היית חופף בשמפו "רויאל", וחום הערב היה מתערבב עם ריח חביתה וצלילי המטבח הפשוטים, הלא יומרניים של השכנים. והספסל שלנו התחבא בצל שנתנה המרפסת, כדי שהניאון לא יוכל להלבין את פנינו כשנתנשק בלחיצת שפתיים סגורות. חרקים עפו והתנפצו בעיוורון. דיבורים גהרו מעבר למעקה. כסאות מתקפלים נפתחו וחרקו מעלינו, חברו לקרקוש צלחות וסכו"ם. תרגמתי את התרגשות הקיץ שמילאה את ריאותיי לסימני הכתב של אהבתי הראשונה. לפעמים, כשאני מחטטת בדברים ישנים, אני מוצאת אותיות שנשמרו ממנה עדיין. צלילים וריחות. אות פה ואות שם. |