עמנואל, מסכים עם מסקנותיך, הבעייה היא עם יכולת היצירה - לא כולם בורכו בכישרון יצירה, ואצל רבים הכישרון הוא מוגבל.

כשיש מגבלה, קשה לקבל סיפוק מהיצירה.

חג שמח, עמוס.

so acurate and on time

אשרי המפיץ אופטימיות בעת הזאת ובכך מחזק. תודה.

יהודית.

זה טוב, אבל למה אתה כותב בגוף שני זכרי?

מה עם גוף שני רבים, לפחות?

"רק היום לא אדאג" מתוך חמשת עקרונות הרייקי:

הדאגה היא למה שעתיד לקרות ואין לנו שליטה לגביו.

היא מנקבת חורים קטנים בגוף ובנשמה

ומרוקנת אותנו מהאנרגיה.

לצורך איזון כדאי שנסמוך יותר על עצמנו,

על דרכנו, על היקום.

השחרור מדאגה מפנה מקום לתקווה ואמונה!

פוסט חכם כתבת

*

נויה