"...כָּל אֶחָד הוּא בֵּן כַּמָה שֶהוּא צוֹחֵק"

איזו שורה נפלאה, כמו כל השיר,

אבל זו במיוחד.

מירה

נותרתי עם הרבה מחשבות למקרא שירך היפה.

בברכה, חתולה-נוודה...

 

כָּל אֶחָד הוּא בֵּן כַּמָה שֶהוּא צוֹחֵק.

יפה מאוד

*

שושי כתבת נפלא

 

כל משפט אצלך פנינה.

 

ואני אהבתי במיוחד את הקטע של

 

בֶּין הַדְּרָכִים הוֹלְכוֹת רַכָּבוֹת בִּפְעִימוֹת שֶל חַשִיבוּת

כְּאִילוּ הֵן נוֹשְאוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ עַל גַּבָּן. *

 

 

כמי שמוצאת עצמה נודדת על הדרך
מקשיבה בשקט תהומי לרכשי ליבה
מזדהה עם המשפט :
"מַה הַדְּרָכִים מִתְגָרוֹת שֶאֵרֵד לְחֵקֵר לִבָּן "
ומודה
שחקר ליבן הפך למרכז ליבי
ובאמתחתי רק אותן התנסויות יקרות מפז שמאפשרות לי כל פעם מחדש
להנות מהדרך
ולהתענג על צעדי בה
והצחוק  מכיל בו את חוק החיים
שלך איטהל

כָּל אֶחָד הוּא בֵּן כַּמָה שֶהוּא צוֹחֵק.

 

רעיון חשוב!

כָּל אֶחָד הוּא בֵּן כַּמָה שֶהוּא צוֹחֵק.

 

 

 

שיר יפה אבל המשפט הזה פשוט מקסים!

תודה יקירתי ו*

לאה

כתבת יפה, התחברתי למילים.

 

תמר

"כל אחד הוא בן כמה שהוא צוחק".

    

אהבתי את השורה הזאת במיוחד.

זה מזכיר לי מחשבות מהילדות, שבהן דמיינתי שכל אדם נולד עם מכסת מילים מסוימת שיש לו בשביל לדבר, וכשהוא מסיים את מכסת המילים שלו, זה זמן מותו.

       

 

כשנולדתי בחרתי לי נתיב

 

שיניתי אותו מספר פעמים

 

וידעתי כי בסוף הוא יוביל אל מותי

 

 

 

לכן הדרך היא החשובה ביותר

 

שיר נפלא, שושי יקרה. *

שושי יקרה,

'עטפת' את מהות הוויתינו

בחוכמה ובשאלת השאלות,

"מה הדרכים מתגרות"...?

אני סבורה שנתמזל מזלנו 

שאנחנו לא יודעים....

שהרי לא היינו עומדים בזה?!

ו למרות שהדרך לפעמים 

קשה מנש א ....

"כל אחד הוא בן כמה שהוא צוחק"

ואופטימי...

תודה יקירתי,על שיר דרך מרגש ומחזק.

גרטה*

שושי יקרה

כמה עומק יש בשירייך

ואיזה יכולת ביטוי מדהימה יש לך על מנת לסכם את השעורים והחוויות שאותן אנו עוברים.

תודה לך

ושכל יום יהיה לך חג שמח

מירי

יפה

מאוד אהבתי.

שושי,

כל החיים הם דרך מתמשכת,

מעין אודיסאה

הסקרנים סוטים מדר המלך,

מחפשים שבילים חדשים.

כָּל אֶחָד הוּא בֵּן כַּמָה שֶהוּא צוֹחֵק.

ואפשר להוסיף:

כל עוד הוא סקרן, יצירתי, מתחדש.....

תודה על שהשיר

אוהבת שירים על דרך.

.

שושי יקרה

חיי כל אדם ארוגים מרשת דרכים ארוכה

שונות הן זו מזו ויחד יוצרות את המהות

ככל שיותר דרכים יחייכו יצחקו איתן חיי

האדם עצמו - שיר מרגש, כנה ומדוייק.

אוהב ושולח כוכב - ירמיק

כל אחד הוא  בן כמה שהוא צוחק,

איך אפשר לבטא זאת טוב יותר,

עם של נוודים אנחנו,

אולי כך אנחנו משאירים את חותמנו בטבע

כדברי רחל המשוררת..

רק שביל כבשו רגלי,על פני שדות,

שיר ממש מהנה,

כתיבתך מרגשת.

מועדים לשמחה.

יפה מאוד..

אהבתי!!

  *

שיר באמת נפלא שושי והשורה הסופית - מחץ

 

אי אפשר לדרג

*

היי שושי

שיר מעולה פלוס

מהיפים שקראתי בקפה ובכלל

אהבה

רון

:-)

* פוזית

"כל אחד הוא בן כמה שהוא צוחק"

משפט מדהים

וכל כך נכון...

לולי

צטט: סוףףף 2009-04-14 20:22:51

שמתי מטבע

על המסילה של הרכבת

שנוסעת בין נהריה לחיפה

ועוצרת לפעמים במושב שלנו

מזמן

על המטבע היה ציור של כינור

הוא התרחב

זה היה מעין משחק של הילדים במושב שלנו

ליד הים

מאז כולם מצאו דרכים לעזוב את המושב היפה שלנו

לדרכים האלה היה כיוון אחד

עובדה

איש לא חזר

לחפש את המטבע שגדל

אני עדיין מחפש את המסמר שהנחתי על המסילה

בקו ירושלים יפו בהצטלבות של הקו עם רחוב הרצל

בתל אביב.

 

כולנו נוודים במהות.

תודה*

קול קורא לנדוד לנדוד.

יפה מאד.

שמתי מטבע

על המסילה של הרכבת

שנוסעת בין נהריה לחיפה

ועוצרת לפעמים במושב שלנו

מזמן

על המטבע היה ציור של כינור

הוא התרחב

זה היה מעין משחק של הילדים במושב שלנו

ליד הים

מאז כולם מצאו דרכים לעזוב את המושב היפה שלנו

לדרכים האלה היה כיוון אחד

עובדה

איש לא חזר

לחפש את המטבע שגדל

שושי..איזה שיר נפלא..

האם הדרכים בחיינו עלולים לבזבז אותנו לדעת,אצלי כך זה עבד..

שנים רבות הושחתו..לכאורה.

.אך בדיעבד זו היתה הדרך כדי להגיע עד הלום!!

איזו יכולת מופלאה לומר זאת

נוודים מעסיקים אותי לאחרונה. דמויות משחקיות.