מוקדש לטלי נגעת בי...... מי יתן ותמצאי נחמה במילים
החלטתי לעלות לקבר שלה,תמיד פחדתי ללכת לשם,פחדתי להתעמת איתה,פחדתי מהרגשות שהצלחתי להדחיק במשך כל כך הרבה זמן,לקבור אותן עמוק בפנים,לשכוח אך לא באמת לשכוח.....אבל באותו יום ידעתי שהרגע הגיע,הגיע הזמן להתאבל עליה,להתאבל עליה אחת ולתמיד..... אני זוכר שהלכתי במשך שעות,ולא משנה לאן הסתכלתי תמיד אותו מחזה,היו מצבות בכל מקום,אני לא בטוח כמה מצבות היו שם,אלפים,מאות אלפים או מיליונים,מסודרות שורות על גבי שורות עד אין סוף,בכל מקום שהסתכלתי היו מצבות,חלקן היו קטנות,וחלקן היו גדולות,ומעל לכל מצבה עמד מישהו,בחלק מהמצבות עמדו נשים ובחלק מהמצבות עמדו גברים,היו כאלו שפשוט בהו במצבות ולא אמרו מילה,הם בהו במצבות בעיניים ריקות,נטולי רגש,והיו כאלו שבכו, בכי שקרע לי את הלב,כזה שחודר פנימה ולא מרפה,והיו שצרחו,צרחו לאן הלכת?,למה עזבת אותי?,והיו שצחקו,צחוק מטורף,והיו אלו שחפרו,ניסו לחפור בידיים בכל הכוח כאילו זה יחזיר אותה לחיים,והעננים שכיסו את השמיים היו שחורים,ירד גשם וברקים,ומרחוק יכולתי לשמוע את הרוח,והרוח נשאה איתה כל כך הרבה עצב,כאב,בדידות ויאוש, יכולתי להרגיש איך הרוח עוטפת אותי,עוטפת אותי ביאוש,שחדר לכל תא בגופי,מציפה אותי בעצב,כולאת אותי בבדידות,הרגשתי שהצעדים שלי נהיו כבדים,כבר לא יכולתי להמשיך ללכת,אבל המשכתי לחפש,הייתי חייב להמשיך לחפש אותה,הרי גם היא קבורה פה בין כולן,גם אני רוצה להתאבל עליה,לבכות עליה,לצרוח עליה,לצחוק בטרוף,גם אני רוצה להניח לה,לדעת שהיא נחה על משכבה,ולא תחזור לרדוף אותי כל רגע כל דקה במשך היום והלילה,רוצה להמשיך הלאה להשתחרר רוצה להרגיש שוב. והן קבורות שם,מיליונים על גבי מיליונים של אהבות,אהבות שנגמרו,נקטעו,נבגדו,או סתם הושלכו,אהבות קטנות ואהבות גדולות מן החיים,ואפילו אהבות בינוניות,כולן קבורות שם בבית הקברות,בית הקברות של האהבות שנגמרו,חלקן נמשכו חיים שלמים וחלקן ימים מועטים,אבל כולן קבורות שם....מחכות...... |
שרית37
בתגובה על המתנה
אדומת שיער
בתגובה על דלתות מסתובבות
אודותיי
בתגובה על לצאת לידי חובה
תגובות (108)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על הפוסט הרגיש
בהתחלה סרבתי להסכים איתך,חשבתי שאם התאבל על אהבתי...זו תהיה
הסכמה לשכוח, למחוק, להעלים אותה. קראתי שוב ושוב, התאבלתי ובכיתי וצעקתי
ואחר כך בא השקט...ותחושה נפלאה, לדעת ולהרגיש שזכיתי לאהוב.
והלב נפתח ורוצה להרגיש שוב!!
תודה,לילי
עניתי לך כבר על הפוסט הזה...
הייתי חייבת בשביל עצמי לקרוא שוב ושוב...שוב ושוב כי אני עדיין לא קברתי...
שוב ושוב עד שיעבור...
זה חזק הפוסט הזה.
שלום לך.
צדקת באמת נגע
שנה עברה מאז שחברתי הטובה ביותר הלכה
ביום שישי הזה אני עולה לקברה לאזכרה של שנה
וגם אם יהיו 1000 איש ארגיש כל כך לבד
וכל כך מבוזבז.
עצוב מאד לקרוא, תגובתי הראשונה היתה, משתתפת בצערך.
ותגובתי השנייה - לוקחת אותי לכיוון אחר לגמרי....לדעתי אדם שמת,
הוא רק בשר ודם. נישמתו היא זו שעוזבת את הגוף, והיא עדיין מסתובבת
ביננו... מחפשת אותך כדי לתת לך הזדמנות נוספת לתיקון.
אז מצד שני אשרך שזכית שיהיו לך כל כך הרבה שיעורים בחיים.
אהבתי לקרוא את כל התגובות
ותמשיך לעדכן אותנו על התיקונים שלך
כתוב יפה וחזק.
אני חושבת שצריך להתאבל, אבל להקציבלזה זמן, ולא לחרוג ממנו כדי לא להתקע שם."הזמן לא עושה את שלו"...
אני חושבת שאנחהו צריכים לנהל את הרגש, ולא הוא אותנו.
יודעת כי הייתי במקום הזה, בכאב הנורא, בבית הקברות הזה, הייתי הולכת ומבקרת, שמה פרחים, בוכה וחוזרת.המון זמן.
מקווה בשבילך, שתקבל את ההחלטה להתרומם, לצאת ממקום זה ולהמשיך הלאה.
בהצלחה !
ואאאאאאאאאאאאוווו...אם מישהו יכול להבין אותך זו אני!!!כואב מכעיס מעציב....אך החיים ממשיכים למרות הכל וואלה החיים יפים..מאוד ריגש ואף זלגה לי דימעה..מחזקת אותך ומי יתן ותמצא אהבה מעבר לפינה
מחמאה ממך....
אני מסמיק
תודה
אולי בגלל זה אני בוחרת
להקבר בבית קברות קטן...
כדי שיקל לאורח למצוא,
להתאבל
ולהרפות.
אתה אתה פשוט קסם של בחור....
שתקתי כי לא יכולה להגיב..
כמה רגיש ועצוב, ומצד שני, תמשיך בחייך ותמצא אהבה חדשה,
לילך
הי גיא,
כשרון הכתיבה שלך מרשים.
המוות הוא סופי. האהבה אינסופית.
הכאב מוכיח לנו כי חיים אנו.
מי שאהב פעם אחת, כמוך, כמוני, יוכל לאהוב בשנית.
גם אם האהבה תהייה אחרת.
זכית לאהוב :) ומאמינה או לפחות מקווה שגם להיות נאהב.
Keep your spirit UP
SF
כמה אנרגיות... של אנשים מתים-חיים...
בחור צעיר וחמוד
אתה מרגש עד דמעות
בגילך יש לך רגישות יתר
וזאת מתנת אל
מרגש ... מזמזרר... עצוב ... וכואב ....
שתדע לאוהב שוב מחדש ...
ותקום חזק על הרגלים .
דרך החיים עצוב כואב .. אין מה לעשות
אני מאחלת לך הצלחה רבה
חג שמח
בדרך כלל הייתי מוחק תגובה שכזו
אבל אני אחרוג ממנהגי
א.תלמד לכתוב בלי שגיאות כתיב(יש לך מעל 15 בפוסט אתה עובד בהיי טק...אתה אומר)
ב.צריך להיות אידיוט כדי לרשום כזו תגובה לכזה פוסט
בן 34 ועדיין רווק ?אפשר להבין למה!
נוגע*
יקירי.
פשוט ונכון ,מרגש ומקסים!
אני מעולם לא נלחמתי בכאב
אני חושב שצריך להתאבל....
כדי להמשיך הלאה
תודה סיגל
וואהו זה חזק מצמרר...
מקווה שמצאת ומקווה שהשתחררת
חג שמח
אני חצי שנה אחרי.. מניסיון אישי, אל תילחם בכאב, הוא לאט לאט יתפוגג..
הזמן, רק הזמן... *
חשוב לסגור מעגלים בחיים, עם החיים ועם המתים,
מרגש לקרוא אותך.
סיגל.
עוצמתי, כואב ומרגש.
מרגישות מרגישות מרגישות......... המילים שלך...........יפות
לופ מהעבר...
חזק ביותר.
(ברצוני לתת כוכב, אך האתר מוציא אותי לסיסמה)
מקסים!!
חזרתי לככב
*
:(
(אני דוקא חושבת שבחרת שם ראוי, מרגש ונכון)
בית קברות לאהבות הוא שם הולם לפוסט הזה
תודה
*
מה שעצוב, שזה כאילו מדבר אליי...
כ"כ מבינה ומתחברת לצערי.
שלא נדע עוד צער.
כוכב, ולו יכולתי-אלפי כוכבים.
ריגשת... במילותייך הכנות והמוחשיות...
מבינה ומרגישה שתהליך כואב זה של אבל ופרידה
נחוץ כדי להמשיך הלאה...כל עוד דוחים זאת מרגישים
מועקה ומחנק...טוב עשית שניפרדת והרגשת ת'כאב
שבזה...עכשיו יוקל לך ותשלים עם זה ביתר הבנה.
מאחלת לך המשך טוב יותר ושתמשיך להתבטא ככה
ולהוציא ממך רגשות כאלו ואחרים,כל טוב וחג שמח.
וואוו איזה מרגש..............
זה היה חזק.....וווואאוו..
אתה כותב מדהים ובטוחה שעם עוצמה כזו תוכל ,
ולחוות מימוש זוגי בגן עדן עלי אדמות
אמן כן יהי רצון.....
משפט אחד שלך , ללא עצירה...על האהבה הגדולה שנחרטה בליבך...
זה טבען שאהבות המשמעותיות..הן אינן מקברות..הן מונחות בך רבדים רבדים...עד שמגיע אתה למקום בו תרגיש הכי חופשי הכי מלא....
ושם רק שם אתה אומר די. שם אני מרגיש הכי..
מאחלת לך להגיע לפסגת אהבתך.
ואל תשכח לנשום בדרך...כי האופן בו כתבת את הפוסט מביע על ההפך...
אל תשכח את עצמך.
:) IM
אחד הפוסטים החזקים והמרגשים...
אהבה שנגמרת, צריך למצוא את הכח להתאבל עליה ולהמשיך הלאה, אך לא להדחיק...
חשוב להתאמת עם העצב והכאב אחרת זה יהיה שם תמיד.
ובנימה אופטימית זו, חג שמח ושבוע מקסים.
מורן.
הרגשה מוכרת....והיא לעולם נשארת....
חשוב לאפשר לאבל להתרחש ... זה הדרך לשיחרור וריפוי .
זה גם הזדמנות לחשוב קצת על החיים , על משמעותם ושל כל מני אירועים כואבים כאלה .
אומרים שהאדם אף פעם לא מקבל יותר ממה שהוא מסוגל לשאת ,
וגם " אין עשב שאין לו מלאך שמכה ואומר לו גדל ."
רק טוב בהמשך .
דיאנה
לפעמים מילים הן מיותרות
מקווה שהוקל לך...
השארת אותי כמעט ללא מילים.
לא יודעת איך עשית את זה, לא רוצה לדעת, אבל אתה איש איש !
כואב מידי, מצמרר.
מבינה לליבך.
זה הזמן להפסיק לפקוד את בית הקברות הזה...
אף אחד לא קם לתחייה משם...
ואם קם... אז לא להרבה זמן...
פשוט צא משם!
לא מתות קבורות
כן ולא
אהבות שניצתות מחדש - כנראה לא מתו
אהבות מתות שמחכות.... מממממ... לא מתחברת.
ישנן אהבות שנקברו אבל הגורל דרכים נפלאות לו
ישנן אהבות שניצתות מחדש גם אחרי עשרות שנים
תודה....
נוגיע ללב ועוצמתי.
ברגע שתחליט תוכל להשתחרר
ולהמשיך הלאה למקומות חדשים
ויפים. כאשר יש אהבה בלב היא
לעולם לא נגמרת או נעלמת או נקברת
היא תמיד ממשיכה לזרום
כי אדם שיודע לתת ממשיך לתת.
אני מאחלת לך שתמצא נשוא חדש לאהבה
שמבעבעת בך מבפנים.
שיהיה בהצלחה
מליים מעומק נפשך..
הרבה אמת
ככה בדיוק, כל כך מדויק שכואב
ומרפא כאחד.....
בהצלחה במציאה החדש בשדות אחרים.
אלא שפורחים בצבעים שאינם פוסקים....
עשית לי צמרמורת
ורק המילה האחרונה לא מסתדרת לי.
כיכבתי
תודה.....
חלקן מחכות שיציתו אותן מחדשידעתי שהן קבורות שם
לא ידעתי שהן מחכות...
* כתבת מקסים
כואב ונוגע...
רגיש ונוגה כל כך...*
כנראה שלא סתם בחג החירות בחרת לעסוק באובדן....
אני מוצאת שאובדן יש בו גם חירות גדולה
מנסיון, אני מדברת....
אחרי שהכאב יפסיק להלום בחוזקה, הוא יפנה מקומו לחירות חדשה.
נדמה לי שזה הפחד הכי גדול שלנו, החירות הזאת, שמאלצת אותנו להתחיל מהתחלה...
חירותך קרובה מתמיד
:)
מחניק בגרון...
קשה להשתחרר...
מוזר..בדיוק גם אני אתמול התאבלתי קשות, שלושה ימים שלא
נכנס דבר לפי והרגשתי שקטעו ממני איבר ואין לי כרגע
יכולת להתמודד מול האובדן.
אז אחרי שיחות קשות עם חברים ומשפחה, אחרי שהרגשתי שאני
במקום מאד מאד קשה בעוד שהצד ממול עף ופרח לו לקן אחר,
בניתי לי גל עד בזיכרון,אם השארתי פתח קטן לחזור, היום
הבנתי שזה הסוף.
צרחתי הקאתי...הגוף שרף לי והלילות כבר לא יודעים מנוח...
מרימה את עצמי ויודעת שעוד אמצא לי את זה שאהבה נפשי
מבלי לקבל רגליים קרות, האחד והיחיד עבורי מחכה לי.
תודה על הפוסט שבא לי בזמן, יכולה לעודד אותך שכבר חשתי
בעבר את התחושה הזו והנה שוב זה קורה, מה שאומר שהחיים
הם דינאמיים ויש חיים גם אחרי המוות.
קולטת את העצב שלך.
תשאל את עצמך- מה היא היתה אומרת לך עכשיו?
אילו חיים היא היתה מבקשת ממך שתחיה מעתה ואילך ?
חזקה מאוד המטאפורה
אני רואה את זה בדרך אחרת
כל מפגש קטן או גדול
זה עוד פרק בספר החיים הגדול שלי
חג אביב שמח
"לקבור ולשכוח..." אם יש לך משהו אמיתי לקבור, תוכל רק להניח אותו בקבר ותוכל לנסות להתרחק משם אבל לא תוכל לשכוח
האהבות הן לנצח ואכשהו צריך לדעת להזכר בהן בחיוך.
יפה כתבת, אבל גם חשוב להמשיך הלאה.
חג שמח ואביבי,
עינת
פוסט יפה מאוד, מרגש, כתיבה מעולה......
כל הכבוד תמשיך לרגש ולהעביר את רוחך לעלום הגדול
כך כוכב
עוצמתי, כואב ומרגש.
תודה.
נוגע ונוגה.
חשוב מאוד להתאבל כדי להמשיך .......
גיא...כל התגובות כמעט זהות ושלי לא תהייה פחות מהן
מאוד מאוד עצוב נוגע צובט בלב ומרגש כאחד וכל זה באוגדה אחת "כואב"
מקווה בשבילך שתמצא נחמה
מזי
שולחת חיבוק
למילותייך- אין לי מילים,
רק חיבוק.
גיא פוסט מדהים וחזק בהרגשה....האופן שהבאת זאת
הצחלתי להזדהות ולחוש את כאבך ואובדנך....
כל כך חשוב להתמודד...ועשית בחוכמה רבה ללכת
ולהתמודד מול המציאות המרה...אך לפחות תתנקה
ותוכל להמשיך את חייך...שהם ערך עליון וחזק...
מחבקת אותך...תמי
נוגע.. למרות הכאב יש במילותייך הקלה מסויימת של הדרך לשלמות עם עצמך
שיהיה רק טוב.
כתבת יפה!
בעקבות, כתבתי הגיג שירי. מוזמן:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=981439
ועל משקל שלא תדע עוד צער,
מאחלת שתדע תמיד אהבה!
תודה
מאחל לכלונו אהבה שתשאיר אותנו נפעמים
אל מה שקברנו
צריך להגיד שלום ולא להתראות *
יפה כתבת
ת.נ.צ.ב.ה(האהבות)
כמה יפה, כמה רגיש!
ויהיו עוד.
מאחלת לך אהבה גדולה שוב :)
רעות
תודה
(הגיפ עדיין מחכה.....)
נכון
אבל כדאי "לקבור" את הישנה "לנקות את הלב"
כדאי שנוכל לקבל את החדשה
לפעמים כל מילה מיותרת
מאחל לכלונו שנשתחר,לא נשכח אלא ננצור בליבנו,ונמשיך הלאהכוכב זוהר במיוחד לאדם מיוחד...
איזה רגש, נגע לליבי!
כמה תעצומות נפש בכתיבתך
אור ואהבה לחייך
מגיע לך * .. אך טרם נצנץ
נוגע.
ואני חושבת שגם לי יעשה טוב להעלות לקבר שלה.
תודה על השיתוף
כתוב מצויין!
אבל זה חלק חשוב בפרידה
זה חלק מהעיבוד
כדי שננקה, ונסגור מעגל
ונוכל להתחיל חדש!
בהצלחה!
כל אהבה "שנקברת"
מולידה אהבה חדשה לרוב טובה יותר
איזה פוסט יפה
מיליונים על גבי מיליונים של אהבות,אהבות שנגמרו,נקטעו,נבגדו,או סתם הושלכו,אהבות קטנות ואהבות גדולות מן החיים,ואפילו אהבות בינוניות,כולן קבורות שם בבית הקברות,בית הקברות של האהבות שנגמרו,חלקן נמשכו חיים שלמים וחלקן ימים מועטים,אבל כולן קבורות שם....מחכות......
גיא
כתבת כל כך יפה על נושא כאוב.
תודה*
בס"ד
חשבתי שיהיה לי מה לומר...
אך.. נאלמתי....
כמה מוות בפוסט אחד..
מאחלת לך שתשחרר, תשכח, ותמשיך הלאה
עוצמתי, מרגש וכואב ללא נשוא
מחזקת את ידיך
גילה
אני אבדוק.....נגעת וריגשת..
תודה
נגעו בי עמוק בפנים
במקום שחשבתי שקברתי מזמן
הלוואי וכולנו היינו מסוגלים לשרוף את האהבות שלנו
ולפזר את האפר ברוח....
את האהבות שלי אני שורפת....
לא קוברת
אהבתי שרק בסוף זה מתגלה....
כתבת כל כך נוגע *
אהבתי
ברגישות על נגעת בי.
תודה, ליאורה
אין לי היום כוכבים והפוסט הזה כ"כ ראוי...
אחזור...
תודה
לפעמים אפשר לומר כל כך הרבה ללא מילים