
| מיוריאל רוקייזר / ניסיון שיחה בין שני אנשים
דַבֵּר אֵלַי. קַח אֶת יָדִי. מָה אַתָּה עַכְשָׁו? אֲסַפֵּר לְךָ. לֹא אַסְתִּיר דָּבָר. כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת שָׁלֹש, יֶלֶד קָטָן הִקְרִיא סִפּוּר עַל שָׁפָן שֶׁמֵּת, בַּסִּפּוּר, וַאֲנִי זָחַלְתִּי מִתַּחַת לַכִּסֵּא: שָׁפָן וָרֹד: זֶה הָיָה יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי, נֵר שָׂרַף נְקֻדָּה כְּאוּבָה בְּאֶצְבָּעִי וְנֶאֱמַר לִי לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת.
הוֹ, לְמַד לְהַכִּיר אוֹתִי. אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת. אֶהְיֶה פְּתוּחָה: עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל מִפְרָשִׂים לְבָנִים מוּל שָׁמַיִם כְּמוֹ מוּזִיקָה, כְּמוֹ קְרָנוֹת עַלִּיזוֹֹת נוֹשְׁפוֹת וְצִפֳּרִים חוֹפְזוֹת וּזְרוֹעַ כְּרוּכָה סְבִיבִי. הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁאָהַבְתִּי, שֶׁרָצָה לִחְיוֹת, מַפְלִיג.
דַּבֵּר אֵלַי. קַח אֶת יָדִי. מָה אַתָּה עַכְשָׁו? בְּגִיל תֵּשַׁע הָיִיתִי סֶנְטִימָנְטָלִית, נוֹזְלִית: וְדוֹדָתִי הָאַלְמָנָה נִגְּנָה שׁוֹפֶּן, הִרְכַּנְתִּי רֹאשׁ עַל הָרָהִיט הַצָּבוּעַ וּבָכִיתִי. עַכְשָׁו רוֹצָה לִהְיוֹת קְרוֹבָה אֵלֶיךָ. אֶקְשֹׁר רְגָעִים שֶׁל יָמַי, קָרוֹב, אֵיכְשֶׁהוּ, אֶל יָמֶיךָ.
אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת. אֶהְיֶה פְּתוּחָה. חִבַּבְתִּי מְנוֹרוֹת בְּפִנּוֹת עֶרֶב, וְשִׁירִים חֲרִישִׁיִּים. הָיָה פַּחַד בְּחַיַּי. לִפְעָמִים אֲנִי מְסַפְסֶרֶת בְּמַחְשְׁבוֹתַי בְּעִנְיַן הַטְּרָגֶדְיָה שֶׁחַיָּיו הָיוּ, בֶּאֱמֶת.
קַח אֶת יָדִי. הַדֵּק אֶת מֹחִי בְּיָדְךָ. מָה אַתָּה עַכְשָׁו? כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה הָיוּ לִי חֲלוֹמוֹת הִתְאַבְּדוּת וְעָמַדְתִּי לְיַד חַלּוֹן גָּבוֹהַּ, בִּשְׁעַת שְׁקִיעָה, מְקַוָּה לָמוּת: אִלּוּלֵי הֵמֵס הָאוֹר אֶת הָעֲנָנִים וְהָעֲרָבוֹת לְיֹפִי, אִלּוּלֵי שִׁנָּה צוּרָה אוֹתוֹ יוֹם, הָיִיתִי קוֹפֶצֶת. אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת. אֲנִי בּוֹדְדָה. דַּבֵּר אֵלַי.
אֶהְיֶה פְּתוּחָה. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא לֹא אָהַב אוֹתִי מֵעוֹלָם: הוּא אָהַב אֶת הַחוֹפִים הַבּוֹהֲקִים, שִׂפְתֵי קֶצֶף זְעִירוֹת רוֹכְבוֹת עַל גַּלִּים קְטַנִּים, אָהַב אֶת חוּגוֹת הַשְּׁחָפִים: הוּא אָמַר בְּפֶה שָׁמֵחַ: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ. לִמְדִי לְהַכִּיר אוֹתִי.
מָה אַתָּה עַכְשָׁו? אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָגַעַת זֶה בָּזֶה, לוּ יָכְלוּ יֵשֻׁיּוֹת נִפְרָדוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּנוּ לְהֵאָחֵז, לְהֵאָרֵג כְּחִידָה סִינִית... אֶתְמוֹל עָמַדְתִּי בִּרְחוֹב הוֹמֶה אָדָם, אִישׁ לֹא דִּבֵּר מִלָּה, וְהַבֹּקֶר הֵאִיר. כָּל אֶחָד שָׁקֵט, נָע... קַח אֶת יָדִי. דַּבֵּר אֵלַי.
תרגום: עודד פלד
מיוריאל רוקייזר [1980-1913] משוררת יהודיה-אמריקנית שהקדימה את משוררות הווידוי הפמיניסטיות בכתיבה נועזת, בוטה לעתים, ישרה וישירה. בין ספריה: "תיאוריה של מעוף", "מהירות החשֵׁכה", "אש חבצלת המים" [שירים נבחרים], ומכלול שירתה, "שירים מקובצים", שראה אור שנה לפני מותה. תרגמה מבחר שירים של אוקטביו פאס. בספר המסות שלה, "חיי השירה", היא כותבת על מטרותיה החברתיות של השירה ועל קשריה למדע. רוקייזר שילבה בכתיבתה סגנון מטפיזי ורגישות רבה למצוקה חברתית ולניצולו של מעמד הפועלים, ותיארה את שנות השפל הכלכלי וקונפליקטים חברתיים באמריקה ובספרד בניסיון כן, אנושי מאוד, להצביע על פתרון לבעיות היחיד באמצעות צדק חברתי. |
תגובות (113)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, שלומצי
כמה יפה.
לו הייתי כה מוכשרת, הייתי כותבת בדיוק כך.
בלי לשנות כלום :)
שבת שלום
יפה עודד. יש לך את המקור גם?
אשמח לקרוא מול התרגום שאכן עומד בפני עצמו והוא יפהפה.
:))
חן-חן, זמר
**פשוט פשוט נפלא
כל זה אפשר, יעל. כלומר, כל האפשרויות שהעלית. המון תודה
עשית עבודה יפה עודדוש!
ולי זה נראה כאילו כן יש כאן דיאלוג בין 2 אנשים,פשוט אחד מהם לא שומעים כי הוא מת.
ולי לא ברור אם זה האבא או האהוב, או אוליי מדברת ומתוודאת בפניי אביה, שמת כשהייתה קטנה
על האהוב שלא מכיר אותה..תיאוריה אישית.
מקסים
(*)
תודה לך ...
חחחחחחחחח אני סתם עשיתי רעש...
נהנתי מהתוצר המוגמר, רואה אותו בזכות עצמו.
שיר מעביר רגש ובהיותו כך כשומר על צילמו זהו העיקר.
תודה שוב ידידי.
תודה, דגנית
אשה..כנה ..חי...עצוב..בדידות..
תודה*
המילים כה יפות - איזה תרגום מדהים! חיה ממגזין חיה גולן באהבה www.hgolan.co.il
נפלא עודד,
אינני מכירה את השיר בשפה שהוא נכתב אבל אני מרגישה שהתרגום הוא נהדר
כי הוא מצליח להעביר את גדולתו של השיר
תודה רבה לך
תודה, מיכל. הבנתי אותך, אם כי עדיף להתענג על דברים אחרים, לא?
שיר שחודר עמוק
והתרגום משובח.
אפשרי להתענג על סבלם של אחרים.
עובדה.
מבין אותך, טופי. אבל נסי לראות גם את הצד החיובי. חוסר הוויתור על הניסיון ליצור קשר - בכל זאת ולמרות הכל
שיר קשה שהשאיר בי משקע קשה . כל כך הרבה בדידות וחוסר קומוניקציה . קראתי אותו מספר פעמים ועדיין קשה לי להגיב
מרתק!
תודה
עודד יקר, תודה לתרגומך.
נדמה כאילו אתה כתבת את השיר.
דו-שיח מופלא. משוררת מסקרנת, הלוואי עוד ממנה...
עצוב ,חזק, נוגע ללב
תודה לך עודד
על תרגום השיר
תודה, טלי. רעיון לפעם הבאה - מקור+תרגום
בחפץ-לב, נעמה, וחן-חן לך
התרגום- נקרא כאילו בשפה זו נכתב השיר (אין לי המקור להשוואה, ואולי טוב שכך)
זכות שלך שהבאת את השיר לכאן. דו שיח שהוא חד שיח, למעשה, בנסיון לקבל תגובה, מציג יכולת בטוי מדהימה של המשוררת.
תודה שהצגת אותה כאן.
*
נעמה
זה בית זה! אחפש את השיר ואם אמצא, אתרגם - כלומר, אם הוא תרגים מבחינתי
אכן, גם אני מתגעגעת לבית שהנחיל לי תרבות בדרך אקלקטית, לא תובענית ובלי שארגיש, כי זה פשוט היה תמיד באויר, ומודה למזלי הטוב שזכיתי. ועוד מעט שנה לפטירתו של אבי וסיימתי למפות ולנפות את הארכיון שלו, אין לך מושג איזה כמויות ידע וחשיבה ספרותית שהיו אצורות בו.
לגבי השיר, אני לא יכולה אפילו לכוון אותך לצערי הכל יושב לי רק בזכרון ובמעורפל. אבל אם תמצא אותו ותביא לכאן את תרגומו אשמח מאוד.
חמוטל
חבר יקרא
בזכותך נזכרתי כמה אני אוהבת שירה
איש רגיש עם תרבות עשירה
הערכה ליופי היקום ולעוצמת המילים
השיר שתרגמת מקסים החכמתי מהתוספת על חיי המשוררת -תודה
מָה אַתָּה עַכְשָׁו? אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָגַעַת זֶה בָּזֶה,
לוּ יָכְלוּ יֵשֻׁיּוֹת נִפְרָדוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּנוּ לְהֵאָחֵז,
לְהֵאָרֵג כְּחִידָה סִינִית... אֶתְמוֹל
עָמַדְתִּי בִּרְחוֹב הוֹמֶה אָדָם,
אִישׁ לֹא דִּבֵּר מִלָּה, וְהַבֹּקֶר הֵאִיר.
כָּל אֶחָד שָׁקֵט, נָע... קַח אֶת יָדִי. דַּבֵּר אֵלַי.
"דַּבֵּר אֵלַי. קַח אֶת יָדִי. מָה אַתָּה עַכְשָׁו? "
(המילים הזכירו לי את הסרט הנפלא של אלמודובר, דבר אליה.)
כל כך מתומצת ומקפל בתוכו חיים שלמים ומשאלה אחת: לקשר, למגע, לנדידה של נפש לנפש זוגתה.
כמו שבובר אומר: יחסי אני- אתה, ולא אני- הלז.
כשאפשר לדבר ללא מחיצות, ללא התחכמיות, ללא מסכות ודימיונות. בגובה העיניים והלב.
אחרי שדיברת אלי, ולקחת את ידי, נגעת בי, מה אתה עכשיו?
איזה שינוי התחולל בך?
משום שאם באמת דיברת אלי ונגעת בי, אתה כבר לא אתה של קודם. בהכרח אתה אחר, לפחות במידת מה.
וזו שאיפה יפה לחיים, המשאלה הזו, אולי המשמעותית ביותר, ושווה להתכוונן אליה, גם אם לא תמיד היא עולה יפה.
שיר מדבר ונוגע, עודדי, וגם התרגום עושה עימו חסד.*
האקדמיה שלי אמנם התמקדה בפסיכולוגיה ולא בספרות אבל את הרקע שלי מהבית אתה קצת מכיר(: והוא שהביא עלי המון ידע ספרותי שהופנם בדרך לא דרך ובטח לא באופן מסודר. ואגב אקדמיה, כן הוזכרה בהרצאה ששמעתי על סוגיית הכתיבה כמעוף, מבחר שירי משוררים ומשוררות בעקבות איקרוס, אם אני זוכרת נכון יש לה שיר בשם "בציפיה לאיקרוס " מכיר?תרגום משובח!!! תודה תודה!
נהדרת שהיא! נהדר אתה שבחרת !
חן-חן, עדית
איזו רגישות!
השיר, התרגום, הרגשות - הכול.
תודה.
הלכתי כמובן לחפש עוד שירים של מיוריאל, ומצאתי הרבה.
מחכה לעוד תרגומים...:-)
תודה מקרב-לב, אסנת
.."הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁאָהַבְתִּי, שֶׁרָצָה לִחְיוֹת, מַפְלִיג." ..
איזה הישג השיר הזה! המטרונום נוקש את דפיקותיו, גיל שלוש..תשע..
והאכזבות נערמות. אנחנו מקשיבים לתקתוקו והלב נחמץ. תודה לך!
הדיוק בתרגום הוא מעשה אמן. איזה יופי!
פשוט נפלא!
רגע-רגע, שוקי ונטלי - לא הבנתי מה הולך ביניכם. הצלחתם לאתר את המשוררת בגוגל? אעביר לך שוקי את הלא פשוט כפי שהוא מאוית באנגלית: MURIEL RUKEYSER
חן-חן, ארנה
עודד,
אהבתי את התרגום שלך.
הייתי שמחה לקרוא את המקור לצידו, כדי להשוות (רעיון לפעם הבאה).
טלי*
אז לאיזה נשף הולכים עכשיו, ורדה? שמח שיצאת מהכובד, ותודה ענקית על המחמאה
בחפץ-לב, נירית
הארת על עיניי תשוק'. מעניין, עדיין הכתיבה זורמת....
עודד תרגום נפלא למיוריאל רוקייזר. אני אוהבת מאוד את שירתה (ובכלל מרותקת למקצב הוידויי באשר הוא.
קראתי ונהניתי וקראתי שוב ונהניתי ואקרא עוד. עשית עבודת תרגום נפלאה ששימרה את קולה המקורי. תודה על העונג וכן ירבו תרגומים טובים . חמוטל.
תודה, עודד, שהבאת את היופי הזה לכאן.
את הניגודיות, שהיא פורשת כל כך בכנות, בין היש (שהוא, בעצם, חסר) לכמיהה, בין הזעקה לדממה, בין המלא לריק.
עוידד יקירי חש אני מקופח או אידיוט.
דבלתי את תרגומך As is כי לא היה למולי המקור
לצורך השוואת תרגומך אל המקור ורוחו.
והנה אני רואה אנשים רבים כאן המעריכים את התרגום,
ואיני רואה את המקור לנגד עיני.
ניסית למצוא את המשוררת ברשת
אך לא החכמתי לכתוב את שמה באנגלית.
תודה על תשומת ליבך.
שוקי
אך ברגע שנגמר הנשף, וחזרתי למציאות, ראיתי כי שמחה ונעימה היא.
וחוצמזה לכל מקום שתזמין אותי, אבוא. לכבוד הוא לי.
ה"זמר נוגה" של אנשיי הגולה.
יפייפה ידידי, יפייפה. כל שורה בפניי עצמה, התרגום מעולה, הוא זורם כך-כך.
תודה על השיתוף.
איזה שיר נוגה..
תודה על התרגום.
לה, קודם כל לה. אני רק הפועל של התרגום :-)
לא לפחד, איציק - כי העולם הוא גשר צר מאוד
יפיפה.
ותרגום רגיש ומקסים, שלוכד ניואנסים ובוחר מילים שנותנות חופש למראות ולתחושות. יש לך את זה לגמרי.
תודה, ש.ת.
נהדרת בעיניי הפניה אל הקורא: מה אתה עכשיו? - המשוררת מעבירה את הקורא תהליך והיא מעוררת אותו להסתכל אל תוך עצמו באמצעות השיתוף שלה. מה אני עכשיו? לאיודע. אניחושב שפחדתי באמת להסתכל:-)
איציק.
וואוה. לא הכרתי
מדהים בעיני
תודה על הזכות ועל הרחבת הידע כאן
(-:
מקסים!
שאפו על התרגום המאיר והמדוייק.....
תודה לך, בת אדם
ערגה געגוע בדידות
תרגמת מרגש
את השיר הנוגע כל כך במיתרים..
תודה.
מָה אַתָּה עַכְשָׁו? אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָגַעַת זֶה בָּזֶה,
לוּ יָכְלוּ יֵשֻׁיּוֹת נִפְרָדוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּנוּ לְהֵאָחֵז,
לְהֵאָרֵג כְּחִידָה
זו מבחינתי סוד כל הבריאה,
כשהישות שלנו תוכל לחבור לאחר ולהאכג כאחת,
כשרצון האדם שמולי ייהפך מתוך אהבה לשלי, ועל ידי כך אהנה מהתענגותו,
כשנבין שאני חומר אחד, ובעיבור חומר נוסף לתוכי אצור מעצמי חומר חדש,
כמו סיפור הסלט מירק אחד,
או משלל ירקות...
לכן יש כל כך הרבה סבל בשיר,
כי מתוך ראייה פרטית, אין אושר אמיתי.
תודה עוידד, מסר חשוב ביותר.
סיגל.
אהבתי מאוד... תודה לך.
שיר מרגש במיוחד
קצת עצוב ומלנכולי.
המשך שבת נעימה.
היי ל. לא צריך להתעצבן. קראת את הסיפא, כמובן, אבל שכחתי. קורה. שמח שאנחנו מסכימים עד הסוף לגבי השיר הזה. פתאום אני תופס שהשיר מדבר על ניסיון לדיאלוג, אבל בעצם הוא מונולוג... בן הזוג, האחר, קיים, אך קולו אינו נשמע
תודה, ליאורה. הנה תגובה הפוכה. לך השיר עשה את הבוקר. בחפץ-לב
אוי ורדה, אילו ידעתי שהשיר יכביד עליך - לא הייתי מזמין אותך לנשף העצוב הזה
נכון.
אז תקרא שוב את הסיפא של התגובה שלי. היא בדיוק מדברת על החלק האופטימי, החי, המקווה תמיד, והמנסה, בכל זאת מנסה, למרות הפחד:
בכל זאת ניסיון.
למרות הכשלונות הקודמים ולמרות הפחד שאולי ניכשל שוב.
ניסיון.
לפעמים הוא גם מצליח.
וכן, מסכימה איתך ועם המחברת שזה הפתרון למצוקות היחיד.
חלק גדול מהפתרון.
תודה על תגובתך, עדי. השיר אכן מרגש ונוגע ללב
עודד יקר,
שיר ענק . הפשטות היא קסם.
עשית לי את הבוקר. תודה
*
תודה על תגובתך הרגישה כל כך, חנה
השיר שמרגיש אמיתי כל כך, ויש בו כל כך הרבה בדידות
נסיונות שיחה - חוסר תקשורת
זורק אותי למקומות אחרים, רעים,
כבד עשה לי על הבוקר,
אם זה היה תלוי בי, לא הייתי בוחרת לפתוח איתו עם יומי,
אבל מה לעשות, כשיש במייל הודעה מ"עוידד" קשה לי
להתאפק... אני בטוחה שמדובר במשהו שווה.
יום נפלא, ותודה!
ורדה.
כל כך כואב,
הרגשתי איך כל מילה חודרת לתוך העצבים,
עוברת בכל הגוף..
אמיתי, לא פשוט, חודר
תודה על תרגום נפלא
חג שמח, עודד
עודד
השיר מפעים...מכאיב..מצמית את הנשמה לגב
מעורר אצל כל אחד את הרגעים המאוד מסוימים שעליהם היא כותבת
כל אחד ורגעיו
כל כך אנושי ....כל כך נשי...כל כך גברי... רגיש עד כאב
והתרגום שלך הוא חלק בלתי-נפרד מהריגוש של החוויה כולה
היכולת לשירה היא מתת חסד
למרות
קוצר היד
למלא את החלל הריק כל חלל ריק רגשי
במציאות
אביב שמח
חנה
כבר כותרת השיר עוצרת.
ניסיון שיחה בין שני אנשים.
הניסיון עוצר.
הכישלון כבר פה עוד לפני שהמילים עצמן נקראות.
וכבר נחמץ הלב על שני אלו שניסו.
וגם עליי.
ועלינו בכלל.
על הניסיונות הכושלים שלנו להביא את עצמנו
בכל מיני דרכים החוצה.
ולפעמים גם פנימה.
כי גם בזה אנחנו - אני, אתה, הוא, היא, כולנו - נכשלים לפעמים.
ניסיון שיחה בין שני אנשים.
כמה פשוט זה לפעמים יכול להיות.
וכמה לא.
וכמה כאבים.
וכמה תקוות וייאוש מלופפים זה בזו.
וניסיון.
בכל זאת ניסיון.
למרות הכשלונות הקודמים ולמרות הפחד שאולי ניכשל שוב.
ניסיון.
לפעמים הוא גם מצליח.
וכן, מסכימה איתך ועם המחברת שזה הפתרון למצוקות היחיד.
חלק גדול מהפתרון.
איזה יופי של קול יש לה. איך היא מדברת באינטימיות, בפשטות על עצמה ועל החיים שלה. מדבר אלינו ואל הדמות השניה באותו זמן. זה באמת עושה חשק לקחת את היד שלה ולהחזיק. חלק מזה נשמע לי פתאום כמו היפנוזה, החזרה הזו לרגעים הרגישים של הילדות ושל האהבה המוחמצת ההיא. איזה יופי. והקול שלה נשמע צלול דרכך....
תודה
תמר
תודה, נעמה. אשמח להביא עוד ועוד תרגומים. וכמוני כמוך - בוחר לתרגם שירים שהייתי רוצה לכתוב בעצמי, שירים שאני אומר לעצמי: הלוואי שיכולתי לכתוב שורות כאלה
עוידד
אני רוצה להודות לך על התרגום המשובח, על הבחירה של השיר, על ההכרות עם המשוררת הזאת.
חשבתי על כך שהבחירה בשירים שאנחנו מתרגמים, היא מאד מעניינת.
כל השירים שטרחתי לתרגם,היו שירים שהייתי רוצה לכתוב בעצמי....ללא יוצאמן הכלל.
שוב, תרגום כל כך רגיש שלך, תודה.
בחפץ-לב, רננה
עויידד יקירי איזה מזל שאתה חבר והבאת את השיר הזה המדהים!
באתי בידיים ריקות , אבל עם לב מלא!
כמה עושר פנימי היה בה, במיוריאל רוקייזר
וכמה גלמודה היתה בימי חייה הקצרים
בבדידותה זעקה לקשר עם זולתה, כשרק זכרונותיה
משמשים לה "לחברה".
ההשתוקקות שלה לקרבה עם הזולת מזכירה לי במקצת
את רחל המשוררת, בקטע האחרון של השיר.
"...מָה אַתָּה עַכְשָׁו? אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָגַעַת זֶה בָּזֶה,
לוּ יָכְלוּ יֵשֻׁיּוֹת נִפְרָדוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּנוּ לְהֵאָחֵז,
לְהֵאָרֵג כְּחִידָה סִינִית... אֶתְמוֹל
עָמַדְתִּי בִּרְחוֹב הוֹמֶה אָדָם,
אִישׁ לֹא דִּבֵּר מִלָּה, וְהַבֹּקֶר הֵאִיר.
כָּל אֶחָד שָׁקֵט, נָע... קַח אֶת יָדִי. דַּבֵּר אֵלַי."
תודה על הבאת השיר ועבודת התרגום
רננה :)
עוידד
פשוט נפלא. עוד אחזור ואעמיק, ותודה על האפשרות ללמוד ממך כל פעם משהו חדש. ואם בתרגומים עסקינן, אשלח לך משהו שתירגמתי בעבר....
חג שמייח
עוידדי יקירי,
מזמן לא עלו דמעות בעיני לאור קריאת שיר.
והפעם הצלחת לעשות זאת!!
השיר דיבר אלי ברבדים שונים,
נגע בי בנקודות אהבתי,
שיחרר אצלי כמה תובנות,
חיבר אותי לעצמי ברגעים מסוימים בחיי.
תודה לך איש יקר
סימונלנה
חן-חן, עירית יקרה
יופי של תרגום לשיר מעניין :))
תודה.
אמת, תמו'ש. השיר לא עליז, אבל פשר ללמוד ממנו לא מעט
היה לי מורכב מידי...דכאוני ..משהו........
אלמד להכיר את המשורר מיוראל קרייזר....
עבודתך ראויה....
באהבה...תמי
תודה מקרב-לב, שוקי ידידי, גם בשם המשוררת המנוחה
מה צריך לכתוב?
שירה במילים של יום יום לא של שבת וחג
אפילו בלי פרפר אחד או ביטוי מפוצץ מחשיד
הדורש להזמין את החבלן המשטרתי שמא
יהיה פיצוץ.
עוידד אלף תודות על הדוגמית הזאת של
שירה של חיים של יום יום שאתה ואני והיא וההיא חיים.
וגם הוא והם שאיננו מכירים חיים כך וגם השכנים
מהדלת ממול.
אני חושב שעודד פלד המתרגם עשה עבודה טובה.
הנה גם הפסח חולף עובר לו וענני אבק המצות יגוועו.
שוקי + כוכב השיר הראוי.
תודה מעומק הלב, שטוטיניו
לכבוד לי להיות המגיבה הראשונה
לשיר הנפלא של מיוריאל רוקייזר שתרגמת
*
שיר מורכב עשוי רבדים רבדים
טבע ובדידות הרוח (האדם)
.
חג שמייח ידידי
}{שטוטינקה