בית הספר חברותא

 "החינוך הוא המוצר החשוב ביותר, וזכותו של כל הורה לבחור כיצד לספק אותו לילדיו. זה לא אמור להיות על חשבון מערכת החינוך הציבורית"

-כך פותח את כתבתו בוויינט (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3698823,00.html) ד"ר ארז מנהיימר, מנהל הקמת הית הספר התיכון "חברותא" למנהיגות ותרבות. (http://www.havruta-school.org.il).

עם משפט זה של ד"ר מנהיימר אני לא יכול להסכים יותר. אבל, ואמרו גדולים וחכמים ממני - תמיד יש להתבונן בקונטקסט של הדברים הנאמרים.

בית הספר חברותא המוקם בימים אלה על ידי חבורת חולמים, ביניהם בנה של השרה לשעברת מטעם מרצ שולמית אלוני (מה יש לאמא להגיד על זה?!), בית ספר שעתיד להיות היוקרתי ביותר בישראל, הפרטי ביותר בישראל, וכן, רמת החינוך שבו - בהתאם.

לא הצלחתי למצוא בשום מקום פירוט של עלות הלימודים בשנה בבית הספר, אבל ד"ר מנהיימר פינק אותנו בסטטיסטיקה מוגזמת ומופרכת לפיה עלות לשנה של חינוך במערכת הציבורית עומדת על 15 אלף ש"ח לפחות.

כך יוצאת לה לדרך עוד הפרטה אפורה בתולדות מדינת ישראל, הבה נראה מי מרוויח, מי מפסיד ולמה:

המנצחים

1. חבורתם של ד"ר ארז מנהיימר ודרור אלוני.

כמו כל עסק פרטי ראשון שלאחר הפרטה אפורה - בקרב תושבי האיזור (מרכז השרון) בית הספר הולך להיות הצלחה מסחררת. אין בכלל ספק, הולכים ללמוד בו ילדים ונוער מכל רחבי ארסוף, הרצליה פיתוח, כפר שמריהו, ושאר בוורלי הילס הישראלית. (בטח יהיו הסעות משכונות צפון תל אביב - זה מה שאני הייתי עושה אילו ניהלתי את "חברותא")

ושוב, כמו כל עסק פרטי - לגיטימי לחלוטין יהיה להעלות את מחירי הלימודים והחינוך בבית הספר. אני מנחש שההשקעה תשתלם תוך חצי שנה הכי הרבה - ואז רק יתפחו חשבונות הבנק של החבר'ה הטובים.

2. המדינה.

כיום, שמערכת החינוך כולה נמצאת בידיה של המפלגה הימנית ביותר בישראל (מבחינה חברתית-כלכלית), המפלגה שחרטה על דגלה את הקפיטליזם בצורה כל כך ברוטאלית, ברור שהטיעונים של שיפור החינוך בישראל תקפים. כמו שבתקופת נתניהו הראשונה ישראל עברה "צמיחה כלכלית", כלומר, התמ"ג גדל, כלומר, יותר כסף הועבר בעסקאות בשנה - משמע היו יותר רכישות  גדולות, ולמי שהתבלבל: הצמיחה הכלכלית התקיימה בעשירונים הגבוהים בלבד, אבל זה בסדר, כי הם העשירונים היחידים שבודקים שמודדים צמיחה כלכלית בעולם המערבי.

בכל אופן, בדיוק באותה צורה החינוך הולך להיות בצמיחה! חדשות מצויינות, לעשירונים הגבוהים.

כמובן שבטענת החינוך הפרטי, תוכל המדינה לקצץ עוד ועוד ועוד בחינוך הציבורי. ומי שלא נראה לו שילך ללמוד בבית ספר פרטי. כבר אמרנו שהליכוד והימין הכלכלי לא סופרים את החלשים?

3. ילדי ארסוף.

הולכים לקבל חינוך טוב יותר, אין מה לומר.

המפסידים

1. הציבור הישראלי.

בתי הספר של החינוך הציבורי יהפכו להטרוגנים - תלמידים בינוניים ומטה. והכוונה לא מבחינת ציונים, אם כי מבחינת מצב כלכלי של ההורים.

ברשותכם חשיבה לטווח ארוך - בישראל קשר ישיר בין רמת ההשכלה לרמת ההכנסה החודשית. יש כאן כמעט מעגל: אלה שאין להם כסף ללמוד באוניברסיטה, לא יוכלו לרכוש מקצוע מכניס לחיים, לילדיהם לא יהיה כסף ללמוד באוניברסיטה וכו' וכך הלאה עד שיקום הגאון שיתקבל על מלגה לאנשהו. מה שלא מדגדג בכלל את עשירי ישראל.

למה כמעט מעגל? משום שבתוך המשוואה הזו קיימים בתי הספר התיכונים, שעדיין יחסית פתוחים לכל האוכלוסיה, עשירים ועניים, ונכון שיש בתי ספר חצי-פרטיים, אבל יש בישראל שוויון הזדמנויות יחסי.

משנפריט ונפריד את בתי הספר התיכונים לעשירים ושאינם עשירים, ייסגר מעגל, בום. שוב, בישראל הימנית של 2009 העשירים מתעשרים והעניים מתענים, ולאיש אין סיכוי לצאת ממעמדו פרט למעמד הביניים שנשחק.

2. השמאל והסוציאליזם הישראלי.

כל הפרטה, כל צעד קדימה של הקפיטליזם האמריקאי הוא צעד אחורה שלנו, הסוציאליסטים.

חלום ישראל השוויונית, חלום ישראל שאינה גזענית, חלום ישראל האדומה שבה כל אחד יכול לעסוק ולעבוד במה שהוא רוצה ולהתפרנס בכבוד ולהיות מסוגל לתת לילדיו את אותו חינוך שכל אחד אחר יכול לתת לילדיו שלו, החלום הזה מתרחק מאיתנו צעד אדיר. הרבה שמאליים בישראל רואים את הפעולות האלה ומוותרים, הדרך אחורה שיצטרך השמאל הישראלי לקחת את מדינת ישראל שיקבל את המנדט לעשות כן - כבר ארוכה מדיי, הרבה מתייאשים.

אני דווקא חושב שעם התארגנות נכונה, עם עמידה יציבה, עם מאבק הסברתי ואח"כ מאבק גדול וכולל, אפשר לעשות את זה. אפשר להחזיר עטרה אדומה ליושנה. לא אדומה, וורדרדה.

בכל אופן, אולי שירבו להם בתי הספר הפרטיים, אולי ישכילו אותם ליכודניקים תורשתיים לקשר בין המנהיג והמפלגה שהם בחרו והתהליכים החברתיים שקורים כאן ולרעתם. מצד שני, איך ישכילו?

הייתי רוצה לסיים עם המשפט של ד"ר מנהיימר שהתחלתי איתו:

 "החינוך הוא המוצר החשוב ביותר, וזכותו של כל הורה לבחור כיצד לספק אותו לילדיו. זה לא אמור להיות על חשבון מערכת החינוך הציבורית".

וזו בדיוק למה צריך להשקיע את כל המשאבים האפשריים ושבהישג יד לשיפור ושדרוג בתי הספר הציבוריים ומעמד המורה במערכת הציבורית, ולא להמשיך לקצץ לצד מתן אישורי בנייה לבתי ספר פרטיים.

"זכותו של כל הורה"?! - אבל אתה סותר את עצמך, ד"ר מנהיימר...

בברכת שבוע טוב ומהפכני,

תומר דותן,

שלהוריי היה הכסף "לבחור", ונחשו אילו מגזרים לא היו איתי בשכבה.