כמה כיף לכתוב שוב. כולם טוענים שאני הסופר הטוב בעולם, ואני אפילו לא מסוגל להצטנע. בהתחלה חשבתי על טרילוגיה, בסוף יצא לי התנ"ך, אבל היי - זה הספר הנמכר בעולם. נמכר יותר מהנסיך הקטן, גם יותר מההוא עם הפרארי ובטח שיותר מעיתון הארץ.

עם כל הכסף שעשיתי ההחלטה הכי נבונה היתה לקחת קצת חופש. אירגנתי כמה מלחמות בשביל האקשן, המצאתי הומואים כדי לעצבן את הדתיים, ותמיד רק שמעתי אנשים מרכלים על זה שיש לי את העבודה הכי שווה בעולם.
אמממ.. נראה לכם?
לא, אני צוחק. בטח שזה נכון...

כמה כבר עבדתי בחיי? אפילו שבוע שלם לא גמרתי. אם אפשר לגמור מלחמה בשישה ימים אז ברור שאפשר לברוא עולם ומלואו באותו הזמן.
אז נכון, בג'ירפה קצת פישלתי עם הצוואר; לדגים שכחתי לסדר נשימה מחוץ למים וגם הקטע של האור-חושך קצת יוצא מפרופורציות בקצוות כדור הארץ.
לפספס קצוות? אולי תקראו לזה עבודה ערבית, אבל אתם לא יודעים אלו השפעות יש לתפוחים מעץ הדעת כשמסניפים אותם בשורות.

אפשר לומר שהבאתי את הפוש הראשון, משם כבר הייתם אמורים להסתדר לבד.. האמת, לא חשבתי שזה יהיה כל כך מצחיק.
אנשים סוגדים לי שלוש פעמים ביום, שולחים לי פתקים דרך קיר במקום להשתמש במייל כמו בן אדם נורמלי, מתחננים, מקריבים קורבנות, מתפוצצים למעני, מספרים את הסודות הכי אפלים שלהם או סתם זוכרים לעדכן אותי בצעקות כשהם מזדיינים...

אני לא אומר שזה לא מרטיט לי את הביצים, אבל תכלס כבר נמאס לי. כמה כבר אפשר לשחות בשלולית רוק?

אני יודע שאני לא כזה מושלם. קצת התפרעתי בספרים הקודמים שלי וגרמתי לאנשים לחשוב שהכל סובב סביבי, אבל מתברר שכל העסק הזה דופק לאנשים את המוח אפילו יותר מצפייה במשך יום שלם באולפן השקוף של ערוץ 24.
לא נעים לי להגיד, אבל יש לי הרגשה שעשיתי פאדיחה גדולה. וזה מתסכל בערך כמו לקבל שיחת טלפון מנהג אמבולנס שאומר לך: אני יודע שקראת לי כי אתה מדמם למוות, אבל אחי אני לא מוצא את הכתובת ונראה לי שהלכתי לאיבוד. יש מצב שאתה מסביר לי איך להגיע? אני רואה פה מקדונלדס מולי.

אז חזרתי לכתוב. מי יודע? אולי ייצא לי משהו קצת יותר טוב מהקודם. במקרה הכי גרוע, אני אמכור את זה ל"הוט" ונהפוך את זה לטלנובלה.


יהוה

אגב, זה לא קשה לומר את השם שלי, למה כולם מסתבכים?