נקודת הג'י
לראות שנית שורות שנכתבו מכבר
הדיו דהה כמעט
ומשהו הצהיב הניר המקמט
וריח של עבר
הוי מגעה הקל, הוי שלטונה הרב
של יד הזכרונות
הנה נתן האות, ואך נתן האות-
והרחוק קרב.
{רחל}
פוסטים פופולאריים
-
תולה את נעלי הריצה
16/11/08 | 10064 צפיות
-
שלוש תמונות זיכרון
26/1/10 | 2020 צפיות
-
המכתב
29/1/08 | 3554 צפיות
-
מלכת אסתר
20/8/09 | 19728 צפיות
-
סקס, שטויות וסודה לשתיה
19/3/09 | 3833 צפיות
-
הכימהון שהביא לשיגעון
20/8/08 | 2213 צפיות
פוסטים אחרונים
- יום אחד 6/6/11
- נכון.. 2/6/11
- אולי היום... 22/2/10
- טיפה בים 8/2/10
- שלוש תמונות זיכרון 26/1/10
- ספר אנושי 10/1/10
כי ככה עושים סקס
לפני חמש שנים הקמתי את חברת, "כי ככה עושים סקס". כמובן שזה לא היה שם החברה אז, בהתחלה בכלל לא היה לה שם, זו גם לא הייתה ממש חברה. התחלתי לסדר ארונות בבית הלקוח, כך זה עבר מפה לאוזן, "זאת מסדרת נפלא". "היא גם זורקת נפלא". כולם היו מרוצים כולל אותי. מה גם שזה לא היה מקור פרנסה, רק תוספת נחמדה.
יום אחד התקשרה אלי אישה שהגיעה אלי דרך חברה של חברה. לא הכרתי אותה. קבענו להיפגש אחר הצהרים אחד אצלה בדירה כדי לראות במה מדובר, היא טענה שיש לה חדר ארונות ענק והיא לא יודעת מה לעשות , שהיא לא מוצאת בו דבר. מצוין אמרתי, זה בדיוק מסוג העבודות המאתגרות שאני אוהבת.
קבענו ליום רביעי לשעה חמש.
הגעתי לבית, לא דירה, בית גדול ומרווח, הבית לא היה עמוס רהיטים, וכל פינה בבית היתה מעוצבת בקפדנות, היה בעצוב משהו מאופק, נקי, מאוד מודרני. את קירות הבית קישטו יצירות אומנות שונות.
התיישבנו לשולחן מעץ כבד וגדול מעוטר בשישה כיסאות מעץ תואם וכריות ישיבה מרופדות בבד קטיפה ירוק עם פרחים בסגול.
היא הכינה לנו קפה. מיותר לציין שאפילו כוסות הקפה היו יצירת אומנות. שאלתי אותה את כל השאלות הרגילות שלי, במה היא עוסקת, בת כמה היא, איזה תחביבים יש לה, האם היא נוהגת לבלות בחוץ, האם יש לה ילדים, כמה שעות היא עובדת, איפה היא נוהגת לקנות את בגדיה, מה הציפיות שלה ממני, האם היא רוצה רק סידור ארונות או גם התאמה וקניות.
למדתי שהאישה, נעמי, היא בת גילי, יש לה שני ילדים ובעל, היא עובדת כמורה לאומנות בירושלים, בעלה הוא יבואן מכוניות יוקרתיות, היא אוהבת לבלות עם חברות, מארחת הרבה בבית, ממשיכה ללמוד ולהשתלם באומנות ובפילוסופיה.
היא דברה ואני הקשבתי, מביטה על שפת הגוף שלה, על המבטים שלה, על הבעות הפנים. לפי צורת הדיבור ושפת הגוף שלה נעמי נראתה לי אישה מאופקת, עדינה אולי אפילו קצת עצובה. הרגשתי שיש לי מספיק אינפורמציה כדי להתחיל לעבוד. בואי נלך לחדר הארונות שלך.
היא הובילה אותי דרך הסלון למדרגות לקומה השניה. בקומה השניה היו ארבעה חדרי שינה, שני חדרי רחצה ושני בתי שימוש וחדר ארונות..ענק. אוו התפעלתי, יש לך חדר ארונות בגודל הבית שלי כולו. לא נראה לי שאתחיל לעבוד היום, אמרתי, זה יום עבודה שלם אולי אפילו שניים, היום אני רק אסתכל ואתכנן את יום העבודה. בחדר הארונות לא היו בגדים של ילדים או של גבר. כל זה, רק שלך? היא השיבה בחיוך נבוך, "אני קניינית כפייתית". לילדים היו ארונות בחדרים שלהם, לבעלה היה ארון בחדר השינה המשותף, ארון צנוע.
טוב, בואי נרד למטה, אני אתן לך הערכה של שעות עבודה ועלויות. אין צורך , אמרו לי שאת מצוינת, כמה שזה יעלה אני אשלם, גם אם זה ייקח לך יומיים שלושה , פסקה בטון בוטח ונחרץ. את צריכה להיות איתי בכל השעות שאני מסדרת. אין בעיה, "אני בשנת שבתון. רק לומדת פעמיים בשבוע בבוקר". חזרנו לפינת האוכל, היא הציעה עוד קפה, הרגשתי שהיא לא רוצה שאלך. התיישבנו חזרה ליד השולחן. התחלתי לכתוב על דף את העלויות ושעות העבודה שנראה לי שיידרשו לפרויקט הזה.
הרגשתי איך היא מביטה בי, הרמתי את עיניי והסתכלתי עליה , היו לה פנים חיוורים, עדינים, עם עיניים חומות גדולות, שיער חלק בגוון ערמוני אסוף לזנב סוס גבוה, היא היתה יפה בעיניי.
בעלי כבר כמעט ולא שוכב איתי. ירתה לאוויר. וגם כשהוא כבר שוכב, הוא עושה את זה בצורה מכנית לגמרי, זה לא כמו פעם, זו לא אהבה. בשטף דיבור היא סיפרה לי איך הם הכירו, איך הוא חיזר אחריה, איך במהלך חופשה חלומית בהוואי הוא הציעה לה נישואים. כך היא המשיכה לגולל בפניי את כל קורות חייה. המומה, רק הבטתי, מידי פעם הנהנתי , או הוצאתי צלילים, אההה, ממממ, כן וכאלה. היא לא בכתה, כאילו סיפרה סיפור על אישה אחרת. כשהיא שתקה לרגע, שאלתי אותה, אם היא אוהבת את בעלה? מאוד, השיבה בקול רך.
אני מסדרת ארונות, את יודעת, אבל אני יכולה לנסות לסדר לך את בעלך מחדש. לא הצלחתי להבין למה אמרתי את מה שאמרתי ועוד יותר הייתי המומה מזה שהיא לגמרי התלהבה מהרעיון. מסתבר שבעלה והילדים היו בחופשה באירלנד לשבועיים. יופי, יש לנו שבועיים לסדר "אותך" מחדש.
באותו הערב ישבנו עד קרוב לחצות ורק דיברנו, יותר נכון, היא דיברה, אני הקשבתי. סיפרה איך באחת הפעמים במהלך קיום יחסי המין היא שאלה אותו , מה הוא עושה, הוא לא כלכך הבין את השאלה וענה לה שהוא שוכב איתה. לא, היא הקשתה, אתה לא שוכב איתי, אתה לא עושה איתי אהבה, אתה מזיין.
בשבועיים הבאים, נפגשנו כל יום אחר הצהרים, סידרנו את חדר הארונות, נפטרנו מכל הבגדים השמרניים, סידרנו את חדר השינה, שיהיה רומנטי, קנינו בגדים חדשים, אביזרים סקסיים, תחתונים וחזיות, דברנו הרבה על סקס, על גברים, על פיתויים, על חיזור ועל החזרת הקסם לזוגיות.
רוב השיחות שלנו התמקדו בשיקום היחסים בינה לבין בעלה, הבעיה הגדולה של הזוגיות היא מקומו של הגבר אחרי שנולדים הילדים, ממקום ראשון הוא הופך למקום שלישי ורביעי, הוא נדחק לפינה, דבר שנראה לי מאוד תמוהה אצל הרבה זוגות שפגשתי, הבנתי ממנה שהיא הפסיקה לגעת בו, למרות שהוא ניסה בכל דרך להתקרב אליה, ככל שהוא התקרב ככה היא התרחקה ממנו. ולא בגלל חוסר אהבה. היא לא כלכך ידעה להסביר את זה. אני חשבתי שזו תחושה של הרבה נשים אחרי שנולדים הילדים. מתישהו היא גם הפסיקה לשתף אותו בחייה, משם ועד הניכור והריחוק המרחק היה קצר. יחסים זו עבודה שדורשת תחזוקה כל הזמן. הכנתי עבורה "תוכנית עבודה" מאוד מפורטת ומסודרת. הסברתי לה שזה ידרוש ממנה בהתחלה הרבה מאוד מודעות למה שקורה, לחזור ולקרוא את כל מה שאני כותבת לה, עד שזה יהיה לגמרי טבעי לה.
הנעורים חזרו אליה, רוח שובבות, עליזות, פתאום כבר לא נשאר דבר מהאישה המופנמת שהכרתי בפגישה הראשונה. התחלנו לארגן את הערב בו בעלה יחזור והם יבלו יחד. תכננו הכל, את ארוחת הערב, הבגדים שהיא תלבש, פיזרנו נרות בחדר השינה, על הכוננית שמנו בקבוק יין ושתי כוסות קריסטל מעוצבות. ירדנו לפרטים הקטנים ביותר, בעניין הסקס, אני סומכת עליך, תהיי פתוחה וזורמת, פשוט תעשי כל מה שבא לך והכי חשוב, תעשי את כל מה שלא העזת לעשות עד היום...גם אם את צריכה לשתות את כל בקבוק היין בעצמך בשביל זה.
היום הגדול הגיע.
חשבתי שהיא לגמרי מוכנה להחזיר את הקסם לחייה, משהו בה השתחרר, נפתח, התעורר, כאילו שכל מה שהיא היתה צריכה זה טריגר קל ותזכורת שהחיים וזוגיות בפרט זקוקים לטיפוח והשקעה.
ביום שלמחרת קבלתי ממנה טלפון, קולה היה עליז ומצלצל, יכולתי לשמוע את החיוך הרחב שלה. "היה מקסים, היה מושלם אני לא יודעת איך להודות לך, שום תשלום לא יספיק". אני לא רוצה תשלום, אני נהנתי והאושר שלך, הוא התשלום הטוב ביותר.
נשארנו בקשר יומיומי, היא התייעצה איתי כמעט בכל דבר ועניין , היחסים בינה לבעלה רק השתפרו מיום ליום, הוא גילה אותה מחדש והיא, היא כנראה חזרה לעצמה.
חודש אחרי ביום חמישי היא התקשרה תארזי נוסעים לסופשבוע, רק את ואני, לא צריך בגדים מהודרים, קחי בגד ים. בצהרים היא אספה אותי ונסענו לסופשבוע למצפה הימים - הכל כלול, ארוחות, פינוקים, סדנאות. בוקר יום שישי ישבנו בבריכה עם מיצי פירות טריים. "כי ככה עושים חיים , ציינה באושר" לא, כי ככה עושים סקס, תראי אותך, זוהרת ופורחת החזרתי לה. הכל בזכותך, מסדרת ארונות עלאק, תחליפי מקצוע ומהר. איזה רעיון נהדר, מהיום אני אקרא לחברה שלי שאין לה שם - "כי ככה עושים סקס" אין ספק שזה ימכור הרבה סידורי ארונות , עם הלקוח הכל כלול.
*סיפור מהסדנא {סיפור מהחיים} |
תגובות אחרונות
-
שיר_שטוטית
בתגובה על יום אחד
-
ארזעמירן
בתגובה על ספר אנושי
-
שיר_שטוטית
בתגובה על נכון..
-
blue b
בתגובה על אולי היום...
-
ארזעמירן
בתגובה על סקס, שטויות וסודה לשתיה
-
.gandalf.
בתגובה על רומר וגוסיפ
תגובות (116)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באלוהים - שהייתי כאן...מדצמבר 2007 אני כאן, לא זזתי מהבלוג.
זה רק בגלל החזיה - אני יודעת.
תגידי, איפה היית עד עכשיו?
את נהדרת.
ואתה משוחד רצח.
אבל בכל זאת תודה. אני אוהבת מחמאות יפות.
תודה..כזה.אומנם בדיעבד..
אבל כרגיל..
מבריק!
עניבת צופים גם הולך, למרות שזה קצת..המממ חננה כזה.
תשקיע בעניבה אחת ממשי טובה למשחקים. שווה את זה.
ולגבי החשבונית..עלי.
און דה הוס.
אל תשכח לספר לחברים.
אוקיי, אני הולך לנסות, קשירות עם עניבות זו מחלקה שאני צריך לרענן אצלי, עניבת צופים זה חוקי ? תשלחי לי חשבונית - כמה שעולה אני משלם בכיף.
יגאל
התמונה הזו לא אמינה.
רואים את המכנסיים של האישה ותשים לב ליד על הצוואר שלו..משהו שם לא ברור.
אני לא יודעת לגבי מיון, אולי זיון עניבות.
אבל אם לך יש עניבה בארון..אתה בוודאי לא עונב אותה.
אז תמצא לה שימושים טובים יותר.
כמו לקשור את העיניים ולשחק...לקשור את הידיים ולשחק..בקיצור עניבות טובות זה למשחק.
אין אישה שאין לה קניות כאלה. שהדברים נשארים בארון עם התוויות. זה נורא.
ולגבי השאר. אני משערת שלפעמים האהבה נגמרת ומיצו את המערכת הזוגית.
אבל במקרה הזה, ידעתי שיש שם את כל הפוטנציאל.
בגלל שהיא באמת אהבה אותו ולפי שאלות שלי עליו הבנתי שגם הוא אוהב אותה.
קרה להם מה שקורה להרבה זוגות. נרדמו בשמירה. במקרה שלה,זו היא שנרדמה, דווקא הוא ניסה כל הזמן להתקרב אליה.
אז כל מקרה לגופו.
כשאני מסדרת את הארונות תמיד אני מגלה כל מיני בגדים חדשים לגמרי עם הטיקטים עדין עליהם
שקניתי בהתלהבות, דחפתי לארון ושכחתי מהם. ואני גם מאמינה בלמסור דברים שלא משתמשים בהם.
ולגבי לסדר את התשוקה. לא יודעת, אבל זה בראש, לא? כלומר אם בראש שלו הוא התעייף ממנה
או היא ממנו, זה לא משנה כל כך מה היא תלבש או לא תלבש, או איזה משחקים היא תיזום
היא יכולה להיות הרבה יותר שווה ויפה מההיא שבחוץ, אבל היא לא זו שבחוץ. לא?
בהחלט כן, זאת אומרת רק אם אתה עושה אבסלוטלי כל מה שאני מבקשת ממך בחובה.
הוא יורה יהלומים בכל מיני צבעים.
אבל מה שיפה באקדח הזה, שהוא הופך את עצמו לאזיקים, לויברטור,לנמר, מדהים שלא רואים את זה עליו.
מקודם רציתי להגיד לך, תרים ידיים זה שוד מנומר, אבל חשבתי שלא תתיחס לזה ברצינות. כמו למזוין.
יש מצב שאנחנו משחקים עם האקדח הזה אמת וחובה?
וחוץ מזה תגידי, הוא יורה ליפסטיקים או קונדומים מפרווה?
אח שלו, 17 שורות בקיצור. ובדיוק. אתה יודע שאני אוהבת דיוק.
הפאנץ' היחידי שאני מכירה , בעצם שניים, זה פונץ' בננה ופאנץ לעין. יענו פנס בעין.
אתה תופר לי תמיד בגדי חג חגיגים כלכך. הופך אותי לכלכך מכושרת וכשרה.{קצת פושרת מידי פעם}
ואני לתומי התם חשבתי שהתמכרת כבר מזמן למילים האלה שלי, נגיד, שנה?
אז רק עכשיו אתה מתחיל להתמכר? שיט.
תרים ידיים, זה שוד מזוין!
תגידי, לסדר ארונות זה כמו להתקרב אליהם מאחור כשהם מנמנמים ולצעוק מקרוב "אלטע זאכן"? כי זה מפחיד נורא.
סתאאם... כיכבתי מזמן, רק הפעם התקרבתי בזהירות, כדי לכתוב תגובה.
(בכל זאת, מרוקני)
... ובכן, אהבתי. אני לא חסיד של קווים מקבילים בסיפורים. כאילו, צירי זמן שמתפתחים במקביל. ובכל זאת, כאן, היומיומי הזה כאילו נכתב בעבור כל אחד, ורלוונטי בהתאמה או בסמליות, לכל אחד. לכל איש יש מדף אישי שבו דברים מבולגנים, שהוא לא נוגע בו, שמסתיר את השורה השניה שבה דברים חשופים, או שקשה לו להפרד מהתכולה, למרות שהיא בסך הכל פחדים מקופלים או הרגלים מגוהצים.
וגם כתבת חינני ודיבורי, ואני מת על זה. וכמו באתגר קרת, דווקא בגלל שאת לא נוטלת את הקורא ביד ואומרת לו "אח שלו, הנה הפאנצ', תתכבד בעצמך" אלא מותירה לו אחו שלם של אפשרויות לקחת את זה הלאה, דווקא בגלל זה זה מפרגן לדמיון של הקורא (שלי למשל, למרות כבדות המחשבה שלי).
אז בקיצור (חחחח בקיצור, 13 שורות בלי מרווח לגראעפס) אהבתי. מתחיל להתמכר למלים האלו שלך. זה נימוח בלב (אדיוט, יכולת להתחיל ולסיים בזה וזהו)
*
נראה אותך זוכרת באמת...
בכל מקרה זה כלכך נחמד ומקסים מצידך.
זה עשה לי עליז בעיניים, ממש הפתעה על הבוקר.
אבל אין לי יום הולדת היום.
אני חוגגת ב14.5 יום הולדת.
מעניין למה חשבת שיש לי היום יום הולדת.
איזו פיסקה אתה מתכוון? שהיא קניינית כפייתית?
העניין הוא שאני לא מספר כל יודע, אני ניסיתי להישאר כמה שיותר קרובה למציאות של הדברים.
יכול להיות שאתה צודק, במילא שיניתי והוספתי כמה דברים כדי שזה יתאים לסדנא. כמו למשל שם החברה שמעולם לא נקרא כי ככה עושים סקס.
תודה ובוקר טוב.
יום הולדת שמח לך יקירה!
הרבה אור, שמחה,
אהבה, בריאות,
כתיבה ויצירה
בשונה ממישהי שם למעלה אני אוהב שזה סיפור "מרובע" בלי פאנצ' בסוף,
משאיר יותר מקום למחשבה לקורא אח"כ. כתוב טוב מאוד, חוץ מאיזה פסקה
אינפורמטיבית באמצע שהייתי משלב בה איזה מחשבה של הגיבורה לגבי
המצב הנפשי (אולי) של הגיבורה והקשר בין כמות הבגדים לכמות האהבה בחייה.
אז זהו, שהאדון חתימתי הוציא עלי חוזה הרחקה וחסם אותי סופית מחייו בגלל שלא הבנתי את המסר ולא אהבתי את השלטנות.
כך שלא נראה אותו חותם אצלי בבלוג לא שלום ולא לב.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
זהו וואללה הצחקתיני מאוד
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחח
כל פעם שאני חוזרת וקוראת את מה שכתבת לאדון חתימתי
אני צוחקת
וצריכה את הצחוק הזה לפני השינה
זהו אז אדון חתימתי יודעים שזה אתה
שטוטית_משוטטת = זאת חתימתי :)
זה היה הכל ביחד.
לסדר את הארונות, את החיים, את האהבה וחברות חדשה וטובה.
כן..רוב אלה מעליך חייכו, כך נראה.
תודה.
אההההההההההההההההההה(צעקה)
סיפור אדיר
וודאי מחייך את כל מי ששומע
יעל
גרמת לי להתרגשות נעימה כלכך.
קולח, רגיש, ארוג במינונים מדוייקים. הוט קוטור. לא פחות מזה!
תודה. זה באמת כיף לשמוע.
עכשיו אני עובדת על הסיפור הבא - ממש קשה לי להתחיל אותו, למרות שיש לי את כולו בראש.
צריך לבנות אותו..והמשפט של השבוע היה קשה במיוחד.
זהו. נגמר החג. איזה כיף.
אוהבת את העשייה שלך ואת המעשייה.
את נהדרת את.
המשיכי - תענוג לקרוא - המון חוכמה.
בטח שיש. אני.
ואני מאוד טובה בזה.
זו אגדה מתממשת כזו.
מקסים הסיפור.
יש באמת מישהו שבא לעשות סדר בארונות או שזה רק באגדות?
מה שרציתי להגיד לך. זה שאתה מופרע על אמת.
הפרעה לא ברורה.
ובלכתך, הוקל לי. תודה.
בלי רטלין?
אני אוהבת שני משהואים..זה נשמע מרשמלואי כזה. אלוהי כזה, מתפצפץ בפה.
איזה כיף לקבל כאלה מחמאות ממלכה כמוך.
בהחלט מענג.
לא נראה לי שהקפה יתערב בהשקפות ודעותייך על החיים, אהבה, זוגיות.
גם אני לא מחזיקה מחיי זוגיות. ואני חושבת שרק הנדירים ביותר באמת מאושרים בתוך המסגרת הזו.
מחר הולכים לים על אמת...כמובן אם תהיה שמש.
לתת זה ממלא, מחזיר המון פנימה חזרה.
לפעמים זה מצליח ולפעמים זה לא ממש מצליח.
אבל תמיד שווה את המאמץ והניסיון.
בקרוב מארש יום הולדת.
היי דנה הכוכבית.
לך יש ראיה אל חושית כזו. יכולת לקלוט דברים שלא נראים לעין במבט ראשון.
אפשר ללמוד על אנשים רק מהדרך שהם הולכים.
שמעת על המשפט האחרון שקבלנו מהלנה?
הרגה אותנו. אין לי מושג מה יצא לי..אבל אני כבר מתחילה לבשל את זה בראש.
ומעבר לכך
תדעי שאני בוחרת את האנשים שאני אוהבת או רוצה לתת להם.
פעם זה היה לכולם. היום זה רק לאנשים שאני בוחרת.
כמוך למשל. עם הלב בגודל בריכת שחיה שיש לך.
ודגי זהב שוחים בו.
נשיקות.
הו שלום לך...
איזה יופי לראות אותך בא לבקר אצלי בבלוג.
אם הסקס אצלך בסדר, הארונות זה זניח.
כי מה שחשוב הוא, האם אתה מוצא את עצמך באי סדר שלך?
כי אם כן, אז אני לא רואה שום סיבה לסדר.
מי שמגיע אלי זה לא בשביל לסדר את הבאלגן, זה בדרך כלל כדי לצמצם את הכמות, שבמילא לא נלבשת, להתאים את מה שיש, ולהפוך את הארון למקום ידידותי.
מאוד קל לשמור על סדר.
האמת, יש לך בעיה, אתה לא אוהב לסדר ואתה לא אוהב באלגן.
אין לי פתרון לבעיה זו. היית אומרת לך קח לך אישה. אבל זה נשמע נורא.
ולמרות כל המחמאות שלך היא בחרה לסדר ארונות.
עם כישורים כאלה צריך להתאים לה דחוף מקצוע אחר.
מבלי להתייחס כרגע לתוכנו של סיפור
ולגופה של תשוקה שהתפוגגה ושבה כלעומת שבאה
הודות לאישה אחת קשובה,
רוצה לציין שהסיפורים האחרונים שלך נקראים על ידי בשקיקה
בלי עכבות, בלי איבוד ריכוז, ברצף.
זה בטח אומר על הכשרון שלך משהו שני משהואים מינימום.
מענג.
מוטב שלא אומר בפרהסייה את דעתי על סקס וזוגיות נשואית:)
המוטב שלא אומר זה עבורי כי אם אומר את דעתי
נראה לי שלא יתנו לי להיכנס לקפה אופססס אז אולי אני כן צריכה לומר את דעתי?:))
החגים הללו יצאו מהתחת תרתי משמע
חחחחחחחחח
יפה:) מאוד המעשה הטוב זה:)
איך הכי טוב וממלא זה לתת הא?
לגביה זה הצליח :-)
תגידי, כמה עולה סידור ארונות????
:-)
סיפור נהדר!
מאוד אהבתי, את שיקוף המערכת הזוגית
מול מיקומי הארונות , הבעל בחדר המשותף
ושלה, גדול ומושקע לעצמו ונפרד
לקראת סוף הסיפור זה נסגר יפה.
אפשר ללמוד המון על עצמנו, רק דרך מבט על ארון הבגדים
לי לדוגמא, תמיד ישנה תחושה שהארון לא מסודר, למרות
שחברים אומרים שהוא מסודר מאוד.
מעבר לכך, כל כך ברור לי למה בחרה להתמסר אלייך
ולא הפתיעה אותי התודה הגדולה שיש לה אלייך
את טובת לב באופן נדיר...
ולרי ולרי
איזה סיפור נפלא
זורם, מרתק, ממש מקסים
נהניתי מאוד מאוד מהכתיבה שלך,
חוץ מהעובדה שנגעת בנקודה מאוד רגישה וכואבת אצלי
לא, זה לא הסקס, עם זה אני מסתדר די טוב
אבל הסדר...
אני לא מבין איך אנשים מתארגנים ביומיום שלהם עם השמירה על הסדר
יש כאלה שיש אצלם "אי סדר", אבל הם חיים עם זה בשלום,
ניסיתי גם אני לחיות איתו בשלום אבל זה לא הולך,
אני ממש סובל ממנ.
לסיכום הייתי אומר על עצמי
שהסדר מאוד חשוב אצלי, אבל לא אוהב להתעסק עם הבלגאן.
סקס בארונות זו שיטה מעולה להבעיר את חיי האהבה או לפחות לגוון אותם.
מה שהוסבר לנו , שדווקא בסיפורים לא חייב שיהיה איזה פאנצ' בסוף.
לפעמים הפשטות שבדברים יש לה את היופי שלה.
אכן, המציאות יכולה לעלות על כל דמיון.
ותודה לך. כיף הרי לשמוע שאנשים נהנים לקרוא.
שטוטי.
אין דבר כזה שאין לך דעה. אולי את לא אמרת אותה. אבל לכולנו {כך אני רוצה להאמין} יש דעה.
גם אני לא זוג נשוי.
אבל תמיד כיף לקבל מחמאות.
נשיקות
{והחג יצא לי מהתחת - סליחה על הצרפתית שלי}
זו זכות גדולה בעיניי לתת לאחרים.
ואני גם נהנת מזה מאוד.
תמורה נהדרת, נכון?
כן, גם את בני האדם צריך ללטף מידי פעם.
{אם כי זה לא תמיד כיף}
סיפור נהדר מהחיים שמסופר נהדר על ידך
זורם לקריאה בהנאה מרובה, מושך ומותיר עניין לא רק תוך כדי
אלא גם אח"כ.
מעל הכל משתקפת ממנו הרכות שבך.
-
סקס בארונות...
נכון, אני יודעת, בחיים האמיתיים לא תמיד יש סוף מפתיע, ולכן באמנות (כך התייחסתי לסיפור שלך) יש לי ציפייה שיהיה.
מצד שני, המציאות הרי עולה על כל דמיון. החיים איכשהו תמיד מפתיעים אותנו בדרכם המשונה.
לסיכום, זה כבר הסיפור השני שלך שמסב לי הנאה רבה לאחרונה. תודה, ואשמח לקרוא עוד בהמשך.
אין לי דיעה בנושא של איך עושים או כך עושים סקס, אהבה וכיוצא באלה
אני לא זוג נשוי:)
אבל כן יש לי דיעה על הטקסט שכתבת:
כתוב זורם ומרתק
*
תודה וואלרייה חג שמייח
מקסים, נהניתי לקרוא. ואין אושר גדול יותר מלגרום למשהו להיות מאושר, ולהרגיש שהוא מתפשט בין אנשים, מבעיר זוגיות שכבתה, או מחזק חברויות אמיתיות.
הינשופים.. ללטף אותם.
את יודעת. אני צריכה זמן לזה. זה כמה שעות.
ולא עם אסף.
אז ברגע שיוצא לי זמן פנוי {נדיר כלכך} אני באה.
בקרוב..אולי בשבת.
אולי בשישי.
כמו שאנשים תופסים אהבה - אז אולי היא לא חופש.
אבל אהבה זה משהו אחר לגמרי ממה שאנשים הופכים אותה להיות.
אהבה זה החופש שלך לאהוב את מי שאתה רוצה. לא חובה על אף אחד לאהוב אותך חזרה.
זו זכות.
ולכן אהבה היא דבר חופשי.
תודה.
לגבי הפאנצ', זה הרגל משונה של החברה לחכות שבסיפור יהיה סוף מפתיע. אבל את יודעת שבחיים האמיתיים לא תמיד יש.
זה סיפור מהחיים עם שינויים קלים שיתאימו לסדנא - כמו שם החברה שהוא דמיוני לגמרי והיה גם המשפט המנחה לסיפור.
אז הלכתי על איש אוכל אוטו.
תודה מעומק הוגינה שלי..לך אפשר להודות מהגרון השני שלי.
{גם תעריך את המאמץ..
}
ולרי תשארי מפחידה, אני צריך אותך,
אנשים עם מעשים מפחידים צריך להפחיד אותם בחזרה.
כמה רוע יש בעולם הזה, אל אלוהים!!!!!
בוקר
אני מעיפה מבט לעבר ערימת הבגדים שמתנוססת כאן בגאון
היא חזירה מבט מתריס משלה
כמו שואלת איפה החברה הזאת שלך
שהבטחת שתבוא לעשות סדר בחיים שלנו
אני משפילה מבט.
ממלמלת משהו לעצמי
ספק יגיע לאוזניהם
ומחכה.
תגידי לא אמרנו השבוע את באה?
מסכים איתך,שהאהבה ובני אדם לא רכוש.
אבל אהבה זה חופש .ממש לא .היא נותנת ולוקחת . ומה שלוקחת זה בעיקר החופש .
כן ההמתנה מרתקת ,כי החיים כמו שד ששואפים לראות. ברגע ששיהפוך לגוף ימאס לנו ממנו.
מצויין, נהניתי
יוו איזה מניאק אתה לאכול לי את הלב ככה.
תגיד יש סיכוי שאתם עושים מימונה? כי אם כן, אני באה. חופשי אני באה.
חגים טובים ואלרי
זכיתי לשמוע את הסיפור בשידור חי
זה כבוד.
אחלה אוכל מרוקאי היה
בחיי
אתה יכול להביא לה מה שאתה רוצה. אבל היא לא חייבת לאהוב, לכן חשוב כשמביאים מתנה, להביא משו שהאדם שמקבל אוהב.
ואהבה זה חופש. לא בית כלא. כמו שהרבה נוהגים לחשוב.
ואהבה זה לא רכוש.
ובני אדם זה לא רכוש.
ואהבה..היא בסוף תגיע. או שהמוות יגיע קודם.
ההמתנה לפעמים מרתקת, נכון?
חופשי, שתלטנית.
אההה זו ..קראנו לזה גל. תעשי לי גל גדול תעשי לי גל קטן.
אני אהבתי גלים גדולים.
בעניין הנעים, מה מה?
תודה.
את יכולה לבוא בכל זמן.
פתוח...
{שרותי סקס גם?)
אימצתי הטיפ.אני לא אגיד לה מה ללבוש .אבל אני יכול להביא לה מתנה ליבוש שלא מתאים ליציאה
אין לי בעיה עם בלגן בארונות ,וכן אם היא אוהבת אז זה שווה הכל. רק אני זוכר שכתבת לי בתגובה לאחד הפוסטים שלי שהאהבה שאתה כותב עליה לא קיימת כבר.אז אני בינתיים לא טורח לחפש אותה . אם תבוא תבוא אם לא .לא ממש מפריע
:))))אז איך את רוצה שאקרא לזה? בואינה את שתלטנית, נו טוב פריחה זה תרוץ טוב
יש לך תמונה עם תסרוקת של שנות ה 70 קראנו לזה אז בננה .
בעניין הנעים ..מההה????
העיקר שחזר לך המצב רוח. לב לב.
אני באמת מפחידה.אגב.
השכן שלך, הייתי באמת הורגת אותו אם הייתי רואה אותו זורק אבנים על חתולים או בכלל על חיות.
ולרי ,סיפור מאמםםםםם!
בעת בעיה ,מיד אגיע אלייך :-)
ולרי, את מפחידה אותי לאללה,
אני שוקל לרדת מהארץ, לעלות על עץ
ולזרוק אגוזי קוקוס על העוברים והשבים מעצבים.
עיצבנו אותי הבוקר.
איזה עצביייייייייייייים עם השכן שלי, איזה אדם רע.
שמתי אוכל לחתולים ליד פח האשפה, זרק עליהם אבנים הנבלה.
העלית לי רעיון עם האפנדציט. אני רוצה לשכור את שירותי הייעוץ שלך.
מה דעתך לעשות לשכן הרע שלי ניתוח אפנדציט ללא הרדמה?
לא, כי אני רגיש לדם, אני פציפיסט. לך לא תהיה בעייה.
[אופס, חזר לי המצב רוח]
קודם שתהיה לך אישה. וטיפ, אף פעם אל תגיד לה מה ללבוש או לא.
אם היא אוהבת אותך, אז מה הבעיה?
לא חייבים לסדר ארונות כדי שיהיו חיים מסודרים.
וסדר עדיפויות כמובן הכי חשוב.
למי שיש הומור לא צריך להוסיף עבורו אייקונים.
ולמי שאין הומור - בעיה שלו.
אני אוהבת לזעזע, אגב.
אבל למה אווירה קודרת?
אין דבר כזה אפנדציט ללא מרפא, פותחים מוציאים סוגרים ונגמר הסיפור.
אל תהיה דרמטי.
עוד אין לי אישה.ואם תהיה .אני לא ארצה שהיא תמלא הארונות בבגדים ליציאה ולבילויים. בכדיחנמצוא חן בעיני האחרים .ותשכח מזה שכל לילה היא ישנת לצידו .אפשר לשלב .אבל לדעתי החשוב זה בן זוג.חייבים סדר בארונות, וסדר בסדר העדיפיות .
יפה כתבת .וגם הסיפור הזה נגמר בהפי אינד. :-)
צו גירוש!
ולרי, תגידי לי, יש לך הומור משובח שבמשובחים,
למה את פעם לא מוסיפה, חיוך, אייקון של חיוך, משהו?
בתגובות שלך אפשר לקבל זעזוע מוח בלתי הפיך,
תגובות מצחיקות להלאה בתוך אוירה קודרת.
זו לא סיבה לקבל זעזוע מוח? או מינימום אפנדציט ללא מרפא?
יאללה לילה טוב.
מחר צריך לקום מוקדם למרוט שערות מהרגליים וללכת לים.
יום חם ומחרמן יהיה.
נראה לי הוא עוצם עיניים כדי לא לראות..
אני לא יודעת כמה ינשופים חושבים, יצא להם להיות סמלים לחוכמה, אבל זה מהמיתולוגיה.
הם באמת יפים, שינהם. יש להם עיניים מאוד אנושיות בשונה מכל משפחת העופות.
אין בעיה, אני אבוא איזה פעם לנקות אצלך, אני אהנה וגם את.
אחר כך תתני לי סקס.
אם הינשוף לא חושב יותר מדי, הוא נהנה מהסקס. בטח.
תראי כמה יפה אישתו
וגם "המנקה" מתאים לך בול.
מזמן הצעתי לך שתבואי "לבלות" אצלי יום-יומיים.
שתינו נצא מבסוטיות :))
מה זה סקס..זה כמובן סידור ארונות. כאילו מה?
את מוכנה לקרוא לי המחסלת? זה יותר מתאים לי.
אבל אני כמובן מסדרת דברים נוספים - כבונוס.
אולי "המנקה" את יודעת..אלה שמזמינים אותם אחרי רצח וכאלה.
הינשוף עושה סקס מהנאה את חושבת?
כי הם חיות מאוד זוגיות, לרוב.
סיפור מדהים ומתאים לך בול. (מה זה "סקס" ? שמעתי על זה פעם... :)
מעכשיו אקרא לך "המסדרת". זאת שמזמינים כשהעניינים יוצאים משליטה..
אגב, הינשוף עוצם עיניים כי הוא מזה מבסוט
מתי בסוף? כשנמות?
אוי איזה כיף.
אבל השם שלך מופיע בכל תגובה ותגובה. כך שאין צורך גם לחתום.
זה לא ממש מפריע לי, זה מצחיק קצת.
התחושה?
כאילו שלקחו קמח ומים והוסיפו לזה ביצים וגם קצת שמרים וקצת פרג וחמאה..
נו סתם, אין תחושה..סתם מחשבה.
ולרי יהיה בסדר בסוף*
ענק!
זה מיועד לך, אני מודיע לך שאני פה, הרי אני לא מפה.
קיבלתי, אבל מעניין למה זה הפריע לך.
ספרי לי על התחושה שנוצרה בך.
תעני לי תשובה רצינית, בלי שטויות.
תעשה לי טובה, תפסיק לחתום בשם שלך בסוף כל תגובה.
אני יודעת שזה אתה.
אני בעד - סעיף הטלויזיה. כמה שפחות ועד בכלל לא. במילא בארץ איכות השידורים זה חרא מרוכז.
גדול קטע הכביסה.
אני לא תולה כביסה כבר אחת עשרה שנה אולי יותר.
אני זורקת וקונה חדש. בגדים חד פעמים.
{סתם...מייבש וחסל}
רומנטיקה זה שם המשחק בזוגיות,
בלי רומנטיקה אין פואטיקה
שלום לב
ולרי, אם תכנסי לכרטיס שלי את תראי שכתבתי בשאלון ליד טלוויזיה: כמה שפחות.
גם לי אין כבלים, זו הייתה בדיחה על בעלים מתחמקים גם כשאין טלוויזיה בכלל.
פעם זוגתי שתחיה ביקשה ממני לתלות כביסה לפני שהילדים מתעוררים, זה היה בשש וחצי בבוקר, הייתי עוד במיטה, בטעות ומכח האינרציה אמרתי לה: "עזבי אותי, יש כדורגל", זוגתי שתחיה הייתה המומה
שלום לב
את מצחיקה. נטורל.
היו לי המון כאלה שעברו תחת ידי, לעולם אל תקראי לזה אימון אישי, זה עושה לי פריחה.
כשכתבת נעים, היה לי לרגע תחושה של...
ולי יש תמונה עם בננה על הראש?
באמת?
אווו אז בכלל אני מסכימה. גם לנקות בכיף וגם לקבל עיסוי.
גם אני קניתי.
אימון אישי שנשא פרי
בטח המון סיפוק
פוסט נעים
(כיכבתי כבר לתמונה עם הבננה על הראש)
קניתי!
(העיסוי בסוף הספונג'ה עלי)
לב אתה נורא רומנטי, ככה גם עם אישתך?
או דיבורים לחוד ומעשים לחוד?
סיפור מהטבע?
מהחיים התכוונת.
הטבע אין לו סיפורים. לפי הטבע היינו חיים בשבטים ולא בזוגיות משעממת.
שרון, הכי כיף ביחד עם האישה, תנסה.
יחד לב אל לב
נצעד ונראה את האור שבשמים
יחד לב אל לב
נצעד וניגע באהבה.
שלום לב
אין בעיה. אתה תבשל אני אנקה. דיל?
זה טוב מאוד אירה.
אני דווקא יצאתי בחיי עם שניים שרצו לחזור לארון.
היה מרתק.
אז מה אתה אומר לעזוב אותך עם הבירה והפיצוחים?
שונאת כדור רגל ואין לי כבלים. בבית הזה לא רואים T.V
אגב טלויזיה זה קילר מספר אחד לחיי הזוגיות בעיניי, במיוחד אלה שמכניסים אותה לחדר שינה. אבוי.
אין בעיה, אני אנקה בעצמי. זה זמן איכות עבורי.
צודקת!
אבל גם לבשל אני אוהב לבד
מכירה נשים שבזמן סידור הארון גילו את בעליהן בפנים.
בסיטואציה שהעלית כאן עשית אהבה עם הארון ועם בעלת הארון
אורגייה של אהבה, איזה לב יש לך, זה משהו, מאוד נהניתי לקרוא.
לגבי הנקיון, תעשי לי טובה, יש משחק של בית"ר י-ם, עזבי אותי.שלום לב
שרון
הארונות שלי מאוד מסודרים, לרוב.
ואני מבלגנת אותם, אחר כך מוציאה הכל ומסדרת מחדש.
פעמיים בעונה עושה חבילות ומעבירה למרכז למשפחות חד הוריות. או לשכנים.
או למי שצריך.
ולעשות טוב לאחרים, אני אוהבת מאוד.
גם.
אבל לפעמים בזוגיות כיף גם לעשות סקס ולסדר את הארונות יחד.
ולבשל יחד.
ולנקות, טוב בנפרד.
יש ארונות ויש ארונות.
הגיע הזמן שהאנושות תסדר את הארונות הפנימיים שלה.
שלום לב
זה כייף לעשות טוב לאחרים.
ואת? האם הארונות שלך מסודרים?