לא הסתתרתי מאחורי שם בדוי, ולא הסתתרתי מאחורי תמונה צבעונית... אז מה בעצם כותבים בבלוג כל כך אישי? משהו שאפילו עיניי הבוס יכולות לקרוא, איך אפשר ככה להיחשף ולא לדאוג שמחר אני אראה ברחוב את האדם שקרא את מחשבותיי ויחייך אליי את חיוכו הזדוני...לכי תגידי- זו לא אני!!! אז מה? לכתוב דברים כללים? דברים מצחיקים? דברים מדכאים? סתם חוויות מטופשות? להזכיר שמות, לא להזכיר שמות? כל כך הרבה שאלות ... אולי פשוט "לזרום", אחחחח איזו מילה מעצבנת! שנוגעת לכל כך הרבה תחומים בחיים... כמה הייתם משלמים על האפשרות לדעת את העתיד, ולא סתם למגידת עתידות, קורא/ת בקפה וכ'ו...אלא מישהו שבאמת יגיד לכם מה יקרה לך עוד X זמן...איפה תהייה, מה תעשה, עם מי תהייה מה יעבור עליך... ל"זקנים" שבחבורה בטח זה לא כזה משנה...יש לכם כבר עבודה קבועה, משפחה אולי, זוגיות...השגרה כבר ברוטינה... אני למשל עובדת בתחום שהוא מאוד מאוד דינאמי, יותר מדי דינאמי אולי, הייתי מתה לדעת מה צופן לי העתיד ולא רק בתחום הקריירה... יש משפט כזה שפעם מישהו אמר לי: אנחנו מתכננים ואלוהים יושב למעלה וצוחק... אז כמה הייתם משלמים? אם בכלל? אני בטוחה שיהיו כאלו שיבואו ויגידו, אני אוהב/ת את גורם ההפתעה...כל יום זו חוויה חדשה, המתוכננים והמחושבים יותר יגידו שהיו מתים לדעת... אז כמה??? כמה הייתם משלמים?
זה הבלוג שלי אז לעת עתה אני לא מגלה את תשובתי
Sweet אורית
נ.ב. איך אני אמורה לכתוב? בלשון זכר ולהוסיף הערה שהבלוג נועד לשני המינים? בלשון רבים? יש לי עוד הרבה שאלות, שאלות ללא תשובות
|
