נווד ההולך
כְּשֶאֲנִי נַוָּד הַהוֹלֵךְ בֵּין לַיְּלָה לְלַיְּלָה לִפְעָמִים אֲנִי מִתְרָצָה לְכִינוֹר מְרוּחָק.
בֶּין הַדְּרָכִים הוֹלְכוֹת רַכָּבוֹת בִּפְעִימוֹת שֶל חַשִיבוּת כְּאִילוּ הֵן נוֹשְאוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ עַל גַּבָּן.
מַה הַדְּרָכִים מִתְגָרוֹת שֶאֵרֵד לְחֵקֵר לִבָּן הֲרֵי אֶת חַיָּי כִּילִיתִי אִיתָן לְשַחֵק.
כָּל אֶחָד הוּא בֵּן כַּמָה שֶהוּא צוֹחֵק.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר |