גם אם זה פעם בשלוש שנים, אני עדיין מעדיף את המפגשים האקראיים והמכאיבים האלה על פני כלום. מדהים שאת עדיין כל כך יפה...אפילו יותר משזכרתי. עדיין נשאלת השאלה האם את אהבת חיי רק בגלל שלעולם לא נוכל להיות באמת ביחד כמו זוג נורמטיבי...

 

מפגשים ספורדים בפור סיזנס ניו יורק משדרגים כל רומן...מאידך, הייתי מסתפק בסביח בפרישמן אם זה היה אומר שאוכל ללכת לישון איתך באותה מיטה כל לילה.

 

מנחם לכתוב את זה כאן, ועוד יותר מנחמת הידיעה שלעולם לא תקראי את זה.

 

עד שנפגש שוב ילדה...

 

 

 

 

 

 

A magic moment I remember:
I raised my eyes and you were there.
A fleeting vision, the quintessence
Of all that's beautiful and rare.
I pray to mute despair and anguish
To vain pursuits the world esteems,
Long did I near your soothing accents,
Long did your features haunt my dreams.
Time passed- A rebel storm-blast scattered
The reveries that once were mine
And I forgot your soothing accents,
Your features gracefully divine.
In dark days of enforced retirement
I gazed upon grey skies above
With no ideals to inspire me,
No one to cry for, live for, love.
Then came a moment of renaissance,
I looked up- you again are there,
A fleeting vision, the quintessence
Of all that`s beautiful and rare.