דַבֵּר אֵלַי.    קַח אֶת יָדִי.    מָה אַתָּה עַכְשָׁו?

אֲסַפֵּר לְךָ. לֹא אַסְתִּיר דָּבָר.

כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת שָׁלֹש, יֶלֶד קָטָן הִקְרִיא סִפּוּר עַל שָׁפָן

שֶׁמֵּת, בַּסִּפּוּר, וַאֲנִי זָחַלְתִּי מִתַּחַת לַכִּסֵּא:

שָׁפָן וָרֹד: זֶה הָיָה יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי, נֵר

שָׂרַף נְקֻדָּה כְּאוּבָה בְּאֶצְבָּעִי וְנֶאֱמַר לִי לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת.

הוֹ, לְמַד לְהַכִּיר אוֹתִי.    אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת.    אֶהְיֶה פְּתוּחָה:

עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל מִפְרָשִׂים לְבָנִים מוּל שָׁמַיִם כְּמוֹ מוּזִיקָה,

כְּמוֹ קְרָנוֹת עַלִּיזוֹֹת נוֹשְׁפוֹת וְצִפֳּרִים חוֹפְזוֹת וּזְרוֹעַ כְּרוּכָה סְבִיבִי.

הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁאָהַבְתִּי, שֶׁרָצָה לִחְיוֹת, מַפְלִיג.

דַּבֵּר אֵלַי.    קַח אֶת יָדִי.    מָה אַתָּה עַכְשָׁו?

בְּגִיל תֵּשַׁע הָיִיתִי סֶנְטִימָנְטָלִית,

נוֹזְלִית: וְדוֹדָתִי הָאַלְמָנָה נִגְּנָה שׁוֹפֶּן,

הִרְכַּנְתִּי רֹאשׁ עַל הָרָהִיט הַצָּבוּעַ וּבָכִיתִי.

עַכְשָׁו רוֹצָה לִהְיוֹת קְרוֹבָה אֵלֶיךָ. אֶקְשֹׁר

רְגָעִים שֶׁל יָמַי, קָרוֹב, אֵיכְשֶׁהוּ, אֶל יָמֶיךָ.

אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת.    אֶהְיֶה פְּתוּחָה.

חִבַּבְתִּי מְנוֹרוֹת בְּפִנּוֹת עֶרֶב, וְשִׁירִים חֲרִישִׁיִּים.

הָיָה פַּחַד בְּחַיַּי. לִפְעָמִים אֲנִי מְסַפְסֶרֶת בְּמַחְשְׁבוֹתַי

בְּעִנְיַן הַטְּרָגֶדְיָה שֶׁחַיָּיו הָיוּ, בֶּאֱמֶת.

קַח אֶת יָדִי. הַדֵּק אֶת מֹחִי בְּיָדְךָ. מָה אַתָּה עַכְשָׁו?

כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה הָיוּ לִי חֲלוֹמוֹת הִתְאַבְּדוּת

וְעָמַדְתִּי לְיַד חַלּוֹן גָּבוֹהַּ, בִּשְׁעַת שְׁקִיעָה, מְקַוָּה לָמוּת:

אִלּוּלֵי הֵמֵס הָאוֹר אֶת הָעֲנָנִים וְהָעֲרָבוֹת לְיֹפִי,

אִלּוּלֵי שִׁנָּה צוּרָה אוֹתוֹ יוֹם, הָיִיתִי קוֹפֶצֶת.

אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת.    אֲנִי בּוֹדְדָה.    דַּבֵּר אֵלַי.

אֶהְיֶה פְּתוּחָה.    אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא לֹא אָהַב אוֹתִי מֵעוֹלָם:

הוּא אָהַב אֶת הַחוֹפִים הַבּוֹהֲקִים, שִׂפְתֵי קֶצֶף

זְעִירוֹת רוֹכְבוֹת עַל גַּלִּים קְטַנִּים, אָהַב אֶת חוּגוֹת הַשְּׁחָפִים:

הוּא אָמַר בְּפֶה שָׁמֵחַ: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ. לִמְדִי לְהַכִּיר אוֹתִי.

מָה אַתָּה עַכְשָׁו?    אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָגַעַת זֶה בָּזֶה,

לוּ יָכְלוּ יֵשֻׁיּוֹת נִפְרָדוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּנוּ לְהֵאָחֵז,

לְהֵאָרֵג כְּחִידָה סִינִית... אֶתְמוֹל

עָמַדְתִּי בִּרְחוֹב הוֹמֶה אָדָם,

אִישׁ לֹא דִּבֵּר מִלָּה,  וְהַבֹּקֶר הֵאִיר.

כָּל אֶחָד שָׁקֵט, נָע... קַח אֶת יָדִי. דַּבֵּר אֵלַי.

                                                                             תרגום: עודד פלד

מיוריאל רוקייזר [1980-1913] משוררת יהודיה-אמריקנית שהקדימה את משוררות הווידוי הפמיניסטיות בכתיבה נועזת, בוטה לעתים, ישרה וישירה. בין ספריה: "תיאוריה של מעוף", "מהירות החשֵׁכה", "אש חבצלת המים" [שירים נבחרים], ומכלול שירתה, "שירים מקובצים", שראה אור שנה לפני מותה. תרגמה מבחר שירים של אוקטביו פאס.  בספר המסות שלה, "חיי השירה", היא כותבת על מטרותיה החברתיות של השירה ועל קשריה למדע. רוקייזר שילבה בכתיבתה סגנון מטפיזי ורגישות רבה למצוקה חברתית ולניצולו של מעמד הפועלים, ותיארה את שנות השפל הכלכלי וקונפליקטים חברתיים באמריקה ובספרד בניסיון כן, אנושי מאוד, להצביע על פתרון לבעיות היחיד באמצעות צדק חברתי.