בממלכה העליונה סערו הרוחות. חודשים ארוכים עברו מאז אותו יום בו הסתגר היושב בראש בבועתו וניתק את כל אמצעי התקשורת. מהומה של חוסר ודאות שררה במסדרונות ובאולמות רחבי הידיים. יועצים וותיקים ממני היו מספרים, בהנמכת קול, שמאז ומתמיד הוא היה ידוע כבלתי צפוי מראש, ממעיט בדיבור ובעל נטייה למצבי רוח, הסתגרות ודיכאון. אולם השתיקה הנוכחית הזו שלו, אפורה ומתמשכת, היוותה לדעת כל המתלחשים, והיו רבים כאלה, אירוע חריג בחומרתו. השמועות, כדרכן של שמועות, נפוצו בתחילה במעגלים הקרובים והמשיכו אל רחבי הממלכה העליונה. משם חילחלו הלחישות אל העולמות התחתונים, מוצאות את דרכן למקומות הרגישים ביותר לשמועות, לפגיעים ביותר לשינויים בממלכה העליונה: למחוזות האנושיים. השמועות, שעברו מפה לאוזן, העמיקו את הבקיעים באמונה, פגעו בתפיסת שלטונו המעורער בכל מקרה של הכוח העליון. במקומה של האמונה חסרת הגבולות הלכה והשתרשה בעולמות התחתונים גישה חדשה, אופנתית, הגורסת כי הכול אקראי ואין יד מכוונת, אין דין ואין דיין ואנוש לעצמו ידאג. אני, שמוניתי ליועצת הממונה על המחשבה למרחקים ארוכים וצורפתי לשולחן היועצים זמן קצר לפני הסתגרותו, מצאתי את עצמי מחוסרת עבודה. יום אחר יום, בפינה הצפון-מערבית של השולחן, שעננים קטנים היו משנים צורה ללא הרף על משטחו, הייתי יושבת ובוהה במתרחש. בהתחלה הופתעתי, אחר כך נמלאתי אימה. אם ככה מנוהלים הדברים למעלה, חשבתי, אז המצב למטה עוד נראה די טוב, יחסית. לא היה זה דבר מובן מאליו לחובבת מרחבים שכמותי, לשבת שעות ארוכות, שבועות שלמים ברציפות, באותה פינה של שולחן היועצים. קשה היה לומר שהתקבלתי בזרועות פתוחות לחבורת היועצים. היותי מינוי אישי של היושב בראש טרד את זחיחותם של היועצים וגרם להם לנעוץ בי מבטים, להתלחש מאחורי גבי. תמהיל של התנשאות וחנופה קידם את פני והפך לביקורת לעגנית בשעה שהפניתי אליהם את גבי. לא שיתפתי פעולה עם ניסיונות ההתקרבות, והחנופה דחתה אותי. לא האמנתי ולו לרגע לאותן מילות ידידות נדירות. היחיד איתו שוחחתי, מעת לעת היה זקן היועצים שגם הוא, כמוני, הרגיש מחוץ למעגל, בלתי נחוץ. בימים הראשונים, כך סיפר בהנמכת קול, מפזר מבטים לצדדים, סברנו כי מדובר בסך הכול בעוד אחת מאותן תקופות התבודדות. מין הידועות היה שהיושב בראש נוהג לגזור על עצמו מדי פעם זמן לחשיבה והתבוננות. אבל הפעם, כמעט צעק בלחישה אותו יועץ דאוג, השבועות החולפים לימדו אותנו שמדובר במקרה שונה לחלוטין. מפגש המזלות. התחלה. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הצינון עבר אבל החורף הגיע.
מבטיחה לא להפסיק, עד עמוד 210, או עד שהצינון יעלם.
מה שיבוא קודם
ורד,
פינקת אותנו הפעם ממש ! (הגעתי עד לחמישי). תודה !
שהצינון המרושע ילך. שהפרקים ימשיכו לעלות.
יש. וככל שצינון הקיץ המרושע שתקף אותי יתעקש להישאר - ככה הפרקים ימהרו לעלות
בדיוק סיימתי ספר על עולמות של מעלה, התחברתי מאוד.
מחכה להמשך.
מפגש המזלות הוא שם נהדר.
מפגש המזלות הוא גם מציאות בלתי אפשרית בין שני אנשים.
אני אוהבת את זה, ורד.
זו התחלה של סיפור/ספר?
נשמע כמו פנטזיה נהדרת.
רוצה לקרוא עוד.
:)
תודה.