בחיי שארץ האפשרויות הבלתי נגמרות מצפה כאן בשם הכותרת, שמעתי כבר אין ספור ואריאציות לפתיח הכל כך פופולארי הזה עכשיו: משהו נוסח רב המכר "החוש השישי" כ"אני רואה אנשים מתים...", שמעתי גם פתיח כ"המת החי" ו"תחית המתים" והמון המון.
אלו שפרוסים שם לבטח ציוו לנו את התצפית עליהם ומדוע? כי לא היה שם משהו ביזארי אחד בודד, תוך שניות הכל היה כל כך אנטומי וקר, עד להחריד.
אז כן באתי לספר לכם על תחושותיי וחוויותיי שם במדעטק ביום ראשון של חול המועד פסח כשלצידי מעט יותר מדי 'אנשים חיים' המנסים לפלס דרכם לכמה תצוגות מפתיעות של כאלו שנראו לא הרבה יותר מבובות ראווה בויטרינה.
האמת? הולכת לחלק לכם את ההתרשמות כדוגמת חתכי הרוחב שראיתי, אך רק לשניים.
מבחינת התצוגה עצמה:
אני אישית חושבת שהיא מ ד ה י מ ה ואפילו אפקטיבית חינוכית, לא רק לשיעורי אנטומיה ומדעים אלא גם לכאלו שהיו שמחים לפגוש בריאותיהם המושחמות עד דרגת צלייה well done, כן ראיתי שם כמה אנשים יוצאים לעשן את הסיגריה האחרונה לפני שיחליטו סופית....................לעשן את הבאה בתור.
היה בלתי רגיל בעליל לפגוש בריקמת שד שומנית שהיתה מוציאה את החשק של קזנובה ודון גו'אן דה לה שמאטה, לא שזה היה דוחה, להפך זה היה מרשים אך קר וכל כך טכני.
בסיום התערוכה שלט גדול פרט את החזון של מארח התצוגה בארץ והאמת השתכנעתי. יש משהו בדבריו באשר ליחס למת, היחס הריגשי שלפתע הפך למחקרי לחלוטין ומשם כל שנותר לי הוא לרוץ ולחתום לאד"י כדי שגם גופי יוצג למדע על מזבח החקר.
לאמיתו של דבר, למרות המתים שכל כך ניסו להחיות שם בתנוחות ספורטיביות שלא היו מביישות אותם גם בעודם חיים, עדיין אפשר היה לחוש את הדממה הזו שאפפה אותם, הם לא היו יותר מאשר נתך בשר ולא היתה כל נשמה באפם והיה בזה משהו מנחם נטול כאב, הקשור לעיסוק הזה שלנו במתינו.
מה שבטוח, לא היה שם כל דבר מבזה, כי האישיות היתה כבר מזמן בדימוס, כך חשתי אני.
ועכשיו לחלק הבאמת קשה החלק ההתנהלותי של המדעטק:
במילה אחת? שיתביישו להם על גביית 80 שקלים לכרטיס בתנאים לא תנאים שכאלה. את הכרטיסים רכשנו מראש באינטרנט והגענו כשעל גבנו בתנו בת 11 החודשים וים מוטיבציה להנות.
אפילו לשעה מסויימת שהתבקשנו לבחור, דייקנו, רק מה? מסתבר שהכל היה שקר והשעה הזו שהיתה כל כך אינטימית לנו היתה משותפת לעוד המון סוען שנזל מהמוזיאון המדע מכל עבר.
כשנכנסנו ריח מחניק עלה באויר, לא ריח גוויות היה הוא, אלא ריח של אנשים דחוסים שאיווררו לראשונה רגליהם בכפכפים מעלי אבק, לאחר חורף ארוך ויבש מדי. אחחח ריח הרגליים השתלב היטב באווירה הסובבת ועשה רושם שסכנת החיים היחידה היתה לאלו שעדיין הצליחו לנשום באוויר המבחיל החנוק והחם שגדש את אולם התצוגה.
אין ספק שהמתים נראו שם המאושרים שבאדם ואנו היינו די על סף אירוע קטטוני בלתי הפיך כשניסינו לפלס אל המתים הסיניים ז"ל דרך, או לפחות אל הכליות הטחול או מערכת העיכול המדהימה שלהם שנחה שם על שולחן התצוגה על תשעת מטריה.
כאשר ביתנו פצחה ברינה כנראה מרצון לשמור על רוח חיים במקום החנוק הזה, הבנו שלאחר שמרטה שם כמה שערות לעוברי אורח עד לכדי כמעט קירקוף מלא ולפני שמשאגותיה וצחוקה המתגלגל יחליטו המתים לחצות בחזרה לצידו הראשון של העולם ולהמלט מהאולם בשל הדציבלים המרשימים שלה, יצאנו משם לנשום את אוויר הרי חיפה הצלול מבתי זיקוק ומפעלים ביוכימיים ולשמחה לא היה קץ.
לסיכום: רוצו למדעטק, אבל דחיל ראבקום שלושה חודשים התצוגה תהיה שם, חכו לפחות עד יעבור פסח, עד יעבור זעם וההמון הסוען, יתכן שתוכלו גם להנות, כי זה שווה. |