CIMULACRA הבלוג של אבי רוזן
אמנות, טכנולוגיה, חברה, פילוסופיה, סייברספייס ועוד.
פוסטים פופולאריים
-
האם האמנות תשלוט?
21/10/09 | 747 צפיות
-
אגדת השבלול
19/5/11 | 981 צפיות
-
מוטי עומר הלך מאיתנו
10/6/11 | 1471 צפיות
-
אמנות באיפוד, זה מה שנלמד בבית הספר..
20/1/11 | 1316 צפיות
-
מועדון הלבבות הבודדים...
11/3/11 | 1009 צפיות
-
ראיה כפולה - stereo vision
5/12/09 | 959 צפיות
פוסטים אחרונים
- אמנות והסייברספייס ספר חדש בהוצאת רסלינג 22/6/16
- מהדפס רשת להדפס מסך 20/9/12
- מה הן 100 העבודות המשפיעות ב-5 השנים האחרונות 17/9/12
- אמנות הכסף 13/9/12
- תקשורת ההמונים- הדמיון הוא המציאות, המציאות היא דמיון 12/9/12
- אמנות\חיים 30/7/12
לעשות את הבלתי אפשרי
צונאמי הדימויים בסייברספייס מזמין תובנות חדשות בלעדיהן יש בעיתיות בהבנת יצירות אמנות בסייברספייס. פרידיריך ג'יימסון כתב בהקשר זה ב 'פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר':
"הצופה הניצב מול ריבוי מסכים המקרינים רצפי וידאו דיס-סינכרוניים אינסופיים, נדרש לעשות את הבלתי אפשרי... דבר מה שהמילה קולאז' דלה מכדי לתארו".
ואילו ז'אן בודריאר טוען ב 'Objects, Images, and the Possibilities of Aesthetic Illusion' כי :
המרחב זמן של הסייברספייס רווי במסכים ודימויים, היוצרים מצב קריטי בו אין יותר מה לומר, או מה לראות, לכן האובייקט האמנותי במובנו המסורתי נעלם.
הנה ווידאו ארט, רב חלונות אינטראקטיבי , ניתן לצפות ב HQ , ולהפעיל קישורים :-)
|
תגובות אחרונות
-
שטוטית
בתגובה על אמנות והסייברספייס ספר חדש בהוצאת רסלינג
-
Avivit Agam
בתגובה על פורטרט עצמי1
-
a#mili
בתגובה על נשגב-קיקיוני
-
יהודיתדימנד
בתגובה על עירום
-
שיר_שטוטית
בתגובה על מהדפס רשת להדפס מסך
-
המ(ר)קיז דיו
בתגובה על One and Three Hamers
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה מיכל,
האינטואיציה שלך נכונה, זוהי מסה של מידע בערוצים שונים (כמו חיינו), לפעמים יש להם משמעות ולרוב לא...
האם אנו יכולים לבנות סיפור קוהרנטי ממה שקורה לנו?
תמיד זה יהיה סיפור רשומון...
הדה-קונסטרוקציה של הקטעים יכולה ליצור משמעות בהקשרים ותנאים מסויימים...
אנו מצפים בסרטים ובווידאו למשמעות, לסוף חיפוש, לאמת מוחלטת...
ולא היא, הוא מחר, אולי בעוד שבוע, שנה....
היי אבי,
הווידאוארט מזכיר לי את "אליס בארץ הפלאות" עם הפתקים "תאכלי אותי" ו"תשתי אותי".
המעברים עם העכבר נראים לי יותר כמו כניסות ויציאות אקראיות מסרט, כך שתוך זמן מסויים היצירה נעלמת, או מאבדת את המשמעות. או במילים אחרות, חסר לי סיפור.
גם בחיים שלי הבנויים מאוסף אינסופי של אירועים ומעברים "אקראיים" ביניהם, אני בונה לי סיפור, באופן שהעבר שלי הוא סיפור הסטורי.
לכן, באוסף שברי הווידאו האלה, אני מתקשה לבנות סיפור.
אם למשל, הייתי לוחצת עם העכבר על "כוס קפה" והסרט החדש היה קשור לכוס קפה, הייתי משחילה שם חוט...
ואולי חוסר הקשר הזה נמצא בכוונה המקורית?