מכירים את זה שפתאום יש משהו שגורם לכם לחזור ולהאמין בדבר שבחרתם שנכון לכם? שאחרי תקופה ארוכה של שגרה, יש משהו שפותח את העיניים וישנה הבנה מחודשת שהבחירות שלכם נכונות?

זה המצב שלי כרגע - ידיעה ברורה שעשיתי בחירה נכונה.

אחד הפוסטים הראשונים שלי היו על כך שכנראה אעזוב את מקום העבודה שלי. הדבר היה נכון, עד שהגיע המשבר הכלכלי שטרף את הקלפים וכולם היו צריכים לעשות החלטות מחושבות יותר לגבי המשכיות. החלטתי כן לנסות, אבל בקטנה, כלומר - לבדוק מה האופציות שלי, אבל לא ביותר מידי מרץ. אם משהו יקרה, נפלא, ואם לא, לפחות יש לי מקום עבודה.

למזלי הרב, נשארתי. לא קודמתי, חזרתי לתפקיד הקודם די בחוסר חשק.. אבל מכיוון שאני עובדת בתחום שאני אוהבת, משמע תיאטרון, ויצרתי לי את הקשרים והמוניטין שלי, קיבלתי הזדמנות פז:

חברה שלי ביימה הצגה לפסטיבל התיאטרונטו 2009, שהתקיים בחול המועד. הצגת יחיד מקסימה, ואני קיבלתי את ההזדמנות להיות מנהלת הצגה ובנוסף מפעילת סאונד בהצגה. שני התפקידים הנ"ל זרים לי, אך הסכמתי בהתלהבות, והשתלמה ההחלטה ללכת על זה.

מעבר לעובדה שנהניתי מכל רגע במהלך החזרות, גיליתי מחדש את האהבה והתשוקה שלי לתיאטרון. התהליך הארוך, המייגע, הקשה אך המספק, גרמו לי להעריך מחדש את העובדה שאני עוסקת בתחום המיוחד הזה. השעות הארוכות אמנם התישו אותי, אבל הידיעה שאני חלק חשוב ביצירה המוגמרת, גרמה לי לסיפוק רב.

אז הנה, יום אחרי שהפסטיבל נגמר, אני יכולה לנוח (קצת), ולומר בגאווה - אני, יעלי, אוהבת תיאטרון, חיה תיאטרון, ויש לי מה לתת בתחום הנפלא הזה.