היא חייכה. לא כתבת איך נפגשנו סיפרת המון ולא אמרת כלום בדרכך האופיינית לך כל כך היא אמרה ויודע אני שצדקה . הרי היא ביקשה שאספר את סיפור חיינו. אז סיפרתי אבל חשפתי טפח ולא חשפתי כלום בעצם. ויודע אני שצריך להמשיך ולספר כדי להמשיך להשאיר אותה מחוייכת.
נשארתי יושב במושבי אחרי שהיא ירדה בתחנה שלה הרכבת החלה ליסוע כשאני יודע שאמשיך לחפש אותה במבטיי, במחשבותיי, במהלכים של חיי. לא רציתי לחשוב מה היה קורה אם הייתי עוצר הכל ויורד אחריה בתחנה שלא קשורה כלל לחיי. ניסיתי להמשיך בחיי. ויודע שאולי טעיתי.
הגעתי למשרד כידוע חיכתה לי הר של ניירת פגישות למכביר והמון המון מטלות וטרדות של שגרה. לאחר מספר ימים הנהג שלי חזר לפעילות רגילה ואני המשכתי ליסוע ברכבת. חיפשתי אותה היא כמובן לא הייתה בשום קרון. לא ברציף. לא ראיתי אותה. היא נעלמה כאילו לא הייתה. ניסיתי לשכוח אותה. ניסיתי לשכוח את אותו היום.
בבית חיכו לי רעיה ושני בנים מתבגרים. לאחר מספר שבועות שנסעתי ברכבת והנהג שלי שהתחיל לאיים שהוא עוזב אותי כי הוא חסר עבודה נטשתי את הרעיון שאמצא את חלום חיי שנגוז וחזרתי למסלול השגרתי של מה שהיה שם תמיד.
אחרי שנים מספר רעייתי נפטרה ממחלה קשה שבה אני והבנים היינו סביבה מסביב לשעון ופתאום מצאתי את עצמי מתחיל להיות מחוזר ויוצא לדייטים ממש לא מעניינים שחברים טובים ניסו להכיר לי ואז נזכרתי בה זה היה הזמן שהיא חזרה אלי למחשבות הגברת מהרכבת. נזכרתי בחמימות שהיא העבירה בי כשהסתכלה עלי בעיניה הבוחנות. וחשבתי אם יש גורל שיכול לאחד אותנו שוב. האם יש אפשרות להחזיר אותה לחיי למרות כל השנים שעברו
יום אחד התקשר אלי חבר ששנים היינו יחד במילואים אחרי קשקושים של מה נשמע הוא אמר לי שמעתי שהתאלמנת יש לי חברה טובה שעברה גירושים מאוד קשים לפני מספר שנים ואשמח להכיר לך אותה. אני שהייתי רווי פגישות מעייפות שלא הובילו לשום קשר רומנטי ועוד היו מצבים שהביאו למפח נפש והעצימו את הלבד שלי נטיתי באותה שנייה להגיד לו לא אבל משהו עצר אותי ואמרתי לו אתה יודע מה למה לא. הוא נתן לי מספר טלפון ושם רשמתי זאת על דף והנחתי זאת באחת המגירות.
אחרי מספר חודשים עשיתי סדר בארונות ומצאתי את הדף הסתכלתי עליו הסתכלתי על המספר ואמרתי לעצמי למה לא אחרי מספר צלצולים ענתה לי אישה שנשמעה מאוד נעימה היא סיפרה קצת על עצמה אמרה שהייתה בקשר חברי שהסתיים ממש לא מזמן ואמרה שלא מעוניינת בקשר רומנטי אך תשמח להפגש איתי לקפה כי אני נשמע לה מעניין.
קבענו להפגש. משהו בבפנים של הבטן שידר לי טוב לא רציתי להשלות את עצמי ואמרתי מקסימום אחזור הביתה והכנתי ספר טוב על המדף במידה ויהיה שוב מצב של מפח נפש. הגעתי למקום המפגש התיישבתי וחיכיתי לאחר מספר דקות התקרבה אישה מטופחת מאוד משהו בהליכה שלה ובמבנה גופה היה נראה לי מוכר היא התיישבה ושנינו הסתכלנו אחד על השני כלא מאמינים כן כן. אהבת חיי שהייתי בטוח שאיבדתי אותה לנצח שם ברציף של הרכבת ישבה מולי ישבה וחייכה.
היא תפסה את שתי ידי ואמרה לי ידעתי שאפגוש אותך. ידעתי שתחזור אל חיי.
היא סיפרה לי שבאותו יום כשירדה מהרכבת היא חשבה שחבל שלא דיברה איתי אך היתה טרודה להגיע לעבודה ולהיות בשגרת היום. היא כמובן איחרה איחור רציני ופוטרה כשבועיים לאחר מכן מאוסף תירוצים שהבוס שלה אסף לה. היא היתה בתוך מערכת נישואים שלא גרמה לה אושר והיו שם הרבה ריבים וכעסים. היא התגרשה לפני מספר שנים לאחר מלחמות מאוד קשות.
הסתכלנו אחד על השני. ישבנו בבית קפה שעות מדברים , מלטפים ידיים, מלטפים אחד את השני במבטים בחיוכים בנגיעות רכות אחרי תקופה של מספר חודשים עברנו לגור ביחד האהבה שלנו גדלה והתעצמה עם כל יום חדש שהגיע.
סיימתי לכתוב. לקחתי את טיוטת הכתיבה ונתתי לה לקרוא היא קראה חייכה ואמרה לי עכשיו אני יכולה לעזוב את העולם בשקט. לאחר שנתיים של מחלה קשה ידעתי שהיא לא תשרוד עוד הרבה כיסיתי אותה , את גופה שרעד קמעה . עיניה נעצמו לאט לאט וידעתי שתמיד כל עוד נשמה באפי אוהב אותה על כל האהבה הגדולה שידעתי בזכותה.
|