כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כלום

    סערות-סופות מוחיות

    ארכיון

    פסנתר בחצר

    42 תגובות   יום ראשון, 12/4/09, 21:24


    STONEWARE  

    גושים גושים על גלגל

    כחומר ביד הייתם

    מנגינת  הדוושה זורמת

    נשימותי זהות לתנועתכם

    מכורה אני לריח למגע לנועם

    מוכנים אתם לצאת לדרך חדשה

    עתה 

    כלי ליד כלי

    כלואים לעשרים וארבע שעות

    כמו אסיפת בחירות דחופה לפני מחטף

    פוליטי

    כזה או אחר

    בתנור  שישים על שבעים 

    אהבתי אתכם

    אתם החומר על סדקיו

    בשחור אוקסיד לנצח

    והשקעים הקעורים בברזל סולפט

    כי ביציאתכם אחרים אתם מבכניסתם

    חימר

    כחומה לכם החוזק 

    רוצה לזכור הכל כפי שהיה

    רוצה למות בשנתי

    על מיטת פסלי                                                                     

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/4/09 05:17:


      פסל נהדר

      איזה כיף שיש כזאת יכולת יצירה

        18/4/09 08:34:

      וייי

      לא ראיתי שהוא מנגן

      אני כזאת....אני כזאת לפעמים, עוברת שם מהר מהר להיכנס פנימה.

      אבל הגרניומים איזה שאקלים. לא?

      יפים...לא עובר הצבע שלהם כל השנה, נכון?

      בדיוק חשבתי, ישבתי שם בחוץ עם ספר השבוע וחשבתי

      אני אעשה צמיד ואלביש לו על היד, ונראה מה תגידי...

      יותר נכון כדברי יזהר אשדות "מה תאמרי..."

       

        17/4/09 12:32:

      אפילו למראות דובדבן פורח הפריחות שאת שולחת מדהימות ביופיין

      אפילו למראות הביזניאקי את הפסל שלך אהבתי יותר

      כוכב מנצנץ משמי טוקיו

       נשלח באהבה עצומה

       גם בלי יומולדת משאירה מקום בגינה

      אז תשמרי לי???

       

        14/4/09 23:15:

      למירה יקרה!

       

      אפשר לחוש באהבתך לחומר, למגעיו. כך זה נראה על פי התוצר הסופי.*

       

      אסתר 

        14/4/09 22:22:

      איזה כייף זה

      להגיע כל פעם 

      מחדש 

      לקרוא את מילותיך

      ולראות את הדברים

      הנוספים שאת מביאה

      לכאן..........

      תודה על ההזמנות 

      כל פעם מחדש........

        14/4/09 11:16:
      מדהים, אוהבת הפסל והכתוב מאוד מאוד
        14/4/09 10:28:


      אהבתי את הפסל והשיר

      תודה

        14/4/09 09:55:

      יוצר שחי את יצירתו

      כמה נפלא ומרגש.

      במגע בתחושות

      באהבה ביצר היוצר

      ובמילים.

        14/4/09 09:16:

      צטט: lemira 2009-04-12 22:34:15

      צטט: אסטרוד 2009-04-12 22:09:23


      חבל שהם לא מדברים משהו...

       

      הם אוצרים בתוכם את הבלי היקום...

      תודה

      מירה

       

       

      הם אוצרים בתוכם את חלומותייך ותשוקותייך

      והיופי שבך

       

       כי אנו הרי הטוב והרע

      האור והצל

      והעקבות שהטביעו בנו החיים

       

       

      יום נעים

      לאה

       

       

       

        14/4/09 08:53:


      *

        14/4/09 08:45:


      מרשים,

      והפריחה נהדרת

       

        14/4/09 08:36:

      כוכב לחיבור בין היוצר ליצירה.

      לרגשות ורגישות.

      רחל

        14/4/09 08:09:

      הפסל והמילים משתלבים ויוצרים לי בראש מחשבות.תודה.
        14/4/09 07:17:


      מירה יקרה,

      אהבתי את הפסל ואת השיר.

      טלי*

       

        14/4/09 07:06:


      עבודה יפה.

      אזלו כוכבי, אבל עוד אחזור.

        14/4/09 06:40:

      צטט: lemira 2009-04-14 00:37:13

      צטט: shabat shalom 2009-04-13 22:44:07


      אני לא אוהב את השיאים שמסתיימים במוות.

      למרות שגם  לי יש כמה בחירות כאלה: איפה לסיים את העניינים...

       

      אנחנו לא אוהבים את המוות לכן אנחנו כותבים עליו...

      וזה לא אותו דבר.

      גלה לי מהן הבחירות????????????????

      מירה

      אכתוב על זה, פעם, משהו.נבוך

       

        14/4/09 04:05:
      "רוצה למות בשנתי על מיטת פסלי"  - כמה יפה, אצילי ומרגש*
        14/4/09 01:16:

      מירה

      לפסל שבין הפרחים הורודים האביביים

      לכתיבתך היפה...

      לחיים שהפחת בגוש ... שהפך לממש

      ולחיים!

      * ללילה טוב

      מהדס


       


      מירה

      שילוב מדוייק בין תמונה למילים*

        14/4/09 01:07:
      אני יתן לך כוכב במקום תגובתי הראשונה יקירת הפוסט
        14/4/09 00:56:

      את מוכשרת. מאוד!

       

      חג שמח :)

       

      *

        14/4/09 00:47:

      צטט: o historia 2009-04-14 00:21:20


      lemi?

      lemira shalom

      be loazit elech ioter maher

      measher a ivrit virtualit

      kodem kol avoda nehederet

      ve a milim bidiuk matimot la metziut shel a avoda

      a astecas ve maias

      kvar az banu iadaim anakiot

      kedei she a el shelahem iarim amita, o akad, o kol davar she em ve at , banu

      at iodahat lama?

      she a acherim ihiu adorar olehehov mial a ieter

      iesh lach ashpaha maia asteca?

      she kulam adorar otach,

      ani omed be rosham

      achzor lekachev

      neshika

      o historia

       

      HI,

      KOL PA'AM SHE'ATA MEGIV, ANI KOL KACH NEHENAIT, KI ATA SHAM RACHOK KOL KACH VEKOLET

      DEVARIM BETZURA ME'ANYENET ME'OD. ANI MITANYENET KTZAT BECHAYEI HA'INDIANIM.

      PA'AM ANI ASAPER LECHA.........

       CHIBUK ANAK.........TODA AL HATGUVA. LAILA TOV

      MIRA

        14/4/09 00:42:

      צטט: שושי1 2009-04-14 00:16:40

      אהבתי אתכם

      אתם החומר על סדקיו

      בשחור אוקסיד לנצח

      והשקעים הקעורים בברזל סולפט

       

      כמה יפה וחושני וחי החומר הזה במלים ובפסל

      תודה מירה

      שושי שמיר

      תודה רבה רבה, שושי.

      שמחה לתגובתך.

      הפסל בדמי.

      מירה

       

        14/4/09 00:41:

      צטט: aviev2 2009-04-14 00:04:47


      איזה יופי של אהבה ליצירה..

       

      נהנתי לקרוא את שכתבת מירה.*.

       

       

      תודה רבה רבה.

      שמחה שאהבת.

      מירה

        14/4/09 00:38:

      צטט: קצת פריקית 2009-04-13 23:06:41

      אהבתי מאוד.

      כל יציאה מחיה את יוצרה

      ויוצרה מחיה אותה.

      כך לדעתי חיוך

       

      מה נשאר לנו לעשות?

      לקרוא עיתונים?

      טלביזיה?

      יוצרים!!!!!!!!!!!!!

      וחיים !!!!!!!!!!!!!!

      מירה

        14/4/09 00:37:

      צטט: shabat shalom 2009-04-13 22:44:07


      אני לא אוהב את השיאים שמסתיימים במוות.

      למרות שגם  לי יש כמה בחירות כאלה: איפה לסיים את העניינים...

       

      אנחנו לא אוהבים את המוות לכן אנחנו כותבים עליו...

      וזה לא אותו דבר.

      גלה לי מהן הבחירות????????????????

      מירה

        14/4/09 00:35:

      צטט: perach1 2009-04-13 17:40:34


      פסל יפייפה לצד הפריחה הנדרת..

      ומילותייך הנוגות המתנגנות

      כפיסול ביד אומן..

       

       

       

       

      תודה יקירתי.

      הפריחה.........בגלל הפריחה

      הבאתי את הצילום......

      יום קסום

      מירה

        14/4/09 00:21:


      lemi?

      lemira shalom

      be loazit elech ioter maher

      measher a ivrit virtualit

      kodem kol avoda nehederet

      ve a milim bidiuk matimot la metziut shel a avoda

      a astecas ve maias

      kvar az banu iadaim anakiot

      kedei she a el shelahem iarim amita, o akad, o kol davar she em ve at , banu

      at iodahat lama?

      she a acherim ihiu adorar olehehov mial a ieter

      iesh lach ashpaha maia asteca?

      she kulam adorar otach,

      ani omed be rosham

      achzor lekachev

      neshika

      o historia

        14/4/09 00:16:
      אהבתי אתכם

      אתם החומר על סדקיו

      בשחור אוקסיד לנצח

      והשקעים הקעורים בברזל סולפט

       

      כמה יפה וחושני וחי החומר הזה במלים ובפסל

      תודה מירה

      שושי שמיר

        14/4/09 00:04:


      איזה יופי של אהבה ליצירה..

       

      נהנתי לקרוא את שכתבת מירה.*.

        13/4/09 23:06:

      אהבתי מאוד.

      כל יציאה מחיה את יוצרה

      ויוצרה מחיה אותה.

      כך לדעתי חיוך

        13/4/09 22:44:


      אני לא אוהב את השיאים שמסתיימים במוות.

      למרות שגם  לי יש כמה בחירות כאלה: איפה לסיים את העניינים...

        13/4/09 17:40:


      פסל יפייפה לצד הפריחה הנדרת..

      ומילותייך הנוגות המתנגנות

      כפיסול ביד אומן..

       

       

        13/4/09 00:09:

      צטט: אורנה ע 2009-04-12 23:07:44


      איזה כייף לאנשים שיודעים ליצור גם בחומר וגם במילה.

       

       

      תודה יקירתי. ביקורך משמח אותי.

      יום נפלא

        13/4/09 00:08:

      צטט: מודית 2009-04-12 22:59:55


      קיימת טענה כי הפסל נמצא בתוך החומר

      הפסל רק מוציאו

      ונופח בו חיים

      סמדר

       

       

      תודה. ראה "פיגמליון".........

      יש צדק רב טענה.

      מירה

        12/4/09 23:07:


      איזה כייף לאנשים שיודעים ליצור גם בחומר וגם במילה.

       

        12/4/09 22:59:


      קיימת טענה כי הפסל נמצא בתוך החומר

      הפסל רק מוציאו

      ונופח בו חיים

      סמדר

        12/4/09 22:36:

      צטט: אסתרליין 2009-04-12 22:30:34

      כל פסל מחייה את יוצרו. מקיימו לנצח.

       

       

      צודקת.

      מחייה. לגבי מקיימו??????

      והיוצר - חי בשל הפסל.

      תוד'ה על ביקורך.

      מירה

        12/4/09 22:34:

      צטט: אסטרוד 2009-04-12 22:09:23


      חבל שהם לא מדברים משהו...

       

      הם אוצרים בתוכם את הבלי היקום...

      תודה

      מירה

        12/4/09 22:30:
      כל פסל מחייה את יוצרו. מקיימו לנצח.
        12/4/09 22:09:

      חבל שהם לא מדברים משהו...