החיים בצל הפחד... חוויתי את זה חלק מהחיים שלי, זה מאז ומתמיד שאני זוכרת אותי, ההסכמה שלי להפתח ולהודות מראה לי את השינוי, את במקום יותר גבוה את מסוגלת לראות תמונה ברורה, מסוגלת להבין, לי במקום הנמוך שהייתי בו רוב החיים זה נראה לי הדבר הכי נורא שיכול לקרות חיים בצל הפחד ומה זה אומר? היום ממקום גבוה אני יכולה לומר, שהפחד הוא הדאגה להשתמש במתנות שקיבלנו הפחד מהמתנות, הוא בדיוק ההפך, אם יש אהבה וגדולה ויש פחד, הוא לא נותן למתנה להתקיים כי אי אפשר שהמתנה תהיה אהבה אינוספית, הפחד הוא המחסום הוא תוקע אותה. הפחד מערער לנו את המתנה שהיא אמונה, אם אתה מערער מפחד להאמין, אתה לא יכול ללכת עם האמונה שלך עד הסוף, הפחד תוקע אותך, מטיל ספק באמונה שלך, לא תוכל להשתמש במתנת האושר שלך, כי הפחד תופס את המקום, שם לך מחסום, אם נסתכל על המילה פחד ונהפוך אותה תצא המילה דחפ, יש לנו דחף , יצר הרסני, לפחד זו כמה בחירה שלנו למלא איזה צורך שלנו, אני למשל זוכרת את עצמי מגיל מאד מאד קטן בתור ילדה קטנה מפחדת ממחלות, היפוכונדרית, סוג של היפוכונדרית, זה פשוט לקחת את כל המתנות שקיבלתי לזרוק אותם בפח ולבחור בפחד, פיתחתי סיפטומים, כל דבר קטן היה בשבילי הנורא מכל, הייתי במקום הכי נמוך שאפשר, ושם בעצם היתה התפנית בחיי ידעתי שמהמקום הז ה אני יכולה רק לעלות, והיום במקום גבוה כשאתה מגיע להבנות על שיעורים בחיים, שיש לך כלים לעמוד מול הפחד, להנות מהרגע, להבין שאתה חווה אתה עובר משהו, אין ממה לפחד, זאת חוייה תחווה ותהנה, תהיה נוכח שם, אל תפחד מהסיטואציה, היא נבנתה עבורך, לא בכדי שתפחד בכדי שתלמד, כדי לתת לך כלים, אנשים פוחדים לאהוב כדי לא להפגע, פחד זה הדחף להרוס את המתנה, תאהב, זו הרגשה נפלאה לאהוב, אל צפה לקבל מהמתנה של האחר בלי לקבל ממנו אהבה, תחלק את שלך, אם יהיה רצון משותף לחבר את המתנות ביחד ולהעצים אותם מה טוב אם לא תהנה אתה, אל תשים את הפחד באמצע, הוא עוצר הוא חוסם, הוא לוקח לך את המתנה שלך. אז זה לא שהיום הכל נפתר ואין לי פחדים, אבל היום ממקום שהוא קצת יותר גבהוהה למדתי מושג חדש , פרופרוציות, הפחד קיים אבל המקום הנעלה יותר מכניס אותו לפרופורציה, אם הייתי במקום ממש גבוהה שיכלתי לרות את התמונה כולה, סביר להניח שלא הייתי פוחדת כלל, כי לא ניתן לפחד הרי מהבחירות שלנו והכל אנחנו בוחרים, והכל לטובתנו, אבל גם במקום הזה שאני מכניסה דברים לפרופורציות, חווה וממשיכה לא שוקעת בעצבות ובמחשבות ובמקום נמוך על עתיד שאינני יודעת מהו, מעלה השערות גבי עתידי, אבל אלו השערות שווא כי בכל רגע נתון דברים אצ לנו משתנים, שיעורים אחרים, קבלה אחרת של הדברים ואולי שיעורים שהיו מיועדים לנו כבר איננו צריכים בהם והם לא יתקיימו. אז אני חווה משלימה עם הרגע וממשיכה הלאה ויודעת שעברתי שיעור טוב ואני בדרך למקום טוב הטוב ביותר עבורי, ומה זה גרם לי הפרופורציות, הקלה מדהימה, עברתי את זה אני עדיין בחיים, נשארתי עם המתנות שקיבלתי זו הקלה מדהימה, הקלה זוהי גם מילה עם כוחות עצומים, והקלה היא תגובה, תגובה של הגוף ותגובה של הנפש, אנחנו נחווה אותה בסיום כל שיעור, ממש כמו בכיתה, נגמר שיעור טוב, שיעור קשה, מבחן אחרי כל דבר כזה, למדנו את מה שהיינו צריכים בדרכנו ואנחנו מתקדמים הלאה, עוד צעד למעלה הגבוהה יש לנו הקלה. |