6 תגובות   יום ראשון, 12/4/09, 20:10

 

נסיך חלומה פרק ג'.

 

מספר חודשים לאחר הגיוס, שישה בערך, חגג יותם יום הולדת 19, הוא הגיע לאחר טסט ראשון והיה שרוי במצב רוח מעורפל של יש/אין רישיון. תקוותו הייתה שיש סיכוי סביר כמובן אבל בלבלה אחזה בו. חבריו הבחינו בכך והציעו לחגוג את יום הולדתו כבר באותו ערב. הרעיון קסם לו, גם להפיג מתח עד ליום המחרת וגם דרך לחגוג בשונה למה שהכיר. כתמיד מודיע בבית, הפעם יגיע רק ביום למחרת ואז יוכל לחגוג עם כל המשפחה. מיותר לציין כי יש מי שלא אהבה את הרעיון, כמו כל אם פולניה אורית מודאגת, גרי בן זוגה מתגרה בה בהלצה ומבקש שתניח לילד לגדול..

ערב יום המחרת מגיע יותם מהבסיס, עייפות ניכרת בגווני עורו ופניו, עיניו אדומות, חיוור מעט. כרגיל אורית ממהרת לציין שיתכונן כי יוצאים לחגוג איתו, כדרך אגב שואלת איך חגג אמש, אך לא קיבלה מענה. יותם נזרק על המיטה כפי שהיה לבוש, ואף שקע בשינה. לא עזרו כל קריאותיה אליו, ניכר כי לא חש בטוב. אגלי זיעה קרה כיסו את מצחו ואף והרטיבו את בגדיו. אורית היא חלצה את נעליו וכיסתה אותו בשמיכה. ליל ירד, מאוחר יותר שמעה אותו הוזה מילים לא ברורות, ולמרות הדאגה העדיפה שירדם ויתעורר לבוקר חדש שבו תדע יותר..  

משפחת כרמון מתעוררת לבוקר חורפי, יותם קודח מחום, גרי מלווה אותו לרופא במרפאת קצין העיר בסמוך למגוריהם. הרופא שלא מוצא סיבה נראית לעין מלבד חום מצייד את יותם בשלושה ימי גימל ושולח אותו למנוחה בביתו. גרי ויותם שבים הביתה בדרך מתקבלת הודעה כי רישיון הנהיגה כבר בידו, גרי מנסה לדובב את יותם לגבי הבילוי עם חבריו אך לא זוכה לתשובה הולמת. כל אותה העת אורית נמצאת בבית המשפט, כעורכת דין דיוני לקוחותיה לא מותירים לה זמן רב. ברגע הראשון שהיא מתפנה, היא מחייגת לגרי. השקט שלו משגע אותה. היא כולה בוערת מדאגה והוא לא מבין למה. מה הדאגה ממעט חום, כל שפעת מתחילה כך..

ימי המנוחה חלפו, העלם מרגיש טוב יותר וחוזר לבסיס. אורית מתמסרת לעבודתה במשרד עורכי דין "וינשטוק את דניאל", גרי שפרש משרות צבא קבע מבלה זמן איכות בלא מעט תחביביו : יצירות ויטראז', שירה וספורט. עולם כמנהגו נוהג, אין ולא יהיו שאלות מיותרות, אין חשיבות להתעכב על מה שהיה וצועדים קדימה. לבטים ופרפורים שמתעוררים בלב אורית לא נרגעים אפילו לשנייה, היא אומנם טרודה בעבודתה אך בראשה רחשים וזיכרונות ילדות צפים ועולים. קטעי פלשבק, תמונות ללא רצף חוויות, קולות שאינה מזהה, בכי ויללות, צעקות קורעות את שמי הלילה..

המשך יבוא..

 
דרג את התוכן: