ונחזור למשל הכיתה שם נורא רציתי לרצות את אמא אבא , שם היה מרכז הגאווה שלי, זה היה הכרטיס ביקור שלי התעודה, שם היה המקום להשפיל אותי, אבל בחיים האמיתיים , אני לא צריכה תעודות, אין תעודת אושר, יש תחושה, כשאתה גבוה מסופק אחרי שיעור אדיר שהיה לך התחושה תבוא, היא התעודה שלנו, עברנו עוד שיעור, למדנו, אנחנו במקום גבוהה יותר... אבל אני כשהייתי בבית ספר לא רציתי ללמוד מרדתי, זה לא היה הזמן המתאים עבורי... והרי לא ניתן ללמד מישהו בכח, בכולנו יש ניצוץ נדליק אותו בזמן המתאים ונשתמש בו בזמן המתאים לנו, אבל הוא אצלנו, נולדנו איתנו, ואנחנו חיים איתו, כל שיעור בחיינו מצית אותו עוד ועוד..אני למדתי כשהתאים לי, ברגע הנכון בשבילי, כשהייתי מוכנה לקבל את השיעור ולחוות אותו, גם אם ברחתי ממנו בזמן אחר, היום אני מוכנה לקבל את השיעורים בהבנה ובאהבה. היום אני צמאה לשיעורים וללימודים, הניצוץ שלי דלוק ורוצה להעצים ולהתעצם, אחרי חיפוש אחרי האושר וקריאת ספרים , ואחרי ההשלמה עם השיעורים שאני מקבלת בחיים, אני מגיעה להבנה, שומדבר לא היה לרעתי, אין לאפחד משהו אישי שהוא נגדי, אם התחושה היא כזאת זה שלו, ואם אני חשבתי שהוא עשה לי רע, הרי שהוא חלק מהתפאורה בשביל השיעור שלי והוא הסכים להשתתף לכן עליי לומר לו תודה! אז המסקנה היא די ברורה עבורי , לא ניתן למצוא משהו שכבר נמצא בתוכך , יש לך אושר- זוכרים את היצירה שכבר דיברתי עליה, ועל המתנות שהיצירה קיבלה בתוספת לעצם היותה כ"כ מדהימה אז קיבלנו גם את מתנת האושר, איזה כייף הוא אצלי, עכשיו נותר לי רק לעשות בו שימוש , כמה שאני רוצה ומתי שאני רוצה, הוא צמא ליחס שלי, אולי אף הפגיעה היא איך אני מחפשת מחפשת את האושר, כשהוא אצלך מחכה רק שתפתח את המתנה ותעשה בה שימוש טוב עבורך, אז אנחנו נדבקים לכל מיני כלים חיצוניים שחושבים שהם הדרך לאושר, כסף, בריאות, מזל ממש נשמע התגלמות האושר –טעות- שומדבר מזה לא יעשה אותי מאושרת, חוסר באחד מאלה יעשה אותי לא מאושרת , אני אשתמש במתנה בצורה הכי רעה שלה, אבל אילולא נפתח ת המתנה האושר הפנימי שלנו, נהיה מאושרים גם ללא כל אביזרים חיצוניים, במקום נמוך כסף יביא לי אושר |