אחר
פוסטים פופולאריים
-
קטנה גדולה
30/8/09 | 884 צפיות
-
חברות מהי?
20/3/09 | 1037 צפיות
-
שקט
21/8/09 | 888 צפיות
-
מיתר
5/2/09 | 769 צפיות
-
מפעל בורות
13/6/09 | 438 צפיות
-
בין לבין
3/7/09 | 478 צפיות
פוסטים אחרונים
- משלוח מונציה 7/12/09
- קטנה גדולה 30/8/09
- שקט 21/8/09
- זמן 12/7/09
- בין לבין 3/7/09
- בלה 24/6/09
רכבות חיינו ההמשך.......
היא חייכה. לא כתבת איך נפגשנו סיפרת המון ולא אמרת כלום בדרכך האופיינית לך כל כך היא אמרה ויודע אני שצדקה . הרי היא ביקשה שאספר את סיפור חיינו. אז סיפרתי אבל חשפתי טפח ולא חשפתי כלום בעצם. ויודע אני שצריך להמשיך ולספר כדי להמשיך להשאיר אותה מחוייכת.
נשארתי יושב במושבי אחרי שהיא ירדה בתחנה שלה הרכבת החלה ליסוע כשאני יודע שאמשיך לחפש אותה במבטיי, במחשבותיי, במהלכים של חיי. לא רציתי לחשוב מה היה קורה אם הייתי עוצר הכל ויורד אחריה בתחנה שלא קשורה כלל לחיי. ניסיתי להמשיך בחיי. ויודע שאולי טעיתי.
הגעתי למשרד כידוע חיכתה לי הר של ניירת פגישות למכביר והמון המון מטלות וטרדות של שגרה. לאחר מספר ימים הנהג שלי חזר לפעילות רגילה ואני המשכתי ליסוע ברכבת. חיפשתי אותה היא כמובן לא הייתה בשום קרון. לא ברציף. לא ראיתי אותה. היא נעלמה כאילו לא הייתה. ניסיתי לשכוח אותה. ניסיתי לשכוח את אותו היום.
בבית חיכו לי רעיה ושני בנים מתבגרים. לאחר מספר שבועות שנסעתי ברכבת והנהג שלי שהתחיל לאיים שהוא עוזב אותי כי הוא חסר עבודה נטשתי את הרעיון שאמצא את חלום חיי שנגוז וחזרתי למסלול השגרתי של מה שהיה שם תמיד.
אחרי שנים מספר רעייתי נפטרה ממחלה קשה שבה אני והבנים היינו סביבה מסביב לשעון ופתאום מצאתי את עצמי מתחיל להיות מחוזר ויוצא לדייטים ממש לא מעניינים שחברים טובים ניסו להכיר לי ואז נזכרתי בה זה היה הזמן שהיא חזרה אלי למחשבות הגברת מהרכבת. נזכרתי בחמימות שהיא העבירה בי כשהסתכלה עלי בעיניה הבוחנות. וחשבתי אם יש גורל שיכול לאחד אותנו שוב. האם יש אפשרות להחזיר אותה לחיי למרות כל השנים שעברו
יום אחד התקשר אלי חבר ששנים היינו יחד במילואים אחרי קשקושים של מה נשמע הוא אמר לי שמעתי שהתאלמנת יש לי חברה טובה שעברה גירושים מאוד קשים לפני מספר שנים ואשמח להכיר לך אותה. אני שהייתי רווי פגישות מעייפות שלא הובילו לשום קשר רומנטי ועוד היו מצבים שהביאו למפח נפש והעצימו את הלבד שלי נטיתי באותה שנייה להגיד לו לא אבל משהו עצר אותי ואמרתי לו אתה יודע מה למה לא. הוא נתן לי מספר טלפון ושם רשמתי זאת על דף והנחתי זאת באחת המגירות.
אחרי מספר חודשים עשיתי סדר בארונות ומצאתי את הדף הסתכלתי עליו הסתכלתי על המספר ואמרתי לעצמי למה לא אחרי מספר צלצולים ענתה לי אישה שנשמעה מאוד נעימה היא סיפרה קצת על עצמה אמרה שהייתה בקשר חברי שהסתיים ממש לא מזמן ואמרה שלא מעוניינת בקשר רומנטי אך תשמח להפגש איתי לקפה כי אני נשמע לה מעניין.
קבענו להפגש. משהו בבפנים של הבטן שידר לי טוב לא רציתי להשלות את עצמי ואמרתי מקסימום אחזור הביתה והכנתי ספר טוב על המדף במידה ויהיה שוב מצב של מפח נפש. הגעתי למקום המפגש התיישבתי וחיכיתי לאחר מספר דקות התקרבה אישה מטופחת מאוד משהו בהליכה שלה ובמבנה גופה היה נראה לי מוכר היא התיישבה ושנינו הסתכלנו אחד על השני כלא מאמינים כן כן. אהבת חיי שהייתי בטוח שאיבדתי אותה לנצח שם ברציף של הרכבת ישבה מולי ישבה וחייכה.
היא תפסה את שתי ידי ואמרה לי ידעתי שאפגוש אותך. ידעתי שתחזור אל חיי.
היא סיפרה לי שבאותו יום כשירדה מהרכבת היא חשבה שחבל שלא דיברה איתי אך היתה טרודה להגיע לעבודה ולהיות בשגרת היום. היא כמובן איחרה איחור רציני ופוטרה כשבועיים לאחר מכן מאוסף תירוצים שהבוס שלה אסף לה. היא היתה בתוך מערכת נישואים שלא גרמה לה אושר והיו שם הרבה ריבים וכעסים. היא התגרשה לפני מספר שנים לאחר מלחמות מאוד קשות.
הסתכלנו אחד על השני. ישבנו בבית קפה שעות מדברים , מלטפים ידיים, מלטפים אחד את השני במבטים בחיוכים בנגיעות רכות אחרי תקופה של מספר חודשים עברנו לגור ביחד האהבה שלנו גדלה והתעצמה עם כל יום חדש שהגיע.
סיימתי לכתוב. לקחתי את טיוטת הכתיבה ונתתי לה לקרוא היא קראה חייכה ואמרה לי עכשיו אני יכולה לעזוב את העולם בשקט. לאחר שנתיים של מחלה קשה ידעתי שהיא לא תשרוד עוד הרבה כיסיתי אותה , את גופה שרעד קמעה . עיניה נעצמו לאט לאט וידעתי שתמיד כל עוד נשמה באפי אוהב אותה על כל האהבה הגדולה שידעתי בזכותה.
|
תגובות אחרונות
-
כש-רונית
בתגובה על משלוח מונציה
-
יעל פריאל
בתגובה על שקט
-
מאיה מיס
בתגובה על קטנה גדולה
-
רם אריה
בתגובה על חיבוק
-
יעל פריאל
בתגובה על זמן
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בלה יקרה...
את מוכתרת בתור מספרת סיפורים...
אני רואה בסיפור את הצד האופטימי, מימוש האהבה.
אני חשה רגשות מעורבים...
אך אם זאת המון שמחה,
אשר התמזל גורלם ונפגשו
מחדש ואפילו שזה לשנתיים כלבד..
תחושה של מימוש גם במעט הזמן...
כתבת מדהים...
תמי
אחרי הגורל, מחפשים. הוא לא עושה ביקורי בית...
כתבת יפה!
סיפר מרגש כתבת לנו כאן בלה יקירה
כתוב בחן ובשטף.
מי שידע אהבה בחייו יוכל לחוות אותה שוב..
אהבתי את הסוף למרות שהוא עצוב
את......את....את....
תגידי מה נהייה.
איזה פחד.
אני כבר רושמת סוף אחר. לפי דרישה.
ולא לא קשה הכל נפלא.
הכל דבש.
נפלא. מופלא. מופלאה . מופלטה.
חן חן יקירתי.
לחיי אהבות שמחות.
יקירה
תודה שבאת
תודה שאהבת
הסרט בקרוב....
יקירה
את יודעת תלוי איך את מסתכלת על זה
הסוף שהוא עצוב
או הדרך עצמה עם כל מה שהיה שם
וכן הרומנטיקה ניצחה.
סורי שנעצבת חיבוק ענק ממני
עצור !!!! אתה הו.... (סתאאם)
דורשת סוף אחר לאלתר. ויש לי קשרים את יודעת.
משהו כמו:
היזם שהתעשר בשבוע.
האהבה נמשכה 82 גילגולים.
החמאס פורק את נשקו
דברים כאלה.
גם ככה קשה בעולם עכשיו.
נשיקות. יפה מאד.
איזה סיפור מדהים כאילו לקוח מתוך סרט...........
הצירופים של החיים הם בלתי נתפסים....
הכל כתוב מלמעלה...ובזמן הנכון זה פשוט קורא...
אהבתי מאד...
תמו"ש
היי יקרה, לי הסוף דווקא עשה
עצוב. וכבר חשבתי לי לתומי, איזה
יופי שבסיפורים הכתובים לפחות
אפשר לשמוע את הניגון "והם חיו
באושר ובכושר עד עצם היום הזה "
ובכל זאת, הרומנטיקה ניצחה כאן
ובגדול והלוואי שגם בחיים :)
נשיקות ממני יעל.
מלך אתה.
הולכת לרקום אגדה במיוחד בשבילך יקירה......תודה שהגעת
כידוע לך אין מקרה.
אם הידיעה לדעת מתי להשלים
עם מה שנגמר הייתה מיושמת במציאות
החיים היו הרבה הרבה יותר קלים.
אך כשרגשות מעורבים העסק נעשה הרבה יותר ממסובך.
תודה לך.
מכינה לך כוס תה עם הרבה לואיזה לבטן הרכה.......
וואוו
סיפר סיפור הבאת לנו
והסוף נותן כוח לחיים
תודה לך שהבאת
מאד מרגש....
אני בטוח שהסיפור אמיתי....
כיתבי הרבה
כל כך קיוויתי ...
סופים טובים כנראה עדיין יש רק באגדות...
הגעתי לכאן במקרה
או שאולי לא
אך הגעתי
קראתי את כל
הסיפור מתחילתו
ועד סופו.........
הוא נותן לי איזו
תמונת מצב שבו
אני נמצאת ואולי
עוד רבים כמוני
שצריכים בעצם
לדעת מתי להשלים
עם דברים שיודעים
שזה נגמר.........
אוי!
איזה טוויסט עצוב......
קראתי בנשימה עצורה, עד הסוף,
שהיכה בלי אזהרה, בבטן.
כמו הרבה אהבות שאנחנו שומעים כל כך הרבה
יפה
נוגע
ועצוב.
אכן לחיי אהבות שמחות.
הצלחת לקרוא אותי כל כך נכון ומדוייק
אכן סגירת מעגל ושלמות
אך מה המחיר?
מדוייקת שכמותך.
תודה לך. תודה עלייך.
תודה טולי.
אכן נפלאות דרכי הגורל.
לא סתם אומרים תעתועי גורל.
גברת שלונקס מודה לך
גברת כשרונית היקרה.
תחושה של סגירת מעגל
והגעה לשלמות
ועדיין אני לא יודעת אם לשמוח או לבכות
יש הפסד בכל רווח ובכל רווח הפסד
ומהו המחיר .....
ועדיין סגירת מעגל עושה לנו רק טוב , לוקחת אותנו הלאה , נותנת לנו כוח להמשיך ........
תודה יקירה.
התגובות שלך הם כמו פוסט חדש בפני עצמו......
נכון אין על קווין
ואין על פרדי
גם הוא כבר לא איתנו לצערינו
כל יום הוא יום חדש
עם יופיו המיוחד.
תודה יקירה.
רגשה אותי תגובתך המקסימה
תודה איש.
רק לשמוח
בחירה מוצלחת בובה.
שמסך חייך יאיר תמיד....
נפלאות דרכי הגורל
ולעיתים גם כ"כ מאכזבות.
הם היו אמורים לחיות שנים
רבות באושר - ולא כך היה.
עצוב...
יפה כתבת
נורא נורא יפה גברת שלונקס הנכבדה
בלה יקרה -
מרגש ונוגע - כמו שאת יודעת
כתיבה נפלאה - כל אות כל מילה
לך התודה
סיימתי לכתוב. לקחתי את טיוטת הכתיבה ונתתי לה לקרוא
היא קראה חייכה ואמרה לי עכשיו אני יכולה לעזוב את העולם בשקט.
לאחר שנתיים של מחלה קשה ידעתי שהיא לא תשרוד עוד הרבה
כיסיתי אותה , את גופה שרעד קמעה . עיניה נעצמו לאט לאט
וידעתי שתמיד כל עוד נשמה באפי אוהב אותה
על כל האהבה הגדולה שידעתי בזכותה.
שיר מצוין הוספת לפוסט.
אין על קווין...
חח גם את חוזרת לעבר וכותבת זכרונות נעימים?
כוכב באהבה
לימים יפים יותר
איזה יופי איזה סיפור אווירה כמו סרט ישן וטוב בשחור לבן שלא מיצרים יותר
אני לא יודעת אם לשמוח או לבכות.
בחרתי בלשמוח
כי רק ככה אוכל להמשיך לחיות.
תודה לך יקירתי
על מילותייך המונחות ברגישות על מסכי.