גם לתא בודד יש מה לומר
פוסטים אחרונים
- חובות וזכויות אזרחיות 22/1/13
- מה בצעם מדאיג את הממשלה ? 8/8/11
- מחאה 6/8/11
- התפצלות 26/3/11
- חזרה מהשאול 10/3/11
- שיר פרידה 6/12/09
ארכיון
0
על אהבה ואגואיזם
הטקס הבא נשלח במייל לא מזמן כחלק מ"התפלספות". מאחר ותא בודד סבור הדברים מאד מייצגים אותו ואת הדברים שהוא מאמין בהם, הוא החליט להביא אותם גם לכאן. אהבה היא צורך אגואיסטי ומצד שני, האגואיזם, הוא שמכתיב את רוב ההתנהלות שלנו ובאותו זמן טורחים לגנות ולהוקיע אותו. ומה כל כך רע באותו אגואיזם ? האם לא למען עצמנו, אושרנו אנו צריכים לפעול ? איזו דרך אחרת מלבד האגואיזם תציב אותנו באותו מקום שבו לנו, קודם כל לנו, יהיה טוב ? איזה עוד דבר יוביל אותנו (כנגד העדר ברוב המקרים), אל המקום שבו אנו רוצים להיות ? ואם האגואיזם כל כך יעיל וטוב לנו ? מדוע אנו (כחברה) מוקיעים אותו ? אין ספק שיש סתירה בין האושר שלנו כאינדיבידואל לאושר שלנו כחלק מ.. זוג/משפחה/חברה וכו'. בכל אותם מקומות, משהו מאיתנו הולך לאיבוד. אנו מוותרים על משהו, משהו מעצמנו בשביל לקבל משהו אחר, מתוך אמונה, שהמשהו האחר טוב יותר/שווה יותר/מספק יותר/ממלא יותר. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא. כמו כל דבר אחר בחיים, גם הזוגיות (הרי בכך עסקינן), היא פשרה - רווח לעומת הפסד. כיצור חברתי, אנו חיים בתוך עדר, עדר שקובע כללים מסויימים, כללים שלמרות השינוי התמידי שחל בהם, קצב השינוי הקולקטיבי תמיד איטי יותר מקצב השינוי אצל האינדיבידואלים שמרכיבים את העדר. מאז ומתמיד היו את אלה שלא הלכו עם העדר, הם היו אותם חלוצים שהתחילו את השינוי בתפיסה הקולקטיבית, ולעיתים שילמו ביוקר על כך. עם כל זה שהיום, אנו חיים בחברה ליברלית יותר, מתקדמת (?) יותר ופתוחה יותר לדברים חדשים, אותם "חלוצים" עדיין משלמים מחיר כבד, אולי לא בחייהם כמו בעבר, אבל עדיין, לכל דבר יש מחיר. גם לאהבה, למרות שהיא בין הדברים הכי מעורפלים שיש (מילולית לפחות), וגם לזוגיות (עוד דבר שאמור לפחות להיות נתון לפרשנות), שני הדברים שצריכים להיות אך ורק בין שני מושאי האהבה, החברה מכתיבה כללים. כללים שאומרים איך היא אמורה להיראות, כללים שכופים (או לפחות מנסים) את ההתנהלות של בני הזוג אחד מול השני ומול החברה ומוסדותיה. מה המקור לכללים האלו ומה הסיבות שהם כפי שהם זה נושא לדיון אחר אבל מעצם היותם של הכללים, כללים שלא ניתן להתעלם מהם לחלוטין, אותו דבר טהור, אישי והכי אמיתי שיש מתעוות ומאבד מהאוטנתיות שלו. ואולי, זו אחת הסיבות ל"פג תוקף" של יותר ויותר ממערכות היחסים, הן פשוט איבדו את האוטנתיות שלהן ולכן אין להן יותר זכות קיום. למה שלא ניתן לאגואיזם, לאותו דבר מנודה ומוקע, וביחד עם זאת הכי אמיתי, טהור ודורש לטובתנו להוביל אותנו גם בנושא האהבה והזוגיות. כאשר שני אגואיסטים מתחברים, לא מדובר על שני חצאים אלא שני שלמים. שני שלמים שיוצרים שלם אחר, שלם שגדול מסוכם חלקיו. לצורך זה, אנו צריכים להיות מפורצי הדרך, מאלה שהולכים נגד העדר ומתריסים לכל אותם כללים ומסכמות שגדלנו עליהם ולא תמיד עצרנו לבדוק האם הם באמת מתאימים לנו, האם הם באמת מייצגים את הדרך שבה אנו, בתוך תוכנו מאמינים בה. הרי רק הליכה בדרך שבה אנו מאמינים תביא אותנו אל האושר והשלמות. תא בודד - פורץ את דרכו
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמו שאר ההגדרות, גם ההגדרה של אגואיזם באה לתאר את המצב טהור (הכי קיצוני) של דבר מסויים. כמו שאר ההגדרות, הן בגדר תיאוריה יותר מאשר כל דבר אחר וכל תיאוריה טובה נופלת במבחן המציאות ולכן, כל אותן הגדרות, אינן באמת מצב קיים בהתנהלותו של אף אחד. מעבר לכך, גם אם נכנס להתפלספות על אגואיזם ודרך הביטוי שלו, תמיד, אבל תמיד מדובר ברווח לעומת הפסד. גם האגואיסט לפי הגדרה, צריך לעשות החלטות של רווח לעומת הפסד ובסופו של דבר, יבחר בדרך שבה הוא ירוויח (גם אם זה בא ע"ח אחרים). יש לזכור שנושא הרווח וההפסד לא תמיד מובן מאליו, בגלל אופי האדם. לעיתים הרווח שבחוסר פגיעה באהוב, עולה על ההפסד שבפגיעה עצמית. אגואיסט שיגיע למסקנה כזאת, יפעל בהתאם, יפגע במקום לפגוע באהוב, ועדיין מתוך אגואיזם.
תא בודד לא טען אחרת, ובהחלט מסכים שהאינטרס האגואיסטי ביותר הוא אכן לאהוב, מצד שני, לא כל אהבה ניתנת למימוש.
הזוגיות, והכללים שנקבעים בתוך הזוגיות, גם הם מונעים מתוך האינטרס האגואיסטי של כל אחד מהצדדים, כל אחד מושך לכוון שיעשה לו הכי טוב ובסופו של דבר הכללים נקבעים באיזושהי נקודה באמצע. גם המקומות שבהם מוותרים/מתפשרים, נובעים מתוך אינטרס אגואיסטי של לקבל משהו אחר או מתוך אינטרס אגואיסטי ש"פשרה" שמאפשרת את הרווח של שמירה על הזוגיות, שוב, רווח לעומת הפסד.
תא בודד - חשבונאות פשוטה לא מובילה לשום מקום.
אני מסכימה עם דבריך אבל חולקת על ההגדרה.
ההגדרה של אגואיסט היא: " היא מושג המדבר על אדם שהוא עצמו נמצא בראש מעייניו, והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו".
אם אתה מדבר על רווח והפסד ועל מאזן, אתה לא מדבר על אגואיסט כי אצלו אין דבר כזה. הוא חושב רק על טובתו הוא.
זה שחושב על פגיעה באלו שהוא אוהב שם את טובתו אחרי טובתם ומכאן הוא אינו אגואיסט.
גם את כללי הבית אנו נוהגים מתוך הסכמה שבוויתור. הרי לא ייתכן שרק אחד מהשניים בזוגיות יקבע את הכללים (מהיותו אגואיסט).
ברגע שיש זוגיות, האגו נשאר נחוץ לדלת!
אני חושבת, שהאינטרס האגואיסטי ביותר הוא פשוט לאהוב.
האדם הוא ייצור מורכב שמונע בפני עצמו מהרבה אינטרסים (כל אינטרס הוא אינטרס אגואיסטי בפני עצמו) שיכולים לסתור אחד את השני. תא בודד שגם סבור שגם בפוסט עצמו יש תשובה לשאלה הלא פשוטה ששאלת ובכל זאת תא בודד יחדד את הנקודה.
מישהי (מאד) חכמה אמרה לא פעם ולא פעמיים באזני תא בודד את המשפט הבא. "אני מוותרת על משהו שאני רוצה בשביל משהו שאני רוצה יותר" (ומכאן גם הובא הטקסט שבפוסט). למרות העובדה שאנו לא יכולים להפריד את עצמנו מהכלל לגמרי, אנו כן יכולים לקבוע את הכללים אותם אנו מנהיגים בתוך ביתנו. את הכללים שלפיהם אנו מנהלים את עצמנו ואת הזוגיות שלנו (או זו שאנו שואפים אליה).
התמונה השלמה היא סך כל הדברים שעושים לנו טוב או לא טוב. אולי זה ישמע פשוט ושטחי אבל בסופו של דבר זה רווח לעומת הפסד, גם בתנהלות מול אלו שאנו אוהבים. לעיתים, כאשר אהבה לא יכולה להתממש ולהגשים את מלא הפוטנציאל שבה, הכאב מחלק שלא ממומש מאפיל על הטוב מהחלק שכן ממומש ובסופו של דבר, ועל אחת כמה וכמה אם ההרגשה הדדית, למרות הכאב שנובע (גם אבל לא רק) מהפגיעה באלו שאוהבים. זה אינטרס אגואיסטי לא לפגוע באלו שאוהבים. זה אינטרס אגואיסטי לא להפגע. מה יותר חזק ? האמת תמיד בעיניי המתבונן.
תא בודד - התמונה השלמה היא סך כל האינטרסים האגואיסטים של כל אחד ואחד
צודק לחלוטין!
אבל מה קורה כשהאגואיסטיות באה על חשבון אלה שאנחנו אוהבים?
הרי כיצור חברתי (כהגדרתך), אנחנו לא באמת יכולים להפריד את עצמנו מהכלל, מה שיכול לגרום לניגוד איטרסים ברור ביין הרצונות האגואיסטים שלנו ובין הרצון שלנו שלאלה שאנחנו אוהבים יהיה טוב.
לפעמים, רק לפעמים, חייבים לשים את האגואיסטיות בצד ולהסתכל על התמונה השלמה.
ולפעמים המחיר כבד מנשא.
דילמה.