היי...
ככה זה התחיל, הוא ענה, הייי....... היייייי כזה ארוך..... היי כזה עם הבעה..... הבעה של חיוך.... חיוך שהמתיקות נוטפת ממנו....
אז כתבנו יום....
ודיברנו יום.....
וניפגשנו יום.....
ונישכבנו....
והיה לילה.
לילה שכל כך שקט. הקולות היחידים שנשמעו אלו אותם הקולות של היתושים שנדבקים לפנסי הרחוב שמעבר לחלון חדר השינה שלי.
התחושות היחידות שהיו מחוץ לאותו מגע משגעעעעעע הן של שאריות הרוחות שהצליחו להתחמק מבין הבניינים הגבוהים שמכסים את פני כל העיר, וחדרו אל חדרי מבעד לאותו הוילון החצי שקוף חצי לבן - הפוזטיב של הלילה!
וכל זה גרם לי לישון..... ואז...
התעוררתי באותו הכפר. עם אותה הגינה. עם אותם קולות הקרפדות בחצר. עם אותו ריח האורווה. עם אותן קרני השמש המרצדות לי מבעד לאותם תריסי העץ.
קמתי עם אותו הלבד.
יחד עם אותו החלום - הפוזטיב של המציאות!
|
maximus77
בתגובה על דממה
בי בן
בתגובה על חזרתי הביתה
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולחשוב...
שיש כאלו שמגיבות רק אם 'משפט פתיחה' הוא מפוצץ...
אולי כדאי שהן תבואנה לפה
לקרוא ולגלות שלפעמים גם 'היי' אחד יכול להיות מלא הבעה.
אהבתי!
ואני חלמתי הלילה על שיחה קולחת עם הילארי קלינטון על מצב החינוך בארץ............ :((( אפשר להתחלף?
וואו פשוט יפה!
איזה כיף לקרוא דבר כזה על הבוקר
ממש אהבתי!
מדהים!
אפשר עוד?
שנאמר,
גם יפה,
וגם אופה.
תמשיכי!
מקסים!
שובב ומעורר.
איזה כיף!
תודה
חזק
אמיתי
אתגרי אותנו.....
חזק...אהבתי....
עמוק...
כל מילה נוספת מיותרת
גברת RED,
עשית לי את זה.
איך שאת מתארת את תהליך ההתקשרות, ואז את תהליך ההתעוררות...
תודה.