תיאוריית הקשר
אי(ש) של מילים. בלוג חסר מיקוד במכוון. "הרצון לדייק במילים - תכונה מרגיזה מאוד".
פוסטים אחרונים
- פוטו-פוסט: פאריז, נובמבר 2011 + פרידה 6/12/11
- פוטו-פוסט: אמסטרדם, ספטמבר-אוקטובר 2011 10/10/11
- A gathering of grunts and greens 7/10/11
- R.E.M שלי 24/9/11
- פוטו-פוסט: וינה, יולי 2011 14/8/11
- פוטו-פוסט: ברטיסלבה, יוני 2011 31/7/11
יוניסקס
הייתי די מופתע כשראיתי את הפרסומת הזאת. לא חשבתי שלמנהג הזה, המוזר לטעמי, להוריד שיער מחלקי הגוף הגברי (שאינם הפנים), יש הרבה קליינטורה. המטרוסקסואליות, כך לפחות היה נדמה לי, היתה טרנד נקודתי וחולף. האייקונים שלה הפכו ליותר נלעגים מאשר נערצים, מסומנים חברתית כ"מה לא לעשות" ולא כ"מה מומלץ לעשות". יכול להיות שמדובר במשהו יותר רחב ממה שנדמה לי? שלא מדובר רק בנישה קטנה, הומואית ברובה, שממלאת את צורכה זה בביקורים אצל קוסמטיקאיות למיניהן? באמת יש שוק למכונת גילוח כזו, שמזמינה אותך לגלח את החזה שלך, את בתי השחי ואולי אפילו חלקים אסטרטגיים יותר? "גלח ועצב את כל חלקי הגוף", אומר הסלוגן, בעוד לסיסמה הראשית "עכשיו אתה יכול לגלח איפה שתרצה" מתווספות שלוש נקודות, שרומזות היכן נמצא ה"איפה שתרצה" הזה. כשחברה גדולה כמו פיליפס מוציאה מוצר כזה, ולא מפרסמת אותו רק במקומות הקשורים לנישת המשתמשים הצרה (או לפחות לא רק שם), אלא גם כשלט בולט בחנויות אלקטרוניקה - זה אומר שבאמת יש שוק גדול מספיק של גברים סטרייטים שיכנסו לחנות ויקנו נגן MP3 פלוס מכונת גילוח לגוף?
כבר כמה שנים שאני מסתובב עם הדיעה שאת המניפולציות והלחצים של מה שקרוי "מיתוס היופי" לא היו מצליחים המשווקים והמפרסמים להפעיל על המין הגברי, או לפחות על רובו. קשה לי לדמיין טרנד באמת רחב ומקיף בו המוני גברים היו מטפחים את המראה החיצוני שלהם באותה רמת מסירות, השקעה, שלא נאמר הקרבה, בה עושות את זה בנות המין הנשי. ממה שאני שומע על טקס ההתייפות פה ושם מבחורות, זה נשמע לי לכל הפחות תובעני כתחביב שמשקיעים בו זמן רב. קשה לי לדמיין שלחץ שיווקי, אפילו חזק מאוד, היה מצליח לגרום להמוני גברים להוריד שערות בבית השחי או לגלח את הרגליים, גם היום, בתקופה בה יש כביכול יותר מודעות לטיפוח גברי. גברים, כך נראה לי, לא היו מוכנים להקרבה כזו. לא פעם נראה לי שהסיבה שנשים מוכנות לה היא לא רק הקושי בעמידה בלחץ החברתי מצד המשווקים והדימויים שמעבירה התקשורת (על כך כתבתי כאן), אלא דווקא הביקורת של נשים על נשים אחרות. הרושם שלי הוא שחלק גדול מהטיפוח הנשי נובע מתחרות פנימית ביניהן, תחרות של "מי מאיתנו נראית יותר טוב". זו מסקנה שנובעת בעיקר מדברי ביקורת ששמעתי מבחורות על בחורות אחרות ועל עצמן. מישהי פעם אמרה לי על בחורה גבוהה, יפה וקצת מלאה (באמת שלא שמנה) שהיא "פרה". אחרת התלוננה רבות על התחת הגדול שלה, כביכול (שלא באמת היה גדול). אני מאמין שגבר ממוצע היה הרבה יותר סלחן לאותם הפגמים הקיימים או לא קיימים, שנשים מוצאות אחת אצל השניה. לחלקם הגדול אנחנו אפילו לא שמים לב, או לא באמת מייחסים חשיבות. כן, רובנו מעדיפים אותן נראות טוב ומטופחות (אם כי השאלה היא מה זה בכלל "טיפוח". אני, למשל, סולד מאיפור), אבל לרוב ה"רג'קטים" עליהן יישפטו את האישה נשים אחרות - אנחנו בכלל לא שמים לב. זה לפחות הרושם שלי.
ה-Phillips Bodygroom יכול להיות מבחן מעניין לשאלה אם באמת אפשר לגרור גם אותנו, הגברים, לרמות כאלה של טיפוח. לי מאוד קשה לדמיין את הנוהג הזה משתרש בקרב חלקים נרחבים של המין הגברי, אלו שאינם הומואים או מטרוסקסואלים. האמת שגם קצת קשה לי לדמיין את הבחורה שתמחא כפיים כשיגיע אליה בן זוגה כשכל גופו מגולח למשעי. למעשה, יש לי הרגשה שזה יביא בעיקר צרות - היא מיד תשווה מי מביניהם חלק יותר, ואם חלילה תגלה שמדובר דווקא בבחור - צפוי כאן משבר של דימוי עצמי....
* * * * *
ועוד קצת על גבריות מול נשיות: כבר שנים רבות שאני עושה כביסה בעצמי. כרווק שחי בדירה המצוידת במכונת כביסה, מדובר ברוטינה שכיחה מאוד (למעשה, עכשיו נזכרתי שצריך להריץ מכונה היום). בהנחה שאתה לא מאלו המקפידים באמת לכבס כל בגד בטמפרטורה שנכתבה על תוויתו, ופשוט זורק את הכל לאותה מכונה באותה תוכנית כביסה - הטריוויאליות של הפעולה הזו באמת הופכת את הכיבוס למשהו כ"כ בסיסי ופשוט, שכל אחד יכול לעשות גם ללא מיומנות. באמת שלא חייבים להיות אודטה בשביל להפעיל מכונה. אבל כנראה שב"בדין" סבורים שכביסה היא עדיין נחלת עקרות הבית ושלהן בלבד. למרות שאני צרכן של אבקות כביסה ומרככי כביסה כבר שנים, הפרסומת האינטרנטית של בדין לא בוחרת לפנות גם אלי: "לא תאמיני מה פקק אחד קטן מסוגל לעשות", היא מצהירה, ומציעה לי "לחצי כאן".
כשעלה בזמנו הקמפיין של גולדסטאר "תשתחרר גבר", היו כאלו שטענו שהוא שוביניסטי, ושגולדסטאר תקעה לעצמה גול עצמי בפרסומות המיזוגניות שלה, שכן עכשיו נשים יעלבו, כביכול, וימנעו מלשתות את הבירה. אני (ולא רק אני) דווקא חשבתי שמדובר בקמפיין מעניין, מקורי ומשעשע, שכנראה לא יפגע במכירות הבירה. שיערתי שאם הלכו על קו פרסומי כזה, כנראה שבפילוח שוק גילתה החברה שגולדסטאר היא ממילא "בירה גברית", ולכן עדיף לחזק את קהל היעד העיקרי, גם במחיר פגיעה מסוימת בקהל יעד משני ("מסוימת" - כי מתוך כלל אוכלוסיית הנשים יש גם כאלו שיאהבו את הקמפיין וימשיכו לשתות, וכאלו שלא יאהבו אותו אבל גם לא ימנעו מהבירה. כך שכמה נשים מחרימות זה כבר משאיר?). אני מניח ש"בדין" הולכת בקו דומה. כנראה שרוב קוני מוצריה הן בעצם קונות. כנראה שפניה ממוקדת אליהן יותר משתלמת שיווקית מפניה יוניסקסית. גם אם זה משאיר מאחור את אותו מפעיל מכונת הכביסה ממרכז ת"א...
* * * * *
יהיו מי שישאלו בשלב הזה: "ולמה אתה לא מדבר על כל הפרסומות למוצרים כלליים שפונים לצרכן בלשון זכר? שלא נדבר על שאר הפניות, בכל דבר, שמנוסחות ל"אתה" ולא ל"את". שאלה טובה, שנולדה בצדק, בגלל שפה מעיקה שאפילו שמות המספרים בה הם בלשון זכר או בנקבה. מה לעשות שמכיוון שכך בנויה העברית, אין מנוס אלא "לבחור צד", גברי או נשי. אין ברירה, אחד מהם חייב להיות. אז למה דווקא ה"גברי"? לדעתי, מכיוון שפניה בלשון זכר לא חייבת להיות מופנית ל"גברים" אלא יכולה להיתפס גם כפניה ל"אנשים". אפשר לקרוא לחבורה מעורבת של גברים ונשים "אנשים" ולא תהיה עם זה בעיה לשונית. הרי ברור ש"היו במסיבה אחלה אנשים" לא מדבר רק על גברים, וש"דנה ודפנה הן אנשים טובים" גם יכול לעבור. לכן, הפניה הגברית היא יותר רחבה מזו הנשית. היא יכולה להכיל בתוכה נשים, בעוד שהפניה הנשית לא יכולה להכיל בתוכה גברים.
* * * * *
ולסיום, קטע קטן, מצחיק (וגם די נכון) - שאיכשהו התחבר לי אסוציאטיבית עם הסוגיות האלו:
How to Impress a Woman How to Impress a Man
|
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מעולם לא הייתי פמינסטית גדולה, לעיתים גם להיפך...
כך שלא קופץ לי לעין "חוסר השוויון" שבפרסומות כאלה ואחרות
אני שונאת פרסומות. בטלויזיה מעבירה ערוץ, ברדיו משתיקה, ובעיתונות מדפדפת
על הרגלי הצריכה שלי כבר קשה להשפיע גם ככה
באשר לנושא הטיפוח הגברי - מודה ולא נכלמת, אני אוהבת
בשנים האחרונות נתקלתי בגברים רבים המטפחים גוף חלק
לדעתי האישית יש בזה אסטתיקה מסויימת, זה יפה למראה וגם יותר נעים
לא חושבת שזה נובע משיווק או לחץ חברתי, וגם לא מאמינה שזה יהפוך לטרנד המוני
אם להוסיף להבחנה שלך (הומואים ו/או מטרוסקסואלים) אני נוכחתי שמדובר בד"כ בספורטאים
כאלו שעיצבו לעצמם גוף מעוצב וחטוב והמראה חלק נותן לזה את הטאץ הסופי
(אגב, אם כבר, אז כבר, לכו על לייזר ולא על גילוח...)
אה, ולגבי הכביסה, אני כ"כ גרועה. כמות הבגדים אצלי שהחליפו צבעים...
אבל אני תולה מצויין
אני חייבת להודות שהפרסומת של גולדסטאר הצחיקה אותי כל פעם מחדש (אין לך לב וליייי זה כואב...)
וכשכבר שתיתי בירה בבר ביקשתי את "הבירה שגברים אוהבים" (אתם אוהבים אותנו, הנשים,
אז...מבחינתי זה לגמרי תו תקן לטעם טוב ואיכות)
אני מדלגת על הדיון בנושא דימויי נשים וגברים בפרסומות [ויסלחו לי הסטודנטים (יות) מלימודי מגדר]
אבל...לפעמים מיים רדודים הם באמת רדודים.
אז...אנחנו נקנה לכם את המרכך הנעים (גם ככה האשראי עלינו בדרך חזרה מהקניון)
אתם תשתדלו להתרחק מסכין הגילוח (ובמקרים קשים תפנו ללייזר, זה הרבה יותר נעים)
ונחיה באושר ועושר עד עצם היום הבא
אני בודק את הפתק לפני הכביסה, לא מערבב לבן עם צבעוני.
אפילו לא אדומים עם צהובים אבל זה כבר עניין של אידאולוגיה :-)
בלי קשר לאיכות הכביסה :-)
וכן, 40' שולתתתתת :-)
אכן, 40 מעלות שולתתתתת!!!!1
(רק חבל שגיליתי את זה אחרי שנים בהם כיבסתי ב-60 מעלות, ועל הדרך בטח כיווצתי ודהיתי כמה וכמה בגדים).
כן, ממש אוטוטו...
לגמרי.
ארבעים מעלות רולז.
גם אצל רווקה. כלומר, מהג'נדר המכבס, רחמנא.
שום תורה שלמה (לפחות לא אצל הרווק..). כל הבגדים יחד, בטמפרטורה של 40 מעלות.
בגד שייגמר מהר יותר בגלל חוסר עדינות הכביסה - תודה ושלום. הוא עובד בשבילי, לא אני בשבילו. יש עוד חולצות בחנות..
ניפגש בברית של הילד השני שלך ונראה מה יהיה לאמר לך על זה אז :)
שום תורה שלמה (לפחות לא אצל הרווק..). כל הבגדים יחד, בטמפרטורה של 40 מעלות.
בגד שייגמר מהר יותר בגלל חוסר עדינות הכביסה - תודה ושלום. הוא עובד בשבילי, לא אני בשבילו. יש עוד חולצות בחנות..
וואו, אז אני שובינסטית?
Sue me darling. ו לא כשיש תינוקות קטנים בביית. אז יש המון מכונות. וכמובן בתנאי שמכבסים נכון ולא מערבבים את כל הצבעים בעולם עם הלבנים ושומרים על טמפ' נכונות שמתאימות לסוגי הסיבים שמהם עשויים הבגדים.
כן כן, יוב, לכבס זו תורה שלמה. בתנאי שאתה לא מעוניין לקנות בגד חדש כל חודש.
למה "לעזור"? אולי היא זו שתעזור לי לעשות כביסה?
אסף בא לרבנות עכשיו !!
(אה, בעצם שבת..
)
לעזאזל, איך מצטטים פה ציטוטים של ציטוטים?
אולי זאת הוכחה לכך שלא צריך לנהל ויכוחים קטנוניים באינטרנט.
מעתיקים את החלק הספציפי שעליו את מעוניינת להגיב ומוסיפה תגובה.
באמת שלא צריך להתקטנן. קצת תושייה.
לעזאזל, איך מצטטים פה ציטוטים של ציטוטים?
אולי זאת הוכחה לכך שלא צריך לנהל ויכוחים קטנוניים באינטרנט.
אתה מבין אסף, אלה מחשבות של רווק באמת (הכוונה לבדין כמובן). יש לך את כל הזמן בעולם להיעצר על זה ולנתח את זה ולעשותמה שבא לך עם זה.
כשביום מן הימים, תהיה עסוק בלעזור לאשה עם 4-5 מכונות ביום, זה לא יהיה בכלל באג'נדה שלך.
באשר למכונת הגילוח שלך, אין חולק. זו מגמה מטורפת שלא ברורה לי עד היום.
ועוד הרבה דברים
אני באמת מרגישה ברת מזל
נטפלתי אליהם כי זו הפרסומת שלהם שקפצה מולי באינטרנט.
ואני מסכים עם הנחותיך.
לא עם כל מה שכתבת אני מסכימה.
אתייחס רק לסוף: נראה לי הוגן שאיפה שקיים רוב נשי - הפנייה הלשונית תיעשה אליהן ולא בהכללה של לשון גברית, שהתרגלנו שהיא כוללת לכאורה את כלל האנשים, אבל בעצם בועטת החוצה את הנשים.
ובמה שכתבתי, אני ממש לא מתכוונת לפרסומות כמו "בדין". עם כל הכבוד לקבוצות המיקוד שלהם והגילויים המרעישים מי משתמש יותר במוצר שלהם, אני ממש לא אוהבת את הפנייה לנשים בלבד בהקשר למוצרי נקיונות הבית.
הלאה המהפכה!
כמו שכתבה בל הוקס: "פמיניזם זה לכולם".
מדוע נטפלת לבדין? המון פרסומות לכביסה/בישול/טיפוח נכתבות לנשים ומשוחקות ע"י נשים (או לפחות כך היה לפני שהעפתי את ערוצי הטלוויזיה ממסך הטלוויזיה שלי). זה בדיוק מהסיבה שהזכרת: פונים אל הלקוחות העיקריים - בשפה ובשעת השידור המיועדות אליהם, או אליהן. בדין לא המציאו שום דבר. תרצה או לא - רוב גדול של המכבסים הן מכבסות.
ממני, הגבר המכבס (ומסתכל על התווית) שגם אין לו הרבה מה למרוט, חוץ מעצבים.
לגמרי!
אבל רגע, מה שאתה רומז פה זה שבוגרי שכונת התקווה הפכו למטרוסקסואלים מורטי שערות??
כנראה שזו נקודה רגישה אצלי (בעצם, בטוח), כי פוסטים כאלה תמיד מקוממים אותי גם ובמיוחד כשהם נכתבים על ידי גברים. ואני מתכוונת לחלק הראשון ולא לעניין בדין המרגיז.
אתה כותב שהסיבה המשמעותית בגינה נשים מסכימות ללחץ החברתי להסיר שיערות בכל מני דרכים מכאיבות ומכל המקומות בגוף, היא בגלל הביקורת של נשים אחרות.
בטח שנשים ביקורתיות אחת כלפי השניה. ללא ספק צריך שיתוף פעולה נשי כדי להיות מסוגל לקיים את הדיכוי הזה בצורה כל כך אפקטיבית לאורך כל כך הרבה שנים. צריך לגייס את הנשים לבחון כל חלקיק בגופן ולהשוות אותו באופן תמידי לנשים אחרות (אחרת, איך תדעי אם את עומדת בסטנדרטים)? פרסומת הסרת שיער כזו לגברים רק מראה שהדיכוי זולג גם למין הגברי. שזה חרא. אבל יש משהו מתנשא באיך שאתה אומר: "אני לא יכול לדמיין גבר שיהיה מוכן להסיר שיערות מכאלה וכאלה מקומות, לעומת זאת נשים עושות את זה כי הן ביקורתיות ותחרותיות". וגברים לא תחרותיים? בגודל זין, בעובי שרירים, במעמד חברתי? אתה מודה שאתה רוצה נשים מטופחות במידה. קראתי גם את הפוסט הקודם באותו נושא, שקישרת אליו, ואני מסיקה שלא תמשך לבחורה שלא מסירה שיערות מהרגליים. לגיטימי. זה שאתה לא אוהב איפור או בניית ציפורניים זה כבר תלוי במשפחה ובחברה שבה גדלת, מה נחשב מצועצע ומה נחשב "מטופח". אבל 99% מהחברה מסכימה ששומן מיותר זה לא יפה, שיעור מיותר זה לא יפה, ציצים נפולים זה לא יפה וכו' וכו'. העובדה שאת מכיר בחורה שחושבת שהתחת שלה שמן לא מעידה על הביקורת שנשים מותחות עליה, אלא על כך שהיא הפנימה את הסטנדרטים שגם גברים שותפים להם ביחס לנשים. ואתה יודע כמה פעמים שמעתי גברים קוראים לבחורה "כונפה" כי היא לא הכוסית הסטנדרטית (אגב, האם יש דבר כזה "כונף"? לא? למה לא?), וכמובן ביטויים כמו fuckable לעומת dateable? אתה יודע כמה גברים מכוערים ומכערים יש?
טוב, אני יודעת שהתגובה יצאה מבולבלת ונרגשת, אבל זה בגלל שכמו רוב הנשים האנטיליגנטיות שלא מקבלות כמובן מאליו את כל מה שמוכרים להן, גם אני קרועה ביחס שלי לטיפוח נשי לעומת גברי: צורך לגיטימי או מוסד דכאני מהשטן?
פרסומות זה אחד המדיומים השוביניסטים ביותר שקיימים. וזה בכלל לא קשור לפרסומות יעני שוביניסטיות כמו גולדסטאר. הם לפחות עשו את זה עם מודעות עצמית מסוימת. כי אילו פרסומות בעצם פונות לנשים? אני לא מתכוונת לאלה שמפרסמות מוצרים נקביים פרופר, כמו תחבושות היגייניות, אלא מוצרים "כלל אוכלוסייתיים".
בתור אישה אני חייבת לציין שכל הפרסומות הפונות לנשים, כלומר מנוסחות בגוף שני נקבה, מאוד מעצבנות אותי. אתה מבין, זה לא ששוכחים שיש גם גברים שקונים אבקת כביסה, אלא שלוקחים כמובן מאליו שברוב האוכלוסיה האישה אחראית על מוצרי הניקיון, הכביסה, להאכיל את הילדים ובכלל כל מה שקשור לבית ומשפחה.
אבל באמת אפשר להתדיין בנושא שעות.
ברור.
כילד צחקו עלי שעירי השכונה על שכמעט ולא צמח לי שיער גוף. היום הם בתהליכי מריטה מענים. סוג של צדק פואטי?
הרווחת! מה זה לעשות כביסה לעומת לנקות את הבית...זה דווקא נחמד שגברים מתחילים להכנס לחרדות לגבי המראה החיצוני שלהם. למה שרק אנחנו נדפק? מגיל צעיר האכילו אותי בissue הזה ועכשיו אני משועבדת. לא באופן קיצוני אבל הדימוי העצמי שלי מעוות לגמרי. יש לי ממש בעיה. אני תמיד חושבת שהכול הרבה יותר רחב ממה שהוא. למשל אני תמיד חושבת שאני לא מסוגלת לעבור עם האוטו במרווח שהוא די גדול באופן אובייקטיבי. כך שברור לי שאני רואה הכל בצורה די מעוותת ולא נכונה ותפיסת המרחב שלי ממש לא נכונה.
ואתה ככ צודק לגבי התייפיפות של נשים. זה ככ למען שיפוטן של נשים אחרות. אתם באמת שלא שמים לב
איכשהו כשאני חושב על זה, אנחנו (הגברים המכבסים במו...)לא נעשה חרם על בדין ( אני אוהב את גרסת התכלת שלו),
כי זה מצטרף לרשימת הדברים הארוכה בלאו הכי, שלא אכפת לנו מהם.
לא איכפת לנו אם האשה שאיתנו תבנה ציפורניים לתלפיות עם עיטורים וציורים שרק בהתזת חול ניתן לנקות לאחר שהם דוהים,
(אולי אפילו נסלוד מהמנהג האופנתי הזה)
לא אכפת לנו אם היא תתאפר חמש שעות ביום, אלא אם זה יעכב אותנו ביציאה ולא נמצא חנייה אח"כ,
לא אכפת לנו עם היצרנים מתעלמים מהנוכחות שלנו בין קהל לקוחותיהם,
לא אכפת לנו עם אנחנו שעירים יתר על המידה,
ואולי הבעיה היא שלא אכפת לנו לרוב ... :-)
טוב יש כאן שפע ל דברים
נתחיל בזה שאם אתה הולך בדיזנגוף סנטר הפרסומת הזאת כבר למעלה מחצי שנה על חנות מוצרי החשמל- אולי פשוט שכחו להוריד אותה
והאוכלוסיה מגוונת גם ממטרוסטסואלים...............
פרסומות בלשון זכר לא מפריעות לי מכיוון שהאקדמיה ללשון קבע שזה לון כללית (כאשר יש רוב גברי או לא ניתן לקבוע בוודאות שהרוב הוא נשי). פרסומות שובינסטיות כמו בדין דווקא כן מפריעות לי- כתבת בדיוק את הסיבה (למרות שאצלנו דווקא אני עושה את הכביסות ולא החצי השני שהוא אחראי על הנקיונות)
כאישה, אני יכולה להגיד שאני לא מחבבת את החלקלקות המעושה הזו אצל גברים יתר על המידה
אני אוהבת את הגברים שלי עם שערות על החזה.
אבל.
יש מקטעים בגוף הגברי שבהם שער גוף דוחה אותי, כך שאני לגמרי בעד לגלח או למרוט אותם.
ולא מדובר רק בהומואים או במטרואים, אלא גם בגברים רגילים לחלוטין.
לגבי הפניה הסקסיסטית בפרסומות - מסכימה לחלוטין.
זו בדיוק הסיבה שבגללה אני חושבת שגם גברים צריכים לאמץ את הפמיניזם, הוא משחרר אותם לא פחות ממה שהוא משחרר אותנו.