אל תתפלאו אם גם באולם שלכם הגיל הממוצע יהיה 95.

יש משהו בסרט הזה, שמביא אליו את בני התקופה, כנראה.

אבל מי שאוהב סרטים תקופתיים, ישמח לראות את ויקטוריה הצעירה מתענה לה(אמילי בלאנט, המזכירה השדופה של מריל סטריפ, בשטן לבשה פראדה ואל תדאגו, כי היא השמינה קצת...עניין תקופתי, כמובן), במשך שנים של בידוד.

יורשת עצר הסובלת כמו כל בת עשרה רגילה מיחסים בעייתיים מאוד עם אמא והמאהב שלה.

אז מה אם יש מסביב טירות ומלא מלא משרתים?!?

אחר כך היא עולה בדרגה, נהיית מלכה וקופאת מקור, כי המשרתים לא מחממים/מנקים/מטפלים בה.

 כן, כן, גם לויקטוריה הגדולה היו בעיות עם העוזרת...(עד שבא הנסיך אלברט וסידר את העניינים..)

ויש גם תככים, כמובן וסיפור אהבה.

לא, אין פה אפילו איזכור מצןלם אחד של קרבות והישגים.

יש בסרט הזה שעזרה להפיק "פרגי", ההיא עם בהונות הרגליים בפה של המאהב, וביים מרטין סקורסזה,

נקודת מבט של קטן ואישי. אישה צעירה מקבלת ג'וב גדול ומשתדלת...ובדרך גם מייצרת תשעה ילדים....

מזל שיש את אדלייד(כן, זו שעל שמה קרויה העיר האוסטרלית), שהיא אשת דודה של ויקטוריה, אחי אביה, וגם דודתה אחות אימה. המלכה לשעבר, המייצגת איזה "ראש חושב" והגיוני, בין כל האווזות בעדר המלוכני.

בקיצור - אם אתם בקטע ההסטורי, שווה הצצה.רק כדי לקבל קצת מושג על התנהלות העניינים מאחורי המילים הגדולות והמעשים המדהימים של התקופה הויקטוריאנית.

אם אתם בעניין הרומנטי, לכו לראות...יש הרבה...