha 2009-04-11 11:42:42


      אוי...

      אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר.

      אין פסח בלי פראסה.

      למזלי אימי למדה להכין מסבתי פראסה.

      אני חושבת שהגיע הזמן שגם אני אלמד.

      חג שמח.

      אני שמח שגם את במועדון הפראסה. ואני בהחלט מסכים, הגיע הזמן ללמוד. אם לא עכשיו אימתי?

       

        13/4/09 22:05:

      צטט: שקט ושלווה 2009-04-11 11:34:29

      תודה על המתכון
      אכין בצאת השבת
      חג שמח יקירי

      מקווה שנהנית. שתפי אותי.חג שמח. 

       

        13/4/09 22:03:

      צטט: גילוש 6660 2009-04-11 11:07:22


      ואלה הם הספורים,

      הריחות והטעמים

      שיוצרים הוויה משפחתית...

      חג שמח*

      אכן הסיפורים הריחות והטעמים אינם בני חלוף. הפ נשארים איתנו. תודה רבה.

       

        13/4/09 20:00:


      עד כמה החושים מחברים אותנו לתחושות, לחוויות

       

      הם עובדים עוד הרבה לפני שהמודע מבין מה קרה כאן, תת המודע קולט מידע מוכר,

       

      כתבת כל כך יפה, חושי, מפעיל את כל החושים,

       

      אין לי ספק שסבתא שלך שומעת שם, מריחה, טועמת את הפוסט,

        13/4/09 16:35:


      כן, יוסי, קציצות פראסה, גפילטע פיש, מקלובה או בורשט.

      ביידיש, בספניולית או באינדונזית עתיקה. מה זה משנה?

      סבתות הן, למרבה הצער, זן נכחד :(

      ויחד עם זאת, חג שמח :)

      תודה על פוסט מרגש ואת המתכון שמרתי לי גם.

        12/4/09 22:24:

      צטט: רק s 2009-04-11 10:45:59

      איזה כייף זה סבתות ,,

      צר לי על אובדנך ,,

      אלו  קציצות סופניות ,, טעימות שזה "אסון" ..

      אני מכינה אותם גם בפסח..

       

      כן כן זה כיף גדול. ואם יש לנו שכל זה נשאר איתנו. תמיד.

       

        12/4/09 22:22:

      צטט: fox angel 2009-04-11 10:44:52

      זכרון מאוד מרגש.

       אני מאמינה שסבתא תלווה אותך תמיד, במיוחד בחגי הפסח לאורך השנים.

      רשמתי את המתכון.

      אנסה ואחשוב על סבתא שלך המקסימה (גם אני מתגעגעת לסבתא שלי ).

      תודה.

      תודה לך מלאכית, תודה שתחשבי עליה. זה כל כך אצילי. את מיוחדת במינך. וסבתא שלי הייתה מאושרת לשמוע שהיא מביא שמחה ומחשבות טובות..

       

        12/4/09 22:19:

      צטט: ג'ראלדין 2009-04-11 10:43:29


      "איך אסתדר בלי האדם הכי מפרגן בעולם, הכי אוהב בעולם, שתמיד ניצב לצידך ומוכן להקריב עצמו עבורך בכך רגע נתון."

      זאת בעיניי התמצית של הסיפור.

      מסתבר שסבתות הן בעלות משמעות גדולה מאוד

      עבורינו בהתפתחותינו הרגשית .

      ריגשת בסיפור וכמובן תודה על המתכון.*

      תודה רבה ג'ראלדין, אכן נגעת בתמצית האמיתית של הסיפור. כנראה שיש מפעל מיוחד לייצור סבתות נפלאות שכמה מאיתנו זכו להינות מתוצרתו.

        11/4/09 23:23:

      צטט: אורלי הילה 2009-04-11 10:36:06


      זה ניראה מעולה,מעורר תאבון ! אני בהחלט אנסה להכין.תודה !!! שבת שלום וחג שמח !

       

      תודה רבה. ספרי לי איך היה.

        11/4/09 23:22:

      צטט: איילת עמית אמנית 2009-04-11 10:35:21

      סיפור מרגש!

      הכרתי את הלביבות הללו כשהצטרפתי למשפחה הבולגרית של בעלי

      וגם אותנו הן מלוות בפסח - טעם אהוב עלי במיוחד!

      (אפילו למדתי להכין)

      תודה רבה

      welcome to the club

       

        11/4/09 23:13:

      צטט: fanny-li 2009-04-11 10:33:46


      שבוע טוב לך

      תודה על המתכון

      ומצטערת מאוד על אובדן אדם כה יקר לך.

      תודה רבה. סבתא שלי לא אבדה היא נמצאת איתי תמיד. ובתיאבון.

       

        11/4/09 23:06:

      צטט: אביגיל אהרון 2009-04-11 10:29:12

      הנוסטלגיה הקטנה שעושה לנו כייף בחג..

      לשמר ולהעביר הלאה

      מועדים לשמחה

      תודה אביגיל. הנוסטלגיה היא לא רק זכרון של מה שהיה. הנוסטלגיה יכולה להיות התענגות על מה שאצרנו בתוכנו וזה באמת עושה שמח בחג.

       

        11/4/09 22:46:

      אחותי הכינה כאלה קציצות

      ממש טעימות

      באשר לסבתך צר לי!!!

      אך כולנו נגיע לשם יום אחד

      אני מקווה שגם על כולנו יהיה פעם מי שיכתוב

        11/4/09 21:56:

      צטט: לאה אולשר 2009-04-11 10:23:35


      שכנזיה שכמוני לא מכירה את המאכל, רק שמעתי

      תודה בעבור המתכון ובעבור הנצחת הסבתא היקרה

      בתיאבון יקירה. גם אצלי בבית אשתי הפולניה גילתה גילויים חדשים שלא הכירה קודם.

       

        11/4/09 21:55:

      צטט: the_one1211 2009-04-11 10:19:25

         

      לאבירי הקפה, ולנסיכות יערת- הדבש.

      בברכת חג שמח כאן על מגש.

      המתיקו ביין, מצות וגם ייאש.

      כי מתוק הוא מתוק הוא ,

      ואין כל חדש.

       

      "משה"

      מברך אותך לחג חרות שמח

      שאול נמרי שמן על בד

      תודה רבה שאול על ברכתך ותודה על ברכתו של משה.

       

        11/4/09 21:54:

      צטט: guitarwoman 2009-04-11 10:18:37


      תודה לצך יוסי, גם על המתכון אבל בעיקר על הזכרונות המרגשים.

       

      תודה לך שבאת לשמוע אתץ הסיפור.

        11/4/09 21:53:

      צטט: sari10 2009-04-11 10:01:52

      תודה יוסי!!!

      ---

      איזה יופי של תמונה.

      סיפור עם נוסטלגיה.

      וגם מתכון!!!

      במיוחד לצמחונית כמוני חיוך

      ---

      אשוב.

      נסדר לך מנה מיוחדת לצמחונים. יש לי גם בן צמחוני כך שאצלנו הצמחונים מסודרים.

       

        11/4/09 21:52:

      צטט: fridam 2009-04-11 09:57:31

      הקציצות האלו באמת טעימות

      אימי מכינה אותם,,,

      צר לי על סבתך

      ובכל זאת שיהיה לנו

         חג שמח

       

       

      *

      תודה וחג שמח לך גם כן. וסבתי נפטרה בסיבה טובה בגיל 95 והותירה בי זכרונות טובים.

       

        11/4/09 20:34:


      מעבר לפוסט המרגש, התמונה מעוררת את בלוטות הטעם... אך... טוב שהוספת את המתכון... ממש מתחשק לי עכשיו

       

      עצוב נורא שעם כל אדם שהולך נעלמים קולות וטעמים... לי נעלמו כמה כאלה ונורא עצוב...

        11/4/09 20:19:


      הסבתא שלי וגם אמי לא הכינו קציצות פראסה.

      אשתי, שגם היא מעדות האשכנזים, למדה להכין אותם וכל שנה לפני החג מתחולל מאבק סמוי עם הילדים שלי, שלא יחסלו אותן לפני החג.

      חג שמח

        11/4/09 19:47:

      איזו אהבה איזו הקרבה

      ריגשת אותי עד דמעות

       

      "אחת האחרונות בחייה, החשובה מכל . איסוף קציצות הפראסה  מחדר האוכל, עבור הנכד שלה. הוא הרי יגיע במהלך הפסח. זו הרי חובה. דידתה מרחק של כ 150 מטר לכל כיוון, מסע ארוך ומייגע, כל הסובבים שראו את ייסוריה, הפצירו בה לחדול, אך היא בגבורה עילאית  עמדה במשימה. "

        11/4/09 19:06:


      היי יוסי

      תודה על המתכון

      אני מכינה קציצות עם כרישה במיוחד בפסח וראש השנה

      אני נמצאת עכשו בטורונטו אצל הבת ובני משפחתה

      ומתכוונת להכין להם לחג השני

      חג שמח לך, ציפי

       

        11/4/09 18:24:

      גם אמי אהבה להכין פראסה. היא נפתרה לפני שנה בגיל 92.
        11/4/09 17:54:

      אוי, איך ריגשת אותי

      עכשיו עם הסיפור היפה...

      אין ספק, נוסטלגיה

      שיש לשמר אותה..

      כל הכבוד שנתת פה את המתכון.

      העתקתי, כתבתי על זה:

      "הקציצות של סבתא של יוסי"

      וברור שאשמח להכין אותם

      באהבה, לזכר סבתך:-)

      חג שמח!

        11/4/09 16:33:

      יוסי, איזה בר מזל אתה שהייתה לך סבתא עם או בלי קציצות פראסה. אני לא הכרתי אף סבתא או סבא.

      חיבוק על הגעגועים, תודה על המתכון, מזמן רציתי, חג שמח ו*

      לאה

        11/4/09 16:01:
      זכרונות מתוקים-עצובים
      מהסוג שאני מקווה שיש לכול אחד.
      אשריך שזכית לסבתא כזאת
      והקציצות נראות מעולה! חיוך
        11/4/09 15:55:


      תודה על הסיפור הנוסטלגי החביב..

      (:

      והמתכון..נהדר  , מריח עד כאן..!

       

       

        11/4/09 15:46:

      איזו אישה והנוסטלגיה...

      והמתכון ללקק את האצבעות...

      תודה יוסי על ששיתפת אותנו בזכרונות בית ילדותך..

      חג שמח ואביבי

      סיגל

        11/4/09 15:46:


      נזכרתי בסבתא שלי....

      האהבה שלהן היא אחרת, הנתינה גם.

      תודה

        11/4/09 14:45:

      *

      לעוד נציג מהעדה שלי....

      מעטים אך איכותיים 

      שהזכרונות הטובים יצופו ויוטמעו בדור הבא

      שבת שלום וחג שמח

      דודונשיקה

        11/4/09 14:35:

      היי

      יוסי.

       

      מכל סיפור הקציצות עולה דבר אחד מדהים.

       

                   סבתא-לה

       

      הנותנת אהבה .בטחון. שייכות.אהבה.

           וזאת התחושה הכי מדהימה

                  בעולם להיות שייך.

       

      הגעגוע.לטעם האהבה .והתמיכה.

      בטעם הקציצות הטעים.

       

        כיף לקרוא על הטעם הביתי הממלא אותך בחג זה.

            

       

            חג שמח.

             דונה.

       

        11/4/09 14:10:

      סיפור מקסים על סבתא מיוחדת במינה

      שעושה הכל באהבה,

      רק מהסיפור אני כבר מאד מחבבת

      את סבתך.

          

      יהי זכרה ברוך!

        11/4/09 12:48:


      הן ניראות כל כך טעימות ומזמינות

      אבל כשהן לא נעשות בידיים  אוהבות

      הן מאבדות משהו

       

      תודה על המתכון*

        11/4/09 12:47:


      למרות שאני ש'כנוזיה לחלוטין

      הקציצות האלו מככבות אצלנו

      כל הזמן בלי קשר לפסח  והכל בגלל סבתא שלי ז"ל

      ואהבתה לבישולים מיוחדים

      ולחברותיה המרובות עוד מתקופת

      המעברות בקריות.

       

      נ.ב. אני מוסיפה קמצוץ של קינמון... משדרג המון!

       

      תודה וחג פסח שמח ומלא שמחה ואהבה

       

      שריאלי

        11/4/09 12:05:

      הדור ההוא של הסבתות האלו הוא דור מיוחד  *

      תודה על המתכון אנסה אותו יחד עם הממולאים שלי 

        11/4/09 11:42:


      אוי...

      אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר.

      אין פסח בלי פראסה.

      למזלי אימי למדה להכין מסבתי פראסה.

      אני חושבת שהגיע הזמן שגם אני אלמד.

      חג שמח.

        11/4/09 11:34:
      תודה על המתכון
      אכין בצאת השבת
      חג שמח יקירי
        11/4/09 11:07:


      ואלה הם הספורים,

      הריחות והטעמים

      שיוצרים הוויה משפחתית...

      חג שמח*

        11/4/09 10:45:

      איזה כייף זה סבתות ,,

      צר לי על אובדנך ,,

      אלו  קציצות סופניות ,, טעימות שזה "אסון" ..

      אני מכינה אותם גם בפסח..

       

        11/4/09 10:44:

      זכרון מאוד מרגש.

       אני מאמינה שסבתא תלווה אותך תמיד, במיוחד בחגי הפסח לאורך השנים.

      רשמתי את המתכון.

      אנסה ואחשוב על סבתא שלך המקסימה (גם אני מתגעגעת לסבתא שלי ).

      תודה.

        11/4/09 10:43:


      "איך אסתדר בלי האדם הכי מפרגן בעולם, הכי אוהב בעולם, שתמיד ניצב לצידך ומוכן להקריב עצמו עבורך בכך רגע נתון."

      זאת בעיניי התמצית של הסיפור.

      מסתבר שסבתות הן בעלות משמעות גדולה מאוד

      עבורינו בהתפתחותינו הרגשית .

      ריגשת בסיפור וכמובן תודה על המתכון.*

        11/4/09 10:36:

      זה ניראה מעולה,מעורר תאבון ! אני בהחלט אנסה להכין.תודה !!! שבת שלום וחג שמח !
        11/4/09 10:35:

      סיפור מרגש!

      הכרתי את הלביבות הללו כשהצטרפתי למשפחה הבולגרית של בעלי

      וגם אותנו הן מלוות בפסח - טעם אהוב עלי במיוחד!

      (אפילו למדתי להכין)

        11/4/09 10:33:


      שבוע טוב לך

      תודה על המתכון

      ומצטערת מאוד על אובדן אדם כה יקר לך.

        11/4/09 10:29:

      הנוסטלגיה הקטנה שעושה לנו כייף בחג..

      לשמר ולהעביר הלאה

      מועדים לשמחה

        11/4/09 10:23:


      שכנזיה שכמוני לא מכירה את המאכל, רק שמעתי

      תודה בעבור המתכון ובעבור הנצחת הסבתא היקרה

        11/4/09 10:19:

         

      לאבירי הקפה, ולנסיכות יערת- הדבש.

      בברכת חג שמח כאן על מגש.

      המתיקו ביין, מצות וגם ייאש.

      כי מתוק הוא מתוק הוא ,

      ואין כל חדש.

       

      "משה"

      מברך אותך לחג חרות שמח

      שאול נמרי שמן על בד

        11/4/09 10:18:


      תודה לצך יוסי, גם על המתכון אבל בעיקר על הזכרונות המרגשים.

       

        11/4/09 10:06:
      לצמחונית כמוני - הכוונה בלי הבשר הטחון . . . חיוך
        11/4/09 10:01:

      תודה יוסי!!!

      ---

      איזה יופי של תמונה.

      סיפור עם נוסטלגיה.

      וגם מתכון!!!

      במיוחד לצמחונית כמוני חיוך

      ---

      אשוב.

        11/4/09 09:57:

      הקציצות האלו באמת טעימות

      אימי מכינה אותם,,,

      צר לי על סבתך

      ובכל זאת שיהיה לנו

         חג שמח

       

       

      *