כן , חברים הזמן הגיע .

לחזור לקום בבוקר , לקלל את הסכין בזמן הגילוח , לשתות קפה בלחץ ( " אני מאחר" ) ,

וללכת ל-ע-ב-ו-ד-ה ! ! !

7 חודשים , זה המון  זמן , עם עצמך : הרבה שקט והרבה רעש , הרבה מחשבות והרבה כלום , ימים שלמים של עשייה בטירוף וימים של דממה , רעיונות שעולים ומייד נופלים , .

7 חודשים זה גם ראש השנה גם יום כיפור וגם פורים ופסח , זה ימי הולדת של שני הילדים והאישה , זה עשרות מיילים עם כל יום כפול עשרות ומאות ימים .

7 חודשים זה 2 קולקציות בגדים שהתחלפו בחלונות הראווה , זה פעמיים ירידה ממוצעת של מסכי הפלזמה בגדלים השונים , זה הנביטה של העשב בגינה , הדילול שלו ונביטה חוזרת , זה סתיו חורף ואביב .

אני אתגעגע לשקט מסביבי , למחשבה שאוטוטו אני ממציא את הגלגל מחדש , שהרעיון הגדול באמת קורם עור וגידים , שהפעם אעשה את זה בדרך שלי .

אני אשמח להיפטר מהשקט מסביבי , לשמוע אנשים מדברים ( גם אם שטויות ) , להסתובב עם גלגל ישן ומוכר , לא להיות בלחץ אם הרעיון החדש יצליח , ולדעת שאני זורם כמו כולם .

אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו מיוחדים , שיש לנו משהו שאין לאחרים , שאנחנו יותר טובים / יותר מוכשרים / יותר חכמים ואף פעם זה לא קרה - פשוט כי לא ניסינו .

אני רוצה לחשוב שניסיתי , אני רוצה לחשוב שניסיתי ולא הצלחתי אבל לא בגלל שאני לא חכם / מוכשר / טוב , פשוט לא הלך הפעם , בפעם הבאה אני אצליח .

7 חודשים זה הרבה זמן , וביום ראשון אני חוזר למסגרת , 8:30 בעבודה ואדולו , לדרך .

בהצלחה לי .