נסיך חלומה פרק ד'.  

מהקומה העשירית בבניין הטקסטיל, נעמדת אורית ומבטה פונה  לחלון המשקיף אל הים, קצף גלים רכים של אפור ותכלת שט. דורון נכנס לחדרה וקורא בשמה, היא לא שומעת אותו והוא קורא לה שנית. מבוהלת קמעה מתנצלת בפניו. דורון דניאל משפטן ואחד משותפי המשרד, אינו מסתיר את חיבתו לאורית. מעודד ותומך בה מקצועית אך גם אוהב את קרבתה אליו. לא אחת פנה אליה והיסב את תשומת ליבה לידידות המיוחדת הנרקמת ביניהם אך היא פסלה זאת על הסף. אורית מחייכת אליו והוא חש במבוכה על פניה, כאילו תפס אותה בהרהורי חטא..

רגעים כאלה היו מנת חלקם לא אחת, לאחר עבודתם במשרד ולפני הגיעם הביתה, היו פונים לבר הקרוב לשחרר קיטור מיום מטורף. דורון לגם וודקה עם קרח ולה הזמין מרטיני אפל, וודקה מהולה בקולברו תפוח וצינזנו אקסטרה דריי. שניהם הקשיבו למוזיקת הבלוז ברוגע, מדי פעם סחף אותה לרקוד בצמוד אליו, הגניב לחישות לאוזנה כי היה רוצה לסיים את הערב במקום אחר איתה. מחוייכת אספה את תיק היד שלה נשקה על לחיו ונפרדה בצ'אוו עליז ומשעשע..

בדרכה הביתה  היא חולפת במכוניתה על פני טיילת החוף התל אביבי, משם הדרך לא תארך עד רמת אביב. מספר רמזורים בצבעם האדום מותירים רגעים פזורים להרהורי העבר. אהבה את  דימוי תיבת נגינה שנתנה להם, מרכך במידת מה. בכל רגע פנוי עיניה קפאו במבט ערפילי ואישוני השקד שלה התכווצו על מנת לחדד זיכרון נשכח. תיבת הנגינה נפתחת מעצמה, בובה סובבת על ציר בוחנת נעימת חייה..

כעת בדרכה הביתה היא שוב שוקלת אפשרות היפנוזה ולו רק כדי להבין מה מסתתר אצלה בעומק התחושות. אישה חכמה, למרות הפחד המקנן בה, היא אוספת את הכוח לבחון תהליך של רגרסיה היפנוטית. בהרצאה האחרונה שהוזמנה אליה על ידי דר' אסא הראל, למדה את נושא הדמיון המודרך ואת תהליך עקיפת מנגנון ההגנה המאפשר זרימת אינפורמציה חדשה מהמודע אל התת מודע באמצעות ההיפנוזה..

כל מה שהיא רוצה באמת זה מעט שקט בתוכה, היא רוצה להעלים לחלוטין את התחושה המבוהלת שאוחזת בה בעת שערפל הזיכרון מציף מחדש. ובכלל היא מלאת געגועים ליותם, כעת תהרהר בחיוך בשם שבחרה עבורו. היא לא ממש יודעת לומר מה נולד קודם, הוא או שמו, אבל בוודאות היא משוכנעת שהבחירה מאד הולמת כמו גם האושר שממלא אותה כשהיא חושבת עליו..

המשך יבוא..