כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    שער בית הספר בפריז

    23 תגובות   יום שלישי, 14/4/09, 00:09


     

    שאלתי פעם את אימי למה אין לי כמעט זכרונות מבית הספר  העממי בפריז למרות שהייתי בו עד גיל 8, והיא ענתה:

     

     " לא היית שם הרבה, או שהיית הולכת שבוע ואז שבועיים היית חולה, או שהיית בורחת ומגיעה הביתה. אף אחד לא הבין איך את עושה את זה כי היתה חומה  ודלת נעולה והיה גם שומר.כשעלינו לארץ  דאגתי. מה יהיה אם תברחי גם כאן? והנה לא ברחת אף פעם.

    שאלתי  אותך למה  הפסקת לברוח? ואת ענית לי :

    "כי פה אין שער "

    בחג החירות עברתי שם בלילה וצילמתי  את התמונה למזכרת.

     


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/5/09 14:53:


      זיכרונות ההולכים איתנו תמיד.

      תודה דניאלה.

        16/4/09 08:44:
      שוב תודה למגיבים זה מעודד לעבוד על הבלוג הבא
        15/4/09 23:33:

      וואוו!!!!

      מקסים:)

        15/4/09 02:30:


      דניאלה יקרה, בסיפור קצרצר ותמציתי הצלחת להעביר רעיון כה גדול! בכל תחומי החיים כאשר אין שערין לא צריך לברוח! ולפתע באה הארה והאירה איזו בעיה מהחיים הפרטיים שלי ונתת לי את התובנה!

      תודה יקרה וחג שמח

      לאה

        15/4/09 01:56:

      ממש מתאים לחג החרות

      :)

        14/4/09 23:21:


      איזה יופי של שער

      ואיזה יופי של אין שער

       

      חג שמיח

        14/4/09 22:43:


      לדניאלה יקרה!

       

      אתגר לא פשוט לברוח כשמנגד שער גדול ומפחיד כל-כך*.

       

      אסתר

        14/4/09 16:59:
      *צוחק
        14/4/09 14:10:

      כל כך נבון, וחכם. ועצוב גם.
        14/4/09 10:05:


      "כי פה אין שער"...מרגש...חג שמח!

       

      תמר

        14/4/09 09:11:
      התכוונתי כמובן "לכם" אבל אני לא יודעת לתקן תגובה. אם מישהו יודע אשמח לללמוד
        14/4/09 09:06:
      מודה חכם כל כך על הדברים שאתם כותבים
        14/4/09 09:05:


      אהבתי את הסיפור ואת הצילום,

       

       אנטון

        14/4/09 08:13:

      כמה חכם !!*
        14/4/09 07:29:

      מאוד מרגש ונוקב.

      כוכב ענק חיוךלך ממני חברה יקרה

        14/4/09 07:27:

      מעלה חיוך ומזכה בכיכוב
        14/4/09 07:03:


      מעניין ומרגש.

      תודה

        14/4/09 06:56:

       

      המממ...

      דה סטורי אוף מיי לייף

        14/4/09 01:28:

      ואאיי יש פה הרבה נשים ערות באישון הלילה

      וכולן לא אוהבות שערים

      האמת יפה ומרגש

      דניאלה

        14/4/09 01:21:

      דניאלה,

      ===

      באמת מרגש.

      כמה קצר, כמה נוקב.*

      ---

      האמירה הזו נכונה להרבה תחומים בחיים.

        14/4/09 01:06:
      אני אוהבת אותך.
        14/4/09 00:53:
      רגשת אותי....
        14/4/09 00:42:

      שאלתי  אותך למה  הפסקת לברוח? ואת ענית לי:

      'כי פה אין שער'