הדיבור ,
אותו דיבור שנראה על פניו ,ככלי זמין, שגור, ברור, ידוע, מיומן בידי .. .
מתבהר שאינו כלל כך.
מתנהלת מתוך הכרות בלהטוטים.
להטוטנית של מילים,
כמו לוליין על חבל דק שמתרגש
ממשחקים,מגלגולי כדורים,
בעודו שומר על איזון מרגש, קצר מועד, על פי תהום
עם קהל צופים מריע.
נפתח צוהר חדש, להתבוננות,להעמקה.
הדיבור ביני לביני,בין חלקי הדיבור,ביני לבינו.
הדיבור להתקרבות לעצמי
כמו התרחשות ...
המרת חלקיקי החומר,הרגש,המחשבה,התחושה
לתבנית של צורה- למילה.
הדיבור- תרגום לרחשים פנימים, שנראה, ברגע זה ,כמעט בלתי אפשרי.
כמו נולדתי לעולם החומר ,רק עכשיו
ואיני יודעת להלך, או, מתחילה להדס ,כתינוק שבוחן אפשרות של תנועה חדשה,
לא מוכרת .
מתחילה להעביר את האנרגיה לצורה.
הצורה מסורבלת,גסה,מתקשה להיות תואמת מדוייקת...
והחוצה.
לחוות את הבורות,
בניסיוני הגמלוני ליצר צורות פשוטות,מעודנות,בהירות,זורמות,קלות.
להעביר מליבי,
מחשבתי,
תחושותיי.
לגעת בליבו,
מחשבתו,
בתחושתו של האחר.
שיקלט,
יספג שם בתוכו.... בעדינות...בפשטות...בבהירות...בדיוק של אמת.
שישילו הצורות,
יוולדו,
יהפכו מגשמיות,
לאנרגיה,
למהות הדקה
מהותי תטמע במהותו. |