החיים עד ומאז
כאילו שקיימת הבחנה ברורה
כאילו, אבל למעשה לא חדה
מה שהיה , עודנו ממשיך
איך שהיה , עודנו זוכרים
מה שיהיה אנחנו לא יודעים
חור גדול, כואב בבטן עמוק, כל כך חסר
מילה חמה, שאלה
טלפון, בקשה
חיוך ענק מרוח על כל הפנים
גאווה, תמיכה, חיבוק
הכל הלך איתך ואיננו עוד כבר שמונה שנים
אבל בלב ובזכרון, בפנים, עמוק עמוק חקוק ונצור
קיימים בחוזקה
בחלומות ובתפילות
אתה כל כך נמצא.
אוהבת אותך
לעד ערב חג שני של פסח
והנה עברה לה עוד שנה, הוא לא בא לבקר, עדיין.
ההגיון אומר שהוא גם לא יבוא, אבל בימים האלו ההגיון בכלל לא עובד, כמעט לא קיים. משהו בפנים מקווה אחרת. זה חג הרי, כולם כאן, כולל שני נכדים חדשים שלו, שהוא לא ראה מעולם. לא יכול להיות שלא יתפוס אותם, יזרוק אותם למעלה ויתפוס באויר כמו שעשה לנו.
אבל שוב, אין הגיון בכל השגעון הזה. *פסח תש"ע
|
shauli-nameri
בתגובה על החיים עד ומאז
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
Obviously
גם אני, ב 99% בטוחה. לפעמים הסקפטיות עולה קצת...אבל רוב הזמן - אני בטוחה שהם שם רואים ואפילו מכוונים ו/או עוזרים בדרכם ...
תנחומי על מות אביך. זה ממש טרי.
אני מאמינה
יקירנו שם למעלה
צופים בנו,,,
אבי נפטר לפני חודש...געגועים
תודה מותק , הלוואי שכך (-:חיבוק אהובה
הוא מלווה אותך כל רגע מאז, צופה, מחייך, גאה
תודה על תשומת ה♥
60 ועוד 1
"פסל ידידות אמריקה ישראל"
אין לי יכולת לשלוח דואר ,
משהו היתקלקל אז פתחתי בלוג חדש ,וגם זה לא עובד.סליחה
וחג שמייח
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1001187