כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
שיר למענך
כל אדם ראוי שיהיה לו לפחות אדם אחד שמאמין ביכולת שלו ואוהב אותו בדיוק כמו שהוא.
יש הורים שמסתכלים על הילד שלהם ורואים בו את כל הדברים היפים שבהם, את האהבה ואת היופי של החיים וזה מה שהוא מרגיש. כך הוא מתחיל את דרכו עם אמון בעצמו. בילד אין.
יש הורים שמסתכלים על הילד שלהם ורואים דרכו את כל הפחדים שלהם, את כל הפגמים שבהם, את כל הדברים שהם אינם אוהבים בעצמם וזה מה שהוא ירגיש. .
כך ירגיש עד שיפגוש את האנשים המיוחדים בחייו. המתנות שלו. אלה שיאמינו בו. אלה שיסתכלו עליו ויראו את המדהימות שלו משתקפת אליהם. דרכם. את הידיעה והאמונה המלאה שהוא ראוי. שהוא יכול. שהוא יצליח. ככל שיפגוש אדם יותר מתנות כאלה, כך יחווה יותר הצלחות - עד שילמד להאמין בעצמו.
מה שהיה צריך להיות טבעי, יכול להיות גם נרכש.
אני זכיתי לפגוש את המתנות שלי, אלה שהאמינו בי בתחום המקצועי והאירו את דרכי.
פגשתי אותם את המלאכים שלי וכל אחד מהם השאיר איזה שהוא חותם על נשמתי.
לכל גבר מגיעה האחת שתראה אותו ותדע שהוא הגבר שלה. לכל אשה מגיע האחד שעבורו היא תהיה האחת, המלכה. עם השדים, עם הפחדים, עם האמת שלה. ברווח בין האהבה שלו, לאהבה שלה את עצמה, יש צמיחה.
לפני שנים פגשתי את האחד שהבדידות שלו עברה בבדידותי. הוא לימד אותי מה זאת אהבה. הוא לימד אותי שאני ראויה. זה עלה לו בדמים, כי מי שלא ינק את זה בחלב אימו, מתקשה להאמין בטוב הזה שנפל עליו או עליה במקרה הזה. לא יכולתי להכיל את זה.
הוא ראה אותי נלחמת בשדים שלי וחיבק. הוא שמע אותי צועקת מתוך הבורות של חיי ואמר שוב ושוב: את לא לבד. אני פה איתך. ביחד ננצח את הפחד. זאת אהבה.
הפרידה ממנו היתה הכי כואבת שחוויתי בחיי.
הפחד הגדול היה שרק איתו אני אהובה, שרק איתו אני קיימת, שאם ילך, תלך האהבה יחד איתו.
אבל, נשארתי והתחזקתי והתאהבתי בעצמי. כל יום מחדש. כל יום יותר. נהייתי החברה הכי טובה שלי.
למדתי לאהוב אותי גם בלי בן זוג לידי, גם ללא ההשתקפות שלי דרכו. למדתי להשתקף דרך עצמי. זה היה הכרחי.
המשכתי בזמן הזה לשוחח איתו בראשי, לאהוב אותו בליבי, לכתוב לו מכתבים במחשבתי.
עכשיו הזמן לשחרר אותו לדרכו. אותך לדרכך. להפרד גם מהבדידות, מהמועקה, מכאב הפרידה.
אני נותנת לך את השיר, עשה בו כרצונך. תמיד אהיה אסירת תודה, לא מוכנה להיות אסירת עולם.
אני מפנה לי את הלב, דקה אחרי דקה, לאהבה החדשה.
|
תגובות (110)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה מאיה על השאלה.
אני יכולה להביא לך את דעתי ואת גישתי
כמחנכת וכאם.
אהבה היא הווית חיים. תמיד לתת ותמיד להיות בהוויה הזאת.
אין קשר לבין זה לבין הדברים האחרים שבונים את הערך העצמי של ילד.
כמו גבולות שישמרו עליו, כמו ערכים שיטוו לו את הדרך
וכמו חוויות הצלחה שילמדו אותו להאמין בעצמו.
ברגע שאנחנו כסביבה תומכת ומאפשרת מעניקים לו את זה,
אנחנו מאפשרים לו לרכוש כלים שבעזרתם הוא יוכל לתפקד נוח יותר וקל יותר בעולם
והוא יוכל גם לזהות את המתנות שניתנו לו ושיפגוש בדרך, ביתר קלות.
מקווה שעניתי לך על שאלתך,
אם לא, אשמח שתפני אלי בפרטי...
אבל אותי מעניין, מה יהיה יותר טוב לילד בשביל ההערכה של החיים שלו והפיתוח העצמי המנטלי והרגשי.
האם לתת לו לרכשו את ה"מתנות" שלו בעצמו? לתת לו להכיר את העולם ולאפשר לו לזכות באהבה של הסובבים אותו בזכות נסיונותיו או שעדיף לתת לו "אהבת חינם" טבעית. להחדיר בו את הבטחון העצמי הזה כבר מהרגע הראשון שהוא יוצא לעולם?
ע נ ק ! ! !
את תמיד משאירה אותי ללא מילים
ועם הרבה מחשבות ותובנות.
תודה לך גילוש.
* לאהבה חדשה.
הבטחתי לעצמי שוב ושוב ש"הפעם" אני כותבת תגובה לפוסט ה"זה"
בפעם הראשונה והשניה בכיתי...
זו גם תגובה
בפעם השלישית אספתי מילים וכאבתי אותן
במיוחד אחרי שהבנתי אותן ממקום שונה...
בפעם הרביעית והחמישית כבר הפנמתי שלא אוכל לפתור את עצמי
ולכתוב משהו קליל וסתמי בפוסט המכאיב הזה שלך
אחטא לכתוב,
לך,
ובעיקר לעצמי.
אז זו תגובתי יקירה
בטוחני שתביני.
חיבוק ענק!
מקסים
מאחלת לך את כל האושר בעולם
תודה, החיבוק הגיע בשלום....
נחת בדיוק,
במקם הנכון...
עוד עטיפה שלא משרתת אותך יותר השלת ממך
כמה אומץ ותובנות נדרשו לכך רק את יודעת
הצורך שלנו להיחז במוכר והידוע חזק והישרדותי
להיות במקום בו יש את האומץ להיפרד מהשרדות זו
הינו נערץ ומביא תיקווה גם לאלה הסובבים אותך
איזו מתנה נפלאה שאת
גילוש יקרה
יגשת אותי מאוד בכתיבתך המופלא,
פוסט מלא חכמת חיים,
ומלא נסיון חיים.
שמחה בשבילך שלמדת להכיר בערך עצמך גם כשאת עם עצמך בלבד,
מאחלת לך את הכי טוב שבעולם
מגיע לך ובגדול,
את מקסימה ומקרינה הרבה חום
שתהיי בריאה ומאושרת
חיבוק של אהבה
שרה
תמיד אהיה אסירת תודה,
לא מוכנה להיות אסירת עולם.
.
זאת הרוח !!!
הרוח הנכונה.
ואין בילתה!!!
פוסט חכם ובעל סגולות טובות
חיזרי וקיראי בו מידי יום
כמו תפילה
כמו ברכה *
וגם כוכב זוהר נוסף להאיר לך תמיד את דרכך.
מרגש ואמיתי , צובט את הלב.
בהצלחה בדרך הנפלאה שבחרת למענך,
חחחחחחחחח
נכון משפט ענק ????
אדם יכול להיות אסיר עולם
גם אצל עצמו....
מוכנה? עוד מעט, כמעט,
אני אשים אותי על הגריל
עד שאהיה מוכנה....
אביב הגיע, צמיחה חדשה
ולכל דבר יש זמן ועת תחת השמיים....
גם זה יגיע.
תודה אשה מקסימה.תודה.
תודה חומד,
על מילותיך המלטפות.
שבת קסומה.
בזכותי אתי, דמעה של התרגשות
היא דמעה של ברכה....
שמחה שנגעתי בנשמתך.
בדיוק.
נראה לי לפעמים הילה,
שאת מבינה אותי רנטגן.
זה חייב להיות.
כמו לעשות ריסט למחשב
אחרי שמטעינים תוכנה חדשה...
היכולת לשחרר ולהשתחרר ולצאת עם תובנות כאלו כמו שהבאת, נהדר!
תקופת צינון קוראים לזה,
ניקיון הלב.
אני קראתי לה,
תקופת הצטננות.
ואחרי שמתנקה הלב ומתפנה
הוא מצליח לחוש מחדש שוב ושוב...
שריר קוראים לו. צודקים.
צריך לדעת לאמן אותו נכון אהובה.
נתראה מחר מן הסתם.....
"הפרידה ממנו היתה הכי כואבת שחוויתי בחיי.
הפחד הגדול היה שרק איתו אני אהובה, שרק איתו אני קיימת,
שאם ילך, תלך האהבה יחד איתו."
כל עוד היית שם,
בתחושה הזו,
היית חייבת ללכת.
עכשיו את כבר במקום אחר לגמרי.
עכשיו האהבה תבוא אליך.
כמו מי-נחל שזורמים אל הים.
בטבעיות.
בשלווה.
כיאות.
הרבה אהבה לך.
דרכך אמיצה,
והתאור שלך אותה - נפלא.
הילה
פגשתי את האחד
פגשתי את האחד שהבדידות שלו עברה בבדידותי. זה היה מזמן.
הוא לימד אותי מה זאת אהבה.
הוא לימד אותי שאני ראויה.
.
גילוש יקירתי , פוסט מדהים , נכון לכולנו ,
מאחלת לך חיים מאושרים מלאי אהבה !
את כותבת מרגש מאד!.
תודה חומד
ושבת קסומה.
יפה את בעצמך,
הולכת בדרך המיוחדת שלך.
אני בהחלט מאמינה שמי שהולך את המסע
בסוף יגיע אל הדגל. אני מרגישה שכבר הגעתי.
עם או בלי בנזוג.
זאת לא היתה הפואנטה.
תמיד הפואנטה היא הדרך אל עצמך.
רק המטרות המיידיות משתנות....
אהבתי את הכתיבה
כמו תמיד את מתארת את כל הפרטים
הקשים והיפים מה שאהתי שידעת להעריך
משום מה נראה לי שהערכה באה כתשלום
על בריחה שנותנת חופשה ל ראשונה בעוד
את אוספת את עצמך ומתחזקת על התחלות
והמשך אופטימי מדברת והקטע שאותי מסקרן
מי את הפרידה תכנן
אלי
תודה יהודה,
שתהיה שבת קסומה ונעימה
הפרידה ממנו היתה הכי כואבת שחוויתי בחיי.
הפחד הגדול היה שרק איתו אני אהובה, שרק איתו אני קיימת,
שאם ילך, תלך האהבה יחד איתו.
-----------------------------------
גמרת אותי בטוטאל :) *
כל מילה שלך יקרה מפז....
פנינה
גילוש, כל מילה בסלע, כל מילה ישר ללב.
באמת כל מילה מיותרת, תודה...
גילוש, פוסט מרגש !
שיהיה המון בהצלחה בכל אשר תלכי !
השארת אותי ללא מילים
*
את מתעקשת לצמרר אותנו, אה??!!
כבר אמרו לפני שהחיים זה לא פיקניק.
קשה מאד להצביע על תמונה שהיא המושלמת ביותר עבורך.
בכל דבר טוב יש קצת לא טוב ולהיפך.
הכל שאלה של כמויות.
החוכמה בחיים היא לדעת להעריך את חצי הכוס המלאה.
אם תצליחי לעשות את זה, תלמדי אותי
אבל,
נשארתי והתחזקתי והתאהבתי בעצמי. כל יום מחדש.
מאד אהבתי.....
מאחלת לך שמחה ואושר תמיד....
וכוכב לך על הפוסט היפה....
זכית
גילוש..
דמעה זלגה מעיני..
נגעת, כל כך נגעת..
באהבה
תודה על שיתוף מרגש
הרגשתי כאילו אני כתבתי את המילים
גילוש היקרה..
כמה תובנות יש בשירך
ואני חושבת לתומי מתי ? מתי אני אלמד......כל יום יותר. נהייתי החברה הכי טובה שלי.
Mazi
אני מפנה לי את הלב, דקה אחרי דקה,
לאהבה החדשה.
קראתי בעיון ובהתרגשות
מילים חמות כנות ומרגשות
כל השורות מדברות ומעידות על תובנה עמוקה
ובמיוחד השורות האחרונות בו שחררת את לבך
זה הנכון לך..
אישה מיוחדת במינה את
זכית בעצמך ואשרי האיש שיזכה בך..
חיבוק לשבת שלום.
בהצלחה!!!
*
y
כל מילה ומילה נגעה בי .
תודה
כלנית
פוסט נוגע ומרת בוהכל- על הדרך ,על נתינה על הכח בשניים ועל מי שחסר - מרגש
גילוש נהדרת את,פוסט נפלא
בחרתי לצטט דרך תגובתה של מניה
ויותר לחדד בציטוט שלהלן:
.."צריך ללמד אנשים איך לאהוב,
ופתאום עם הפוסט הזה שלך,
יודעת לקרוא לתובנה אחרת בשם -
יותר מזה, צריך ללמד אנשים להיות נאהבים
גילוש חביבה...
כל התכנים שלך, כל כך כנים, כל כך אמיתיים, כל כך נכתבים מהלב, כל כך ברורים...
ריגשת אותי גם הפעם....
מאחלת לך את כל הטוב שקיים ביקום הזה,
כל טוב,
פ י ק י
ללא מילים.
עם נתינה כזאת, את תמצאי את שרצתה נפשך.
וזאת הבטחה.
זכית לפגוש במתנות שלך.
אשרייך.
שתמיד תמצאי.
אהבתי את שירך.
שלך
רפאלה*
גילה הפוסט הזה מאד דיבר
אלי וריגש אותי.הכי חשוב שהאיש
הזה נתן לך ציוני דרך חיוביים להמשך.
הוא נתן לך כח ללכת הלאה.
גילוש את פשוט נשמה מקסימה....
אני כל כך מעריכה את המילים שכתבת
ואת הדרך והצמיחה שהיית צריכה לעבור כדי לכתוב אותן.
שיהיה לך בהצלחה
והמון אהבה
מיכל
איך אמרת לספיר שלא ממש הבינה לגבי הפוסטים? מאמר!...
אכן ככה
האמירה הנחרצת של הדברים שלך מופלאה!
הדרך הזאת גם היא מדהימה
היא דרך של כולנו
ריגשת אותי
איתך
רותי
האם כבר אמרתי כמה אוהבת לקרוא אותך
כל כך אמיתית שקופה ומדוייקת
אסירת תודה ולא אסירת עולם...
אהבתי
לילה טוב.
כתבת על עצמך
ולי הייתה הרגשה שכתבת עלי
כנראה כל אישה עוברת אותו דבר
אהבה, תמיחה,עידוד,ברגע נכון בטחון
ובסוף פרידב כואבת עם מועקה
אבל אנו נשים חזקות יותר מפלדה
בפני כל דבר נעמוד ולא ניפול
כותבת לך מה אני מרגישה
התחושה שאת חשה כה מוכרת לי
תהיה חזקה ותראי ששד לא נורה
תזכירי תמיד שאת אישה
ובזה נאמר הכל.
אהבתי מאוד מאוד.
תודה על המילים
שכל כך מחזקות
אותי
שאפשר גם אחרת..........
וואהו איך התרגשתע מהמילים שלך.
ממש העלית בי זכרונות
ובעיקר- את הדרך שעברתי
לפני כמעט שנתיים
כשחיי היו מוקפים באותו ה-אחד
שתיארת בפוסט
ועברתי שבילים
עם קוצים ודרדרים
וכתבתי מכתבים
וחלמתי סיוטים
עד ששיחררתי
לגמריי
ולמדתי את האהבה לעצמי
למדתי את העוצמה בלהיות עם עצמי
בלי צורך בשום דבר
ובאף אחד
מ ד ה י ם
בזכות הגדולה שלך - אני נוכחת ל-שלי .
תודה אישה אהובה :)
גילוש ניפלא*
גילוש, זה יפהפה, מה שכתבת פה
רונית, כזו שפגשה כאלה גם
היי גילוש את אשה מדהימה
אני קוראת כל מילה וכולי התרגשות כל מילה נוגעת בליבי וכולי הזדהות איתך,
אין כמו עבודה עצמית ונכון זהו תהליך לכל החיים עוד שלב ועוד שלב בדרך לפיסגה,
והיא מובטחת לך,תודה על המילים היקרות.
הי
אסירי עולם... אולי כן, חיננית, אסירת תודה, יפה, כל הקומפלומנטים החיוביים, גם לדעת איפה טעינו...
נהיה שלמים עמ עצמינו
תודה על הכתיבה
נשיקה
ההיסטוריה עכשיו נם בעברית
ACHZOR LEKACHEV
לאהבה שבעים פנים ואת פגשת שלוש. אני מאחלת לך שתמצאי את האחד הזה שתוכלי להניח ראשך בחיקו ולחוש נאהבת*ההפנמה היא הקבלה הטובה ביותר של התודעה. למרות שכואב לי מה שקראתי פה, אני מאחלת לך בהצלחה. תודה על האומץ בשיתוף
אשרי המאמין
ושרק נאמין
בהצלחה
גילוש,
מאוד מרגש לקרוא את הדברים שכתבת.
זכית באדם נפלא
ואיבדת בכאב
אך יש לך את כל מה שלמדת ממנו
וזה שלך וזה איתך לתמיד.
אני נותנת לך את השיר, עשה בו כרצונך.
תמיד אהיה אסירת תודה,
לא מוכנה להיות אסירת עולם.
אני מפנה לי את הלב, דקה אחרי דקה,
לאהבה החדשה.
את נהדרת
ותזכי בטוב ביותר.
גילוש מקסים ומרגש...
***********************************
ציקיבואי
גילוש את ......
פשוט מדהימה ....
ברורה !
אמיצה !
ונחרצת !
אין לי מילים ....
בודאי שזה יקרה, אן,
צריך רק להאמין ולהמשיך ללכת בדרך שבחרתי...
תודה יקרה,
לשם כך הן נכתבות...
כתבת יפה.
מאחלת לך רק טוב !
סיגל
תודה אביה,
מה שיוצא מהלב נכנס אל הלב....
מאחלת לך רק אושר
אני יודעת שקשה
ולפעמים יש רגעי שבירה
געגוע וחרטה
אבל תהיי חזקה
תאמיני וזה יקרה
ב ה צ ל ח ה *
בהצלחה!
*
y
ריגשת אותי, מעולה.
ובמילים אחרות :
http://www.flickr.com/photos/lynchburgvirginia/2239078744/
סופ"ש טוווווווב
ואני..........
כלכך מבינה אותך!!!!!!!!!!
ואני......כותבת שירים במחשבתי........
ומקווה שיגיעו ליעדם:-)))))))
כמה נועם וכמה רוגע ומסירות ונתינה,
מקסים
כשהדברים מסתדרים בראש,
אז מהר מאוד הם גם מסתדרים בנשמה,
ובלב........
שאפו לך מדהימה !
חיבוק,,,,, *
תודה יצחק.
רק בסביבה מוגנת
של חברים,
אפשר לכתוב פוסט כזה....
אני רוצה להקיפך במילותי....
לומר לך תודה,
על החברות, על ההפרייה,
על השפה המיוחדת במינה.
דומה מושך דומה.
כתוב נהדר ומרגש
ועשית כברת דרך..
להתאהב בעצמנו זה תנאי הכרחי
להצלחת כל התאהבות אחרת.
פוסט נפלא גילה, כפי שרק את יכולה לכתוב!!
נוגעת בדיוק בנקודות הנכונות,
בפצעים הפעורים של כולנו.
את כותבת:
.
לכל גבר מגיעה האחת שתראה אותו ותדע
שהוא הגבר שלה.
לכל אשה מגיע האחד שעבורו היא תהיה האחת, המלכה.
עם השדים, עם הפחדים, עם האמת שלה.
ברווח בין האהבה שלו, לאהבה שלה את עצמה,
יש צמיחה.
.
וכזו אהבה בדיוק מאחלת לכולנו.
לא פחות מזה.
.
ועוד את כותבת:
.
זה עלה לי בדמים, כי מי שלא ינק את זה בחלב אימו,
מתקשה להאמין בטוב הזה שנפל עליו או עליה במקרה הזה.
לא יכולתי להכיל את זה
.
מוזר... נזכרתי בכמה פוסטים שכתבתי בעבר
שצריך ללמד אנשים איך לאהוב,
ופתאום עם הפוסט הזה שלך,
יודעת לקרוא לתובנה אחרת בשם -
יותר מזה, צריך ללמד אנשים להיות נאהבים
וזו מיומנות קשה לא פחות.
.
ועוד את כותבת:
.
הוא ראה אותי נלחמת בשדים שלי וחיבק.
הוא שמע אותי צועקת מתוך הבורות של חיי ואמר שוב ושוב:
את לא לבד. אני פה איתך. ביחד ננצח את הפחד.
זאת אהבה
.
וזוהי בדיוק מהותה של אהבה בעיניי -
לדעת שיש שם מישהו שאתה יכול להתערטל בפניו
ולהגיד לו: זה אני, החזק והחלש, השמח והעצוב,
הציבורי והפרטי. זה אני נטול המסכות,
יודע שאנחנו צוות ונותן בך אמון ומאפשר לך
לראות אותי כפי שאני.
.
ואת מסיימת:
אני נותנת לך את השיר, עשה בו כרצונך.
תמיד אהיה אסירת תודה,
לא מוכנה להיות אסירת עולם.
אני מפנה לי את הלב, דקה אחרי דקה,
לאהבה החדשה.
.
אז חברה מדהימה שלי....
שמחה שפינית מקום,
ויש לציין שפינית אותו בצורה חיננית ומעוררת השראה.
.
משוחרר. משוחרר. משוחרר (ולא על תנאי).
ונותרה לנו שנה וחודשיים לתכנונים..
נ.ב. - בשביל הפוסט הזו בהחלט היה שווה להתחבר.
מקסים
מעורר וכל כך נכון
המשפט הזה נגע בי
לכל אשה מגיע האחד שעבורו היא תהיה האחת, המלכה.
עם השדים, עם הפחדים, עם האמת שלה.
וכמובן שזה אמור להיות גם ההיפך
נגעת
מרגישה מחנק
שולחת חיבוק ענק ובהצלחה
גילוש יקרה את מרגשת אין כמוך !!!!!
אהבה מדבורה
תובנות מקסימות .
קבלי חיבוק וחיזוק למימושן המלא...
לחיי אהבה, פוסט ענק אהבתי, לחיי האושר שלך
שיתגשמו כל משאלות ליבך אמן ואמן,שבת שלום.
חושב מה לענות
והדבר הראשון שעולה בי כרגע
פשוט לחבק אותך
חזק כל כך,
קדימה דרכנו...
*
לחיי האהבה החדשה....
:-)
אנחנו נופלים וקמים
נופלים וקמים.
יש כאלה שלא מצליחים לקום.
את קמת.
אסירת תודה ולא אסירת עולם....
בהצלחה גילה
חיבוק לזו שרוצה יכולה ואולי...מוכנה
היי גילוש!
תודה על השיתוף
והנה הגיע הזמן לשחרר כדי שתוכלי להתחיל מחדש וטוב.
כל דבר והזמן שלו.
היה ונגמר יש להכניס התחלה חדשה
הרבה הצלחה
בלהה
*
תבורכי על פוסט חכם
אנושי, שמקרין ן את עושרך
הפנימי.
אני דומעת... בגללך, עבורך חברה יקרה. רק טוב, חיבוק ענק.
ולך...גילה היקרה מגיע כוכב
כתבת יפה מאוד
:))
גילוש יקרה שלי,
כשאנו לומדים לשחרר....לפנות לעצמנו את הדרך
ולתת לאותה הזדמנות אמיתית להיכנס אל חיינו-
רק אז זה מגיע.
ואת- היש בשלה ממך? מוכנה ממך? נחושה ממך?
והיא תגיע אלייך, מחודשת ויפה,
ממלאת ועמוקה יותר מאי פעם...
האהבה הנכונה לך!
מעריצה אותך יקירתי.....על הדרך
איריס *******
נפלא את כותבת גילוש
מלא החופן כוכבים
אשוב
סוף שבוע נעים
זה יקרה.
(מאוד ריגשת אותי)
*
תמיד אהיה אסירת תודה,
לא מוכנה להיות אסירת עולם.
אני מפנה לי את הלב, דקה אחרי דקה,
לאהבה החדשה.
תודה גילוש
תמיד מוצאת כח במילים שלך
}{
תודה לך יקירתי
ועוד אוסיף-
שאנחנו תמיד במירוץ הזה למדליה הבאה...
זה אף פעם לא נגמר
זו עבודה עצמית
ואחריות!!!
גילגוש -
מ ק ס י ם!
בהחלט חמוד. אני כבר מרגישה שם.
עושה סכומים אחרונים של מדבר לפני שמקבלים בשבועות
את עשרת הדברות.
אחר כך אני פנויה לחגוג את יום ההולדת שלי....
יש סדר בעולם.
תודה רות,
איך אומרת מאיה, זאת שבהודעה למטה...
מי שרץ למרחקים ארוכים
ועושה את כל הדרך, בסוף מקבל מדליה...
ואת המדליה הוא צריך להרים כדי לשכולם ידעו שאפשר
וזה יחזק אותם בדרך....
גילוש,
פוסט נוגע. יפה אהבתך.
גילוש
עשית לי צמרמורות
בעיקר הסוף.
בשבילי את ניצחת
את השראה שהכל אפשרי
את חיה בעולם שהכל אפשרי
לקחת אחריות והמשכת הלאה
תייקת את העבר במקומו
והמשכת בהווה שלך, נקי, אל עבר העתיד הלא ידוע.
עכשיו הבקשה התקבלה
ואלוהים שומע
יחד עם היקום הם מבצעים בשבילך את ההזמנה
כפי שרצית
עכשיו זה בייצור
ובסוף תקבלי את זה מושלם!
אוהבת אותך - האם כבר אמרתי לך היום?
השלמה עם עצמך, אהבת וקבלת עצמך המפתח לשינוי.
ואת שם ובגדול.
יופי של פוסט.
גילוש
קראתי את השורות ובינהן
אני מאחלת לך אושר גדול מכל סוג
כזה שיהלום את מכמני ליבך