ואם אפסע על בהונות מחשבה וְאִם אֶפְסַע עַל בְּהוֹנוֹת מַחְשָׁבָה כִּזְאֵב עֲרָבָה מִתְגַּנֵּב לִפְעֹר לִסְתוֹתָיו לִנְהָמָה מוּל יָרֵחַ אוֹ אֵשֵׁב תַּחַת אֹרֶן פּוֹרֵשׂ מְחָטָיו חֻפַּת צֵל מֵעָלַי תָּמִיד-תָּמִיד בְּמִדְרוֹן תּוֹדָעָה צָהֹב כָּל הַקַּיִץ אַחֲכֶּה לְסֹמֶק סִתְוָנִית מְבֻיֶּשֶׁת רִאשׁוֹנָה כָּל קַיִץ אֶחֱלֹם בּוֹא חֹרֶף יְרֹק-עַד |
תגובות (141)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, דפנה. שבוע טוב ומבורך
והקיץ אפילו עוד לא ממש התחיל.
כל פרח שמפציע בתוך העשב הירוק או הצהוב, מפתיע וגורם לי לחייך.
אתמול אלו היו פרחי החלמית הורודים בעת הטיול עם הכלבה שלי.
שבוע טוב עוידד.
"אפסע על בהונות מחשבה"
מכירה את ההרגשה
כל כך מדוייק
אנסה
כל החורף אני נוהמת מייללת חורקת ומבקשת
שיבוא כבר הקיץ.
ובימות החמסין אני נוטפת ומגדפת ומשוועת לטיפה קרה על גופי,
להרטיב ראשי במים צוננים.
אבל תנסה...תפוס ת'חורף בעקב
חן-חן, רינה
נורא יפה!
כמוני כמוך :-)
יש המון אסתטיקה בשיר לצד געגוע עדין.
אהבתי.
:))
המון תודה, שלומצי
בהונות מחשבתי כבר מלאות ביבלות.
מדרון התודעה שלי כבר מחשיך.
מחטי האורן דוקרים את כתפי.
כל קיץ אותו הסיפור,
מחכה לסומק הסתונית,
מבויישת בעצמי,
עד בוא החורף.
(אבל קופצת לים להתרענן)
החג שמח איתך עוידד
*
חן-חן, אלה
כוכב *
וערב נפלא ...
תודה מקרב-לב, מינה
חן-חן, כרמית
זהו...חזרנו מחשבי ואנוכי לתת אותות חיים ויותר.
כמו תמיד, עונג לי לקרוא את שורותיך.
התמונה שלך בכרטיסך והשיר ...פשוט התחברו לי...
הזאב, אתה...שניכם..
פוסעים במחשבותיי.....
מככבת*
ועוד מילה, שבאה בקריאה נוספת:
המילה "ואם".
מזכירה לי את ה"ועדיין" של הואדי.
הכול בסימן שאלה. הכול לא ודאי.
שום דבר לא מוחלט.
רק מחשבה.
בעיניי, אין כמו האביב. שיר מקסים.
לילך
יפה יפה אהבתי
כרמית
היי עודד
שיר מעורר מחשבה ללא ספק.
צרוף נפלא של תחושת הליכה זהירה מול התרסה כנגד אור הירח . בלילה כנראה הדברים רכים יותר,
ישיבה כביכול תחת מחסה שמקרוב מתברר כמחסה מדומה שהרי הוא מחסה מחטים ואיזה מחסה כבר יכול הוא להעניק מלבד ..
דקירות .
והגעגוע / הציפיה הצומחים כמתוך שינה היברנטית של קיץ ,למשהו חדש שיופיע ,לתחיה מחודשת - לירוק העד
גם עלי התקופה האהובה היא החורף . מה לעשות.. נולדתי בה
כמו תמיד נפלא
לא נשאר מה לומר.. אז קבל *
איזה יופי!
*
מדהים,
נהנתי לקרוא
תודה לך איש יקר
*
יעל
המון תודה, חני
* ואם אפסע על בהונות מחשבה
עוידד קסומה כתיבתך
בהונות המחשבה
דקויות המחשבה כדי לעשות הכל נכון
שלא נפול בין הקיץ לחורף
בלי אביב וסתיו באמצע
כדי שנפעיל את כל החושים
שיר נפלא
בעל מסר אדיר
תודה, יפעת
מרגיש כמו ציור של שיר
או שיר של ציור ....
עוידדי יקר,איזה שיר אופטימי וקליל המתאים לאביב - כך אני קוראת אותו .כל דבר שעשוי לאיים בסופו של דבר עם תקווה וציפיה אין משמעות לאיום.מה שנכנס על בהונות החשבה - כמו פחד או חרדה, דרך התודעה, כלומר מחשבה מלאת אור (מלאת טוב) כמו של קיץ, מגביר את הציפיה לדברים היפים שבאמת אוהבים - כמו במקרה שלך החורף למשל. כאשת חורף מושבעת - יכולה להזדהות איתך. בברכת כל הטוב לנה
המון תודה, ענת
המון תודה, טלי, גם על תמונת החורף
תודה לך, מיקית יקרה. השיר הזה שבר שלכת-סתיו ארוכה, אם כי גם הסתיו אהוב עלי מאוד. איך כתב הרמן הסה? "העץ בשלכת אינו מת. הוא מחכה."
תודה-תודה, סיגלית. עם מחמאות כאלה - תבואי כל יום
המון תודה, צלילי לב. אמת. איש-איש ועונתו
תדה, עדית. קיץ קל ונעים
תודה מקרב-לב, רננה
קיץ ארוך היה זה
ואתה חיכית וחיכית, עודד
אולי לא זכרת שככה אנחנו
בנויים חורפים וקייצים ורוחות
אין חורף-עד בתוכנו
כך בקייצים החמים, הצורבים, אנו מחכים
לא קל,
אך כדאי לחכות
*
"אַחֲכֶּה לְסֹמֶק סִתְוָנִית מְבֻיֶּשֶׁת רִאשׁוֹנָה "
שילוב חזק ,
סמוקה ,מבוישת ,ראשונית .
צדקת שווה לחכות...
ענת
אמור לי מי מגיביך ואומר לך מי אתה, עודדי.
שמחה שהגעתי רק עכשיו, כי זכיתי גם לקרוא את שירך ירוק העד, וגם
לקרוא את התגובות, שהן מרתקות ומענינות בפני עצמן. זכית.
אין לי כמעט מה להוסיף למה שכבר נאמר, מלבד אולי
לכך ששמתי לב לפעלים שלך: אפסע, אתגנב, אשב, אחכה, אחלום.
ההתחלה המאוד חרישית ועדינה, אפסע על בהונות, עוד מתעדנת בהמשך
ומזדקקת בסוף השיר לחלימה. יפיפה התהליך שאתה פוסע בו.
וגם הנהמה. שומעים אותה עד כאן...
ברכות לאיש חורף מאשת אביב, מתל אביב.
חזרתי משלושה ימים במדבר,
והחזרת אותי בשירתך למדבר...
תודה
הי עודד,
אהבתי את פסיעותיך "על בהונות מחשבה"
ואת ישיבתך "תחת אורן... במדרון תודעה צהוב" בקיץ
מחכה "לסומק סיתוונית מבויישת ראשונה".
שירת הייקו מופלאה שוררת לנו כאן,
ואני, אוהבת חורף כמוך,
ממתינה איתך לחורף הבא.
טלי*
נ.ב. כדי שלא תתגעגע לחורף יותר מדי מצרפת לך תמונת חורף...:)
עודד יקר,
אני רואה בשירים האחרונים שרשרת שירים הנולדה מתוך
מחשבה על השירה ועל המשורר, והמשורר הזה חושב היטב,
מעמיק רובד על רובד, ומדייק בחשיבתו, פעם פוער פיו
ורוצה לבלוע את הירח, לאכול את הכל, הוא רעב,
ופעם הוא נח, מתכנס, מתבונן מצפה לסימני הסתיו,
המבטיחים את החורף, שבו הירוק הוא ירוק,
וירוק מסמל פריחה, אז, יש הבטחה להשתנות,
להתפתחות, לפריון כל השנה,
אז מתקיימת התקווה שאף פעם לא יוותר ערום ממילים
ערום משירים.
תודה ושבוע נהדר.
גמני אוהבת את החורף הכי בעולם.
ובכל זאת, כאשר הוא כמעט תם...
אני משתוקקת בכל מאודי לטעום כבר אבטיח, לשבת על שפת הבריכה, להתלונן על החום, להזיע...
כל דבר בעיתו. וטוב שבא גם הקיץ- אחרת איך נתגעגע כל כך לחורף?!
מדהים מה שאתה עושה עם מילים
שאפו עודד
כמה יפה וקסום. הנוף וצירופי המילים והכוונה.
אני שאוהבת את הקיץ,
אף פעם לא חיכיתי לו כפי שאתה מחכה לחורף, האהוב עליך,
זה כי אתה משורר, ואני סתם מקנאה...
אוהבת את שירך (ברבים),
שבוע נפלא,
ורדה.
וְאִם אֶפְסַע עַל בְּהוֹנוֹת מַחְשָׁבָה כִּזְאֵב עֲרָבָה
אין טוב יותר מלפסוע על בהונות המחשבה,
כשדורכים במחשבה ברגל צועדת ובטוחה אין חשש,
וכשאין חשש אנו מפספסים את כל הרמזים שבדרך,
כתיבה מדהימה כרגיל עוידד,
שבוע מקסים לך.. סיגל.
ולכל אחד יש עונה המועדפת כנראה
בשבילי זה האביב
אבל אין זה מוריד מיופיו של השיר
שהוא אופטימי
וממתין
תודה עודד
:)
הכול, הכול - יפה.
אבל מה - אני רוצה עכשיו קיץ. אמיתי וארוך וחם.
בלי להצטער עליו ולחפש סיתווניות!
החיבורים המעניינים והבלתי שגרתיים, שאתה עושה בכתיבתך הם
שהופכים אותה לשירה כמו בשיר הזה: "...בְּהוֹנוֹת מַחְשָׁבָה ....
או, "...בְּמִדְרוֹן תּוֹדָעָה..."
ואני כל כך מסכימה עם: "...כָּל קַיִץ אֶחֱלֹם בּוֹא חֹרֶף יְרֹק-עַד"
אני אישה של חורף.. או לפחות סתיו.
כתמיד, שמחה מאד לקרוא.
רננה :)
אַחֲכֶּה לְסֹמֶק סִתְוָנִית מְבֻיֶּשֶׁת רִאשׁוֹנָה
כמו צייד מנוסה האורב לראשוניות, לבתוליות...
נפלא.
אהבתי את החלוקה.
החיפוש, שאחריו באה התקוה
והצבע.
חשיבותה של אופטימיות.
לפני דקות מספר היתה בטלביזיה תכנית
על עצים בארץ - האגדות סביב והמחסור העצוב במים,
הגידולים הנפלאים שהביאו המגדלים מהעולם,
והיובש והצמאון למים בנגב.
מילותיך - כאגדה.
מירה
תמיד התקווה, המבט קדימה, גם אם קרה דבר מה, גם אם היה אחרת.
בכל זאת, התעכבתי במילה - "עד", שהרי החיים אינם לנצח. היכול להיות, שלמרות ירוק העד , יש כאן רמז לסוף?
או שזו רק אני.
***
פסח שמח.
חן-חן, רותי. וחג שמח
אפסע על בהונות המחשבה....
מקסים!
* וחג שמח,
רותי.
אהבתי מאד את שירך,
למרות שבהונותי פוסעות חיש לקיץ!*
מקסים עודד...כבר מכירה את נוף ילדותך....זה הנוף המשותף לנו....
האהבה....תמי
המון תודה, תמר יקרה
כמה יצר, כמה חושניות יש לזאב הערבה המתלבט שלך. ואם יבחר כך או כך, אני מתקנאת בסיתוונית המבוישת...
נהניתי מהציפיה (:
תודה, תמר.
תודה, שטוטיטנקה. ברוכה היי בצאתך לשדות :-)
תודה מקרב-לב, עדי
המון תודה, ספיר
תודה, חיה
שבתי:)
*
יוצאת לשדות:)
}{
רוצה להתענג עוד קצת באביב לפני שמגיע צהוב הקיץ
מקסים כמו תמיד,
תודה
פוסע אתה על בהונות מחשבה -מתמזג עם הטבע
"תָּמִיד-תָּמִיד בְּמִדְרוֹן תּוֹדָעָה צָהֹב כָּל הַקַּיִץ
אַחֲכֶּה לְסֹמֶק סִתְוָנִית מְבֻיֶּשֶׁת רִאשׁוֹנָה
כָּל קַיִץ אֶחֱלֹם בּוֹא חֹרֶף יְרֹק-עַד"
הזדהיתי עם משפטים אלו
גם היחס שלי לקייץ הוא הלפני ואחרי ,האביב והסתיו והחורף שאחריו
יש בהם פריחה תקווה יש ירוק ומיים ובעיקר אהבה
היי עודד *
נפלא
לסתוונית כדאי לחכות
למרות שחורף.
אכן, לפעמים עדיף חורף ירוק עד על פני קיץ צהוב...
מילים עם השראה - אתה ctn, כותב יפה!
חיה גולן ממגזין חיה גולן באהבה www.hgolan.co.il
החורף הוא מרחב נשימה להישתהות*
עודד לאן שלא תלך ,
תודעתך מרחיבה את היופי לראות ולגעת בדיוק במקום הנכון .
נ פ ל א * תודה שהזמנת, ליאורה
חן-חן, מיכל
שיר יפה.
בקיץ אתה חולם
או חולם בהקיץ..
מיכל
המון תודה, נעמה
נהדר, ל. על אפשרות כזו לא חשבתי [מי חושב בכלל בזמן הקריאה?]. מקבל אותה בכיף
המון תודה, שרון יקרה
איזה יופי, עודד!
*
נעמה
כי זה לא משנה אם פעם אנחנו מתחברים לזאב הערבה הזומם שבתוכנו
או בפעמים אחרות ממלאת אותנו עדינות ואנחנו נרגעים תחת אורן,
ללב אין התלבטויות אם הוא אוהב משהו או מישהו.
הוא יאהב את החורף כשכסות זאב ערבות עליו
ויאהב אותו באותה מידה במדי הנרגעים.
כי אנחנו תמיד גם וגם.
זאבי ערבות או נרגעים.
חולמים את שאהבה נפשנו.
נו ידידי.. יש לנו אהבה משותפת
החורף!
כתיבה נפלאה
תענוג לקרוא!
תודה מקרב-לב, רחל
תודה, נירית
המון תודה, חנה. חג שמח
אותי בכל אופן השיר ריגש,אהבתי איך השתמשת בטבע כדימויי לכל התהליך
ועל כן ..שולחת כוכב ירוק שיזכיר קצת מהירוק-עד הזה שאתה וכולנו כה מייחלים לו
עודד - יופי השיר !
איזה ערבוב נפלא של הטבע!
האם אתה מתאר בשירך תהליך של כתיבה,שהוא תמיד מייגע עבורך,אתה כמו אותו זאב ערבות האורב למילים,למוזה,
אך התודעה שלך היא תמיד בקיץ השחון, הצהוב, וגם כאשר עץ האורן מעניק לך חופה נגד החום,חופתו דוקרנית,מלאת מחטים,תמיד במדרונות..מייחל , חולם להיות בעונה פוריה,עונת החורף,עונה שבה הכל ירוק עד...??
עודד
מרגש כתמיד בכל שיריך.
אך תמציתי יותר...מכונס מתוך כמיהה למרחב
לפחות בירוק...הפיזי...הטבעי...של הצפון...אתה כבר חי ומצוי..
והכמיהה המטפורית הרחבה....דומה שתשאר תמיד....
הצמא...למה שבדרך כלל לא יודעים להגדיר מהו..אבל כל-כך חשים..
חג שמח
חנה
תודה, בלהה. הלוואי :-)
תודה, שטוטיטנקה
המון תודה, ורד. ענקית את!
אבל עדיין אנו באביב למרות שצהוב הקיץ מתקרב !!!!
.
שיר נפלא
.
אשוב עם צאת הכוכבים:)))
.
}{שטוטינק'ה
איזה יופי ..
איזה דימויים יפים..
אהבתי את השיר ואת האווירה
שיצרת בו..
מה יכולתי לבקש יותר טוב משיר כמו שלך..
בבוקר אביבי שכזה..
מודה לך מקרב לב,
שולחת לך חיבוק גדול..
ומאחלת לך ולכל חברי הקפה חג שמח..
ממני ורד.
תודה, איריס. חומר למחשבה :-)
איך זה שבהווה אתה כבר מכין את עצמך קדימה, לעונה הבאה וחוזר חלילה. ספר אם עלה בידך
לממש.
חושב שזאב הערבה פוסע על בהונות מחשבה??
לי נראה שהוא דווקא מסתמך על האינסטינקטים שלו....
המון תודה, לילי
בדיוק כך
וְאִם אֶפְסַע עַל בְּהוֹנוֹת מַחְשָׁבָה
כמו תמיד בוחרת לי את השורה
שמבטאת עבורי את הכוונה שאולי יוצאת בהכרח מתוך השירה
ופוסעת לתוך המחשבה
לא בהכרח שוב בכוונתך
אך בכוונתי
יודעת
כי ככל שאפסע לתוך המחשבה
אדע ואלמד אותי
על בהונות כמו שתיקה
כמו רחש
כמו לטיפה
אלמד את חיי מתוך המחשבה
נפלא, משהו בשירה שלך תמיד גורם לי לפרוץ לתוך חיי בחזרה ולמצוא שם אבחנה חדשה.
(מכוכב לך ידידי)
פסעתי לכאן בעקבות המקרה
אוהבת פסיעתך בעקבות המחשבה,
זאב ערבה מול לבנה במלואה.
נפלא
ואם לא , אף פעם לא נדע
http://www.flickr.com/photos/96614226@N00/294057272/in/set-72157594330612481/
אנא,תן להתענג על האביב והקייץ לפני הסתוונית....
חג שמח
אַחֲכֶּה לְסֹמֶק סִתְוָנִית מְבֻיֶּשֶׁת רִאשׁוֹנָה
מחשבת זימה וציד של זאב ערבות
עם נשמת מלאך פורט קתרוס
את חלום אהבתו....
כוכב מעל ראשך ינצנץ.
שוקי
מקסים השיר שלך,
פה, בעיר הדרומית, מהקומה הרביעית, הים האדום זוהר בשמש אביבית והקיץ נראה מבטיח מאי פעם...