"אני בחתונה ואשתי בקיאקים בים המלח" כך השיב חבר טוב על הצעתי באימל להגעה לירושלים למופע של הטיש הגדול. יאמר לזכותו שהוא לפחות טרח להשיב להצעתי, יתר החברים אפילו לא הגיבו. החבר הוא איש רציני, מוכר לי למעלה מ - 25 שנה, כושר שיפוט הוא המקצוע ממנו הוא מתפרנס וממנו עשה קרירה. אשתו המקסימה הפכה, זה תקופה, את תרבות הפנאי למקצוע ודרך חיים. במפגש הגברים בפאב המיתולוגי השופטים בת"א המתקיים אחת לכמה חודשים ובמקרה חל שבוע לאחר קבלת תשובת חברי היקר, העלתי לדיון את שאלת היתכנות פעילות של קיאקים בים המלח. החבר התעקש על קיומו של ספורט זה דווקא בים המוות. הספקות הרבות שהועלו על ידי כולנו, חיוכנו שלא השאיר מקום לספק הביכו אותו וחשנו שהספקות חודרות גם לליבו, לב של איש שמקצועו כאמור שיפוט. עם הבירה והטוסט הנהדר גברו הליגלוג והצחוק. טיפת רחמים לא הייתה בנו. קיאקים בים המלח! קיאקים בים המלח? גלים בים המלח!

בשבת של פסח התכנסנו הגברים והנשים  לפיקניק כשר (ברובו). הנושא עלה בפורום הכללי לדיון מחדש. הנשים חייכו ושמרו באופן יחסי על כבודה של הספורטאית. אנחנו הגברים המשכנו לצחוק ולהתענג על יין, בשר וקיאקים בים המלח היה מי שהיטל ספק בכושר השיפוט של החבר המתפרנס מיכך.
למחרת קיבלתי אני והיתר אימל עם קישור לתמונות מקיאקים בים המלח מלווים בהסבר: אכן הקיאקים אינם שיכים לים המלח אך הם מובאים לשם. ניתן לצפות בתמונות בקישור המצורף ולהחליט אם לצחוק או להצטרף בעצמכם ולהחליט עד כמה התמונות מהימנות. בכל מקרה תסכימו ללא ספק, שזהו אחד התירוצים היותר מקוריים שמספרת אישה לבעלה.