היום ניפרדה ידידה טובה שלי מחבר שלה לא תיכננתי לכתוב פוסט הרי התחיבתי לאחד בשבוע כדי לא להפריע לאחר שעות שבהן בעיקר ניגבתי דמעות כתבתי לכבודה שיר ןאני רוצה לשתף אתכם בו לכל מי שהגיב לתמונה שלי תודה אישית לכולכם חג שמח ושבוע ניפלא אני מצרף תמונה של תלמידים בנפאל שצילמתי כמו שאתם רואים אין להם מחברות והם כותבים על סוג של קרש חיתוך לסלט בעזרת פחם תהנו מהצילום ולמרות השיר העצוב קחו רק את האהבה שבו
צובעת ענני צמר גפן אדום עינייך זולגות ים עצבונך ניפתח כעלי כותרת אט אט יתגלה ליבך באבקנים השחורים
האופק פרוש בדממה את נושקת קרן אור אחרונה חושך בולע את החול הרטוב ואת מוסיפה לו דימעה יוצרת גומה של צינה
גלים ניפרדים בעצב מים נישברים על החול מתערבבים בדמעתך שבתוך הגומה ריחצי חברה בדמעות עד טוהרה
אהבתך מרחפת כרוח רפאים סגרה את ליבך בתריסים מוגפים בואי הישעני על כתפי כירח הנשען על השמיים אהיה לך השמש בצערך העיר את גנך עד תרדמי רגועה ושלווה
|