פעם הייתי שומרת נרות מיוחדים ליופי, לא מדליקה! היום אני לא נותנת להם להאביק על המדף, אני מדליקה ופשוט נהנית מהם, מהריח, מהאור. פעם הייתי שומרת את הסרוויס היוקרתי שקיבלנו מתנה, שיהיה לאירועים מיוחדים.לא מזמן זרקתי את הישן והתחלתי להשתמש בו כל יום, כי כל ארוחה איתכם היא אירוע מיוחד. אני כבר לא שומרת את הלבנים הכי יקרים במגירה, להזדמנות מיוחדת, אני לובשת רק כאלו. כל יום הוא הזדמנות מיוחדת. פעם היה בא לי לחבק את הילד בלילה ולא רציתי להפריע לו. היום אני מחבקת בלילה וגיליתי שתינוקות ישנים מאוד חזק. הוא לא מרגיש אותי בכלל. פעם הייתי שומרת מילים בלב.... היום אני משתדלת לומר הכול ברגע שמפריע. אז לפעמים אני קצת חופרת. אז מה?!
אני רוצה יום אחד, כשאהיה זקנה(זקנה צלולה עם חוש הומור וחוטיני) (וסיגריה!) להסתכל על החיים שלי אחורה ולהגיד "זונה!!! היא חיה טוב!!!" כן. יש לי פיצול לפעמים ואני מדברת לעצמי בגוף שלישי. אז מה?!
אומרים שכשהנשמה יוצאת מהגוף היא רואה את כל הרגעים שלה בסרט מהיר על מסך. אני רוצה להיות מובכת מכמות הרגעים הטובים!!! אני רוצה להרגיש גאה.אני רוצה להרגיש שהייתי אם למופת וגידלתי ילד מאושר ובטוח בעצמו. אני רוצה להרגיש שהייתה לי זוגיות מושלמת. שאומנם היה הרבה עבודה, אבל זה היה שווה הכול. אני רוצה להרגיש שהיו לי המון אנשים לאהוב. והמון אנשים שאהבו אותי, ובכלל. רוצה למות כשאני מרגישה וחושבת – אהבה.. רוצה להביט לאחור ולראות הכל מושלםלהבין את הסיבות לכל דבראת התשובות לכל השאלות את הכל מתחבר בשלמות אחד לשני. ולצחוק – לצחוק מהרגעים שכל כך פחדתי.ולטפוח לעצמי על התחת – על כל פחד שהתגברתי עליו. אני רוצה להסתכל לאחור ולראות שקניתי כל ספר שרציתי, כל דיסק שאהבתי. וויברטור.
מהניסיון שלי בחיי הצעירים, גיליתי שעד כה התחרטתי רק על דברים שלא עשיתי מעולם לא יצא לי להתחרט על משהו שעשיתי. אני רוצה למות ללא חרטה.
רוצה לעשות אצבע משולשת לכל מי שיעמוד מעל הקבר, ולהגיד, עישנתי ולא קיבלתי סרטן. אני מתה. אבל מצחוק!
אני יודעת שככה זה יקרה אני יודעת שזה יהיה מושלם
ולא – אני לא מדברת על המוות שלי כי אני בדיכאון. אני מאושרת. לגמרי מאושרת.
|