פסח 2009,

ואנחנו מתכוננים להתארח אצל אמא שלי בזכרון יעקוב.

ארזתי תיק, נכנסנו לאוטו- יצאנו- הגענו...

אין כמו זכרון יעקוב- המקום הכי יפה בעולם...

מקום המשמר את השורשיות של הארץ שלנו.

כבר הרבה זמן שאני מבטיחה שאקח את אפרוחי לחלקת ההסטוריה בזכרון - הבית של שרה גיבורת ניל"י.

ראינו ולמדנו פרק נוסף בהסטוריית ארץ ישראל, הסטוריה שהתרחשה פה בזכרון יעקוב.

אנשים מיוחדים בזכרון....

אמרו לנו גם שיש במדרחוב יומיים - פסטיבל מוזיקה והופעות רחוב- המנצח על הכל מי אם לא אלון גל  וגיא מרוז.

עשרות אלפי אנשים-אם לא מאות אלפים מכל קצוות הארץ פקדו את המדרחוב של זכרון, על בתי הקפה,המסעדות, המוזאונים הקטנים,הגנים וכל פינה זיכרונאית זכתה מהפרוייקט המרהיב והססגוני.

אני כבר 20 שנה פוקדת את זכרון בתקופת החגים, מעולם לא חיכיתי בפקק של חצי שעה מהירידה של קיבוץ מעיין צבי ועד למורדות ההר....

מזל שאמא מתגוררת 2 רחובות בלבד מהמדרחוב, כך שגם אנחנו יכולנו ללכת ברגל לשם- הרי שברכב לא היה סיכוי.

כל הכבוד אלון!!!

אני בטוחה שהמונים נהנו , גם המקומיים וגם האורחים.