כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עיצוב פנים ואדריכלות

    בלוג שעוסק בחיים של המעצב , הסטודנט וזה שיוצא אל העולם ...

    עיצוב - בית ישראלי

    60 תגובות   יום שישי , 17/4/09, 13:14


    עיצוב - בית ישראלי
    איך ניתן לאפיין בית ישראלי ?

    האם לאחר ששים שנות המדינה ומאה שנות תל אביב מתגבשת תפישה אקטואלית על אופיו של הבית הישראלי ?
    עידן כור ההיתוך, שהיתווה את הבנייה האחידה - בשיכונים, מרכזי שכונות, בתי דירות קומפקטיים, כבר מאחורינו.

    מי חשב בזמנו על עיצוב פנים או על טעם אישי בריהוט ?

    מי התפנה לאיבזור חלל המגורים או המטבח, מעל ומעבר לתיפקודם הבסיסי ?

    הממד האסתטי הצטמצם בהסתגלות לתנאים , כאשר 'מיטות סוכנות' הצטרפו למיטלטלים ולארונות מאולתרים כדי ליצור באופן כללי את המסגרת הביתית.


    אף השכבה החברתית האמידה לא התפנתה לרוב לקונספט ישראלי בתחומי אדריכלות וסביבה.

    החשיבה העיצובית נעה בין שימור הסגנון המיובא מארצות המוצא לבין פיתוח מושגי פולקלור, מתוך חיקוי מדומה של שורשים מקומיים. בשכבות הביניים שלט זמן רב הסלון הסטנדארטי, בשינוי מה של טיב ועלות התלויים בהכנסותיו של בעל הבית.


    קל יותר לגופים מישרדיים לעצב את פני האדריכלות העירונית באיפיון ישראלי, מאשר לגבש תפישת עיצוב של בית מקומי.

    ישנן והיו נסיונות תכנוניים ומעשיים להגדיר בפועל את העיר הישראלית, וככל שהשיקולים יהיו פרי שיתוף פעולה בין הגופים הנוגעים בדבר, כן ייטב. הפלורליזם של חברת הגירה הוא מטבעו מורכב ורב-פנים, כך שעבודה משותפת של גורמים מקטגוריות שונות היא אפילו תנאי להתקבלות תוצאה קולעת.


    החל בתחום האקדמאי (ארכיאולוגיה, אמנות, ידע עם) ועד לתחום הכלכלי והאקולוגי - הנושא יכול לעניין גופים עסקיים כמו גם מומחי אדריכלות שהרעיון 'בוער' בנפשם. על פי המחקר שפורסם ב-2006 בנושא העיר הישראלית, "כמעט מתבקש לנסות להכריז על העיר הישראלית האולטימטיבית". המפתיע בספר הוא שבצד הדגם התל-אביבי (המיושן והראנדומלי) המודל הנבחר הוא העיר אשדוד, שבה החשיבה היטרימה את הבנייה ואכן יצרה תנאים לקיימות נעימה. העיר מגלמת מפגש בין תעשייה ונמל, בין תעבורה אורבאנית חכמה לטיפוח סביבה ירוקה. ("העיר הישראלית",הוצאת רסלינג, עמ' , 99,98)

    המצב שונה בתחומי עיצוב פנים. כאן השטח פתוח לכאורה להתפתחות יצירתית חופשית, שנובעת מתמונת העולם האמנותית של המעצב או הדייר הפרטי. ובכל זאת אנו יכולים להצביע על קו מובהק שמאפיין את בתי איטליה, יוון, או לדבר, בהתאם, על סגנון טורקי, איטלקי, רוסי, וכן פטיו ספרדי, מרפסת ים-תיכונית, חלון צרפתי וכן הלאה. לאור זאת,

    מה ניתן להציע בדמות הבית הישראלי ?
    - האם עליו לקיים הרמוניה עם הנוף החיצוני ? ברור שעיצוב אישי המאמץ אופנות מסורתיות,

    התפור על טעמו של הדייר אך נמצא בדיסהרמוניה עם הסביבה הילידית תהווה כיום צרימה לטעם הטוב.


    - האם יש מקום להתייחסות כלשהי למקורות ? למסורת ? להווי המקומי ?

     ואיזה מקום תופש 'הראש הצעיר', כדור שמכתיב יותר ויותר את אופיה של הקיימות ולרוב קובע את קצב החיים ואת התמיכה באיכות הסביבה.


    שאלת היסוד היא האם להנציח את הפלורליזם ובכך, חלילה, להעמיק את הפלגנות הישראלית ולהעבירה גם למגרש הביתי ?

    או פשוט לגלות את המכנים המשותפים, שעליהם גדלה החברה הישראלית, החל ברקע הצבאי והבטחוני (המגונן) ועד התנאים האקלימיים הנוחים, המכוננים תפישה פתוחה אל החוץ ואל המתגוררים בשכנות.


    נראה שעצם החשיבה על הבסיס הרחב של הקוים המשותפים לדור הילידי

    יכולה להניב יבול נאה של רעיונות על תוצר אותנטי של אדריכלות. עיצוב פנים ישראלי יכול למזג בהרמוניה מיגוון אלמנטים תחת קורת גג אחת. למשל :
    - לשלב בין פתיחות מירבית לאויר ולאור (קיר- חלון, פלישת הגן אל תוך חלל המגורים, מעברים רחבים ונגישים בין החדרים והמפלסים), לבין מיגון חיצוני ( מערכת סגירה מתוחכמת) ;


    - לפזר רמזים לאורנמנטים מזרחיים (שטיחון, כד פינתי, פיתוחי סורגים), בחלל מגורים ששולט בו הקו ה"נקי", ברוח העיצוב המודרני.


    - לפנות די מרחב לתנועה הצעירה של ילדי הבית: מספר דלתות לכניסה, חדרים חיצוניים עם כניסה נפרדת, למתבגרים, ואף חדרי סטודיו שיוסבו בעתיד לחדרי אירוח, לבנים החוזרים לעת חופשה צבאית או המשלימים לימודיהם לאחר השירות הצבאי.


    במדינה שעדיין ניבנית והולכת, נמצא קרקע פורה ליצירתיות, מתוך התחשבות בזולת ובמינון הנכון לכל נפש.


    לאתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/4/09 07:01:


      (*)

       

      אהבתי להיות כאן.

        20/4/09 19:28:

      עיצוב ישראלי

      הוא עיצוב ים תיכוני

      חלונות רחבים הרבה אור

      לבן צח עם גווני הכחול

      פשטות עם נקודות צבע  וצורה שמזכירות את המקום ממנו הגיע כל אחד

      את שורשיו

      התחברתי מאד לעיצוב שהבאת

        20/4/09 17:11:

       

      אבי אדריכל ושנות פעילותו המקצועית היו בעיקר בשנות ה-60 ועד אמצע ה-90. במיוחד בשנות ה-60 היה סגנון בנייה ועיצוב שמאד מצא חן בעיני ואני מעדיף אותו על-פני כמה מהסגנונות שאני מוצא כיום. הבנייה בבטון חשוף, קירות אבנים אדומות-שרופות, החללים הגדולים, השילוב עם עץ (למשל תריסים ומעקות), זכוכית ומתכת. ובתוך הבית הריהוט היה נעים ורך -- הספות, הכורסאות, השולחנות עם קווים מעוקלים, או קווים ישרים עם פינות מעוגלות. לעתים קווי מתאר פשוטים לכאורה אבל אלגנטי ונעים לעין. אני חושב שדווקא נעשו דברים מאד יפים בבנייה ציבורית ופרטית באותה תקופה. לחלק מהמוטיבים אני רואה שחוזרים גם היום בעיקר בשיקום בתים.

       

      כפי שציינו לפניי כנראה שהמדינה והתרבות הישראלית עדיין צעירים מדי בפרספקטיבה הסטורית בכדי לגבש סגנון שהוא כולו "ישראלי". לאור שילוב העדות והקהילות בארץ איני בטוח שזה רצוי ובכל מקרה זה יכול לקחת עוד כמה שנים טובות. אני חושב שעשוי להתאים יותר אימוץ של סגנונות המתאימים לסביבה הגיאוגרפית והאקלימית שלנו, כלומר בדומה למדינות אחרות לחופי הים התיכון כמו איטליה, יוון, צרפת (דרום) וספרד. אליהם יכולים להתווסף מוטיבים ישראליים אלא שאני מודה שבעצמי איני מצליח להגדירם היטב.

       

      שיהיה לכם שבוע נעים,

      רון

        19/4/09 14:55:

      מעניין,

       

      אהבתי את הרעיונות לעיצוב

      פנים ישראלי.

        19/4/09 10:34:

      כסף עושה חלק גדול מהעיצוב - או התפישה עצמה  כגורם  ל- אופנת בניה  כגון הבאוהאוז ?  זאת השאלה לישראליות  מנטאליות .

      הפוסט מעניין כשאלה באמת - אבל לעשות שעור על עיצוב אדריכלי עד היום במילה וחצי זה לא
      העיניין - הדברים התבלבלו כאן בארץ מהמון סיבות , והפערים בין הרצוי למצוי גם עושה את  שלו , וכן חבל שכל
      החוף נעלם בביניינים זולים ומגעילים עם זה בביתים - ליד יפו או אם זה באשדוד או אם זה בראשון בפרויקט הראשון של פאבלו אספניול שרצה להביא את ספרד לישראל .... אני חושב שהמקור לשאלה זו תהיה קלה
      אם נבין מי האדריכל ומאפה הגיע לארץ , מה ההשפעות שלו והאם זה בכלל מזיז ההשפעות אלה לאותם אנשים
      שפחות מעניין אותם החיבור למקום ולזהות האנשים שגרים בפנים לאלה שרק רוצים לעשות את הכסף ולסגור עיניין . 

      גבר  הייתי מציע לך לקרא קצת על ההשפעות של האומן והאדריכל שנראה :
      הונדרווסר : Hundervaser 
      http://www.geocities.com/litesmth/hundervasser.html

      יש מבנה דומה לזה שנבנה כבר בתחילת שנות ה- 90  מול חוף הילטון .
      על מנת להיות ישראלים התושבה שלי היא :

      היינו צריכים לשמר את הבנייה הערבית - ולהשאיר את העובדים הערבים
      במקום להביא טילנדים ואחרים ...

      והכל היה בסדר או לקבל איזה בוחטה של אבא ואז כבר זה לא היה משנה

      מי יהיה הבבו בונאי כי אז הדברים היו הרבה יותר פשוטים .

      שבוע מקסים .

      רן לאופר

       

       

       

        19/4/09 05:59:


      יפה מאוד

       

        19/4/09 01:24:

      כתיבה מפתיעה

      ונותנת חומר למחשבה...

      יפה.

       

        18/4/09 23:52:

      היי saargolan חיוך

      יפה ומתאים לארץ

      פשוט מעולה !!!

      מפיראט חיוך

        18/4/09 23:08:

      הכי מעצבן (כתבתי מעצבן? - התכוונתי מאפיין) זה הצורך לחקות אחד את השני.

       

      מה הגודל של בית פרטי חדש? כמובן שזה 160 ממ"ר .. פינת משפחה - ממש חובה, הכניסה לבית היא בין הסלון והמטבח - זה ברור. יחידת הורים - איך אפשר אחרת?

       

      עיצוב העדר זה המוטו של החברה הישראלית. שעמום אחד גדול.

       

      הייתי מוסיף עוד 2 מאפיינים לבית הישראלי: חוסר הבנה בטכנולוגיה ורמת גימור ירודה.

        18/4/09 18:26:


      יש סגנונות טיפוסיים שאני מצליח לאפיין מיד על פי שנת בניה.

      חלון וויטרינה עד המחצית, שנות ה70, שפריץ בחוץ - שנות 70, ללא מרפסת, עד 80

      רכבות עד 4 קומות שנות 50 אולי 60

      וכוכוכוכו המון מאפיינים

        18/4/09 16:12:


      היי גולן

       

      עיצוב ישראלי???, אפילו אחרי 60 שנה הינו אקלקטי, אתה עצמך למדת באנגליה, יש כאלה שלמדו בארה"ב, ויש כאלה באיטליה וכמובן כאלה שלמדו בארץ  וכיו"ב, כך שכל אחד בא עם רקע שונה וליעוד אוכלוסיה שעלתה לארץ למעשה מכל העולם..., אזי התערובת הזו של מגוון סגנונות, ואף מגוון במבנה אחד הינו סביר...

      בין הכותבים פה ציינו למשל את צהלה, רק מה אותו אחד שכתב זאת אולי לא הבחין כי בבניה החדשה קיים סגנון בולט אחד, ולמה, מאחר והמתכנן יש לו קשרים ברשות המקומית...

      לא אחת העיצוב מונחת או יותר נכון מותאם לרצונות מקבלי ההחלטות ברשות - כל זאת על מנת לזרז את הליך הרישוי הארוך והמיגע, כך שמקבלי ההחלטות אשר הבנתם בנושא נמוכה, הם אלה לא אחת המעצבים את פני העיר/היישוב בו אנו חיים, על כל המשתמע מכך...  

        18/4/09 13:09:


      בסדרה המיתולוגית "קרובים קרובים" שכיכבה כאן בשנות ה-80 דווקא היתה תשובה לשאלה

      "מהו בעצם מטבח ישראלי?"

       

      "פורמייקה דמוי עץ"

       

      קובי

        18/4/09 12:30:

      פיית האור ‏אתמול 22:57:

      אהבתי את העיצוב האדמתי

      והפשטות  ממחוזות ים תיכוניים.

      ואני כן חושבת "שמבצבצת" לנו

      אדריכלות וסגנון ישראלי.

       

      גם אני....

        18/4/09 11:49:


      דחופ בוא לשפץ לי ת'בית.....

       

        18/4/09 10:37:
      אוף בא לי לשפץ את הבית בגללך חיוך
        18/4/09 09:56:


      כתבה מעניינת מאד ואוהבת את העיצוב של הקיר עם הכדים.

       

        18/4/09 09:44:

      יפה מאד,

      עושה חשק להתחיל בשפוץ מיידי.

       

      כל הכבוד על הניתוח המשכנע.
        18/4/09 07:29:


      משום מה העיצוב היפה הזה

      מזכיר לי את האדריכלות הקיימת

      בספרד  ובפלמה דה מיורקה

       

      אבל נפלא לראות שזה גם הגיע לכאן

      הלבן הנישות והכדים הגדולים.

       

      שריאלי

        18/4/09 01:56:

      נושא מעניין

       

      התמונה באמת מעלה געגועים לאדריכלות, כפי שעשויה הייתה להיות בעבר הרחוק הישראלי.

       

      תודה על השיתוף ועל פתיחת הסקרנות בנושא.

       

      שבת מדהימה!

        18/4/09 00:48:


      במדינה שעדיין ניבנית והולכת, נמצא קרקע פורה ליצירתיות, מתוך התחשבות בזולת ובמינון הנכון לכל נפש.

       

      התמונה שהבאת מזכירה את העיצוב של הבתים באיים היונים......

        18/4/09 00:32:


      אהבתי את עיצוב הקיר עם נישות לכדים בתמונה

      תודה....*

        17/4/09 22:57:

      אהבתי את העיצוב האדמתי

      והפשטות  ממחוזות ים תיכוניים.

      ואני כן חושבת "שמבצבצת" לנו

      אדריכלות וסגנון ישראלי.

        17/4/09 22:05:

      עיצוב בית ישראלי על קיבוץ הגלויות ומכאן גם קבוץ המנטליות שבמדינת ישראל הוא בהחלט נושא מרתק, שהרי המנטליות של האדם קשורה קשר ישיר לעיצוב ביתו, האדם מעצב ביתו באופן שירגיש בו נוח ובטוח, {ביתו של אדם מבצרו}.

      תודה על המידע שהנך מעניק בכל פעם מחדשחיוך

        17/4/09 21:47:
      "הסגנון" הישראלי הוא עדיין קלישאה  מערבית, ראיתי דברים נפלאים תוצרת ישראל שלצערי לא זכו לעדנה,  אותו דבר בתחום האומנות הכתובה והמצויירת, לצערי, הערכי והמקורי נדחים על ידי עברייני הטפל והרדוד.
        17/4/09 21:04:

      מעניין לקרוא. תודה *

      מוזמן לבקר

        17/4/09 20:28:


      אכן - בית ישראלי לא מופיע בעבודתו של כריסטופר אלכסנדר.

       

      בית ישראלי מושפע גם מחוקי החישוב של שטח עיקרי ושטחי עזר.

       

      ואולי בית ישראלי הוא כזה ?

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=465996

       

       

        17/4/09 20:17:


      "בית ישראלי" אפשר יהיה להגדיר כשיהיה "מאכל ישראלי" ואדם "ישראלי".

      אנחנו כאן עדיין כמו שלל ירקות במרק, שטרם תפסו את הטעמים האחד של השני, עדיין נפרדים.

      לכשנתבשל לכדי תבשיל חמים וטעים, הספוג ניגודים וצבעים, אז תהיה זאת מנה.

      כך עם הבית וגם עם הרוח החברתית.

       

      אוהבת...


      כנראה שעדיין אין לנו מספיק הסטוריה על מנת לגבש טעם משלנו,

      ואחרי הכל עלינו מכל קצוות תבל השונים. לכן השימוש המעורב בחפצים שהם מורשת ובחפצים חדשים.

      גם בעיצוב וגם באוכל אנחנו מושפעים מן העולם, ובמקרים אחרים לא מושפעים וחסרי סגנון.

      יש שיפור גדול בטעם האוכלוסיה, ולעיתים יש עיצובים  שמתאימים לארץ. 

      פעם כמעט כל הדירות היו זהות עם המראה בכניסה והמדף עם מברשת השיער תחתיה...

      עיצוב נכון צריך להיות מושפע באמת ממזג אויר ומאורח חיים.

      אני מקוה, שאנחנו בדרך הנכונה.

       

        17/4/09 19:10:

      פוסט מעניין

      העיצוב של הבית הישראלי , 

      לעיתים אינו משקף את יכולתיו הכספיות של האדם , שמתי לב לכך 

      וכל בית יכול להראות ארמון 

      וכל עיצוב משקף את אופי המשפחה פחות או יותר 

      פוסט מושקע ומדהים 

      אהבתי 

      שבת שלום 

      מכל הלב 

      חני מאמי 

        17/4/09 18:53:
      מעניין....תודה
       
      *
        17/4/09 18:49:

      בית ישראלי - הוא מקום אקלקטי - באידאל שלי יהיו בו:

      עץ גדול נותן צל בחצר - שתחתיו אפשר לשבת ואליו יגיעו ציפורים

      מרפסת מקורה

      שטיח אוריינטלי אחד לפחות

      שולחן גדול לכל האורחים שבאים לאכול

      מזכרות מימים רחוקים

       

      גם אני מתחברת לטעם של פעם ובתים מנקרי עיניים ורחבי סלונים אינם מדברים אלי.

      בית צריך להיות מקום של  "ביחד".

       

      איילת

        17/4/09 18:49:


       לפזר רמזים לאורנמנטים מזרחיים (שטיחון, כד פינתי, פיתוחי סורגים), בחלל מגורים ששולט בו הקו ה"נקי", ברוח העיצוב המודרני.

       

      הקו ה"נקי" בדומה לתמונה מקסים בעיניי בתוספת מעט צבע לחמימות.

      יפה יפה*

        17/4/09 18:45:

        17/4/09 18:43:

      גם בעיצוב יש אופנה.

      יש כאלה שמחליפים רהיטים מדי כמה שנים (להיות אין-באופנה)

      אינני חושבת שיש עיצוב ישראלי לשמע.

      כל אחד בטעמו כישרונו, ובכיסו.

      טוב לי בעיצוב הישן היפה והטוב שתמיד יהיה יפה לעיין ונוח

      באווירה ביתית חמה. 

       

        17/4/09 18:42:

      עיצוב מדהים כישרון ענק חבל שרוב הבתים אפרוריים ומשעממים וטוב שיש כשרון מבצבץ ומזכיר שאפשר גם אחרת


      בדיוק אתמול הגיעה לכאן מנהלת מכון המחקר שבו עשיתי פוסט דוקטורט בוושינגטון. לקחתי אותם לנווה צדק והם היו מלאי התפעלות מכל מה שנעשה בעיר הזו תוך 100 שנים ובמדינה הזו תוך 60 שנים. ברור שיש עוד מה לשפר ולאן לשאוף ובכל זאת, עירוב הסגנונות יחד עם האקלים יצרו פה משהו שאולי פעם כן אפשר יהיה לקרוא לו סגנון ישראלי.

       

        17/4/09 18:36:
       הנושא של התאמת הבית לנוף ולאקלים תופס מקום נרחב בהתייחסות של רוב האדריכלים וככל ששאלות הבנייה הירוקה עולות לסדר היום-יש תחושה שמשהו קורה פה בנושא. . אבל אתה צודק הקונספט של עיצוב המושרש בנוף התרבותי/השורשי/ המסורתי  כמעט ואינו קיים בבניה חדשה  בארץ . נושא בהחלט מעניין להעמיק בו -כשמתכוננים לבנות בית. אבל  הרי אחת הרעות חולות בעידן שלנו זה האקלקטיות הבלתי נתפשת שדירה בניו יורק ובת"א מרוהטות בסוף ברהיטי איקאה במקרה הטוב או בריהוט מפואר שיוצר בהזמנה מיוחדת באיטליה.?!
        17/4/09 18:32:


      היי סער

      תודה עבור הפוסט המעניין

      לדעתי אין עדיין עיצוב ישראלי מקורי

      כמעט הכל מיובא ומועתק

       

      שבת שלום

        17/4/09 18:31:

      סיד לבן, חלונות כחולים

      וגרניום בכל הצבעים

      אתה יכול לעצב לי את החלום?

       

        17/4/09 18:28:

      יפה מאוד. נכון לנו לאמץ סגנון ישראלי/מזרח תיכוני/מזרחי.

      באמת די עם הגגות האדומים שמתאימים להרים המושלגים באירופה.

        17/4/09 18:23:

      תודה לך נתת לי רעיונות לעיצוב

      אוטוטו אני נכנס חלשיפוצים ואני בהחלט כן מתכוון לקחת משהו מכאן

      תודה לך

      שבת שלום

        17/4/09 18:16:


      בע"ה....

       

       

      תמונה מקסימה ממש....

       

       

      תודה שהבאת....*

       

       

       

       

      שבת שלום.

        17/4/09 18:16:


      אוהבת מאד את העיצוב הזה

      מאד מדבר אלי - בעיניי ככה  אמור להיות סיגונן עיצוב בית שראלי.

       

       

       

        17/4/09 18:06:


      אנחנו בהתהוות אז כבר סיכומים ?רק עברו 60 שנה..

      אך בכל זאת מעניין,הגדרות על הישראליות תמיד מענינות בפרט כשמדובר על עיצוב פנים וחוץ כאחד..

        17/4/09 17:57:

      כוכב על העיצוב המדהים אהבתי שבת שלום
        17/4/09 17:56:

      כאדם נוסטלגי בית ישראלי בעיניי , הוא הבית של הוריי .

      בית פרטי , עם גינה גדולה : דשא , פרחים ועצים .

      פנים הבית עמוס ברהיטים עשויים - עץ מלא .

      לא אוהבת את הבתים שבונים היום ,

      שניים ו/או שלושה מפלסים ובריכת שחייה ...

      שבת מבורכת . חיוך

       

        17/4/09 17:49:


      אהבתי

        דיקו

        17/4/09 17:42:
      כרגיל, יפה אצלך!
        17/4/09 17:38:

      כוכב על העיצוב המדהים. יפעת אורלב
        17/4/09 17:31:

      מה רע בלהיות קוסמופוליט?
        17/4/09 17:14:
      אחרי  60  שנה  עדיין  לא  ניתן  להצביע  על  סגנון  ישראלי.
      תלוי  היכן  מסתובבים,
      מביתו  של  ההומ-לס  ועד  לוילות  של  הגבירים
      אין  קו  מאפיין  ישראלי .
      בצהלה  הסגנון    ראוותני  ועשיר  -  אחוזון  עליון
      בשכונות  אנחנו  לא  מתנתקים  משנות  ה- 70  האפורות.
      גם  בבניה  החדשה אין  פריצת  דרך.
      *

        17/4/09 16:55:
      זה רק הגיוני שעדיין אין עיצוב ישראלי למהדרין, כל אחד מביא איתו את הסגנון שמושפע מהמסורת עליה גדל..אולי בעתיד כבר יתגבש רעיון...בכל אופן יש לי עצה..אולי פשוט אפשר נניח לצבוע את הקירות בחומוס פול צ'יפס קבב צוחק
        17/4/09 16:50:

      אני חושב שאחרי 60 שנה, עדיין מוקדם לדבר על 'עיצוב ישראלי', כשם שמוקדם לדבר על 'אוכל ישראלי', 'אופנה ישראלית' או כל דבר שניתן לאפיין אותו כ'ישראלי'.

      אנחנו עדיין מדינה בהתהוות, שמתייגת את ה'מוצר' הייחודי שלה בעיקר באמצעות אימוץ 'מוצרים' שהיו כאן קודם או שהובאו לכאן במסגרת גלי ההגירה לאורך 130 השנים האחרונות.

       

      סממן העיצוב(?) האדריכלי היחיד שאני מסוגל לחשוב עליו כעל "ישראלי" הוא... דוד השמש. הבתים שנבנו בישראל, משנות ה-50 ועד היום, 'סובלים' מנטייה ברורה דרומה. למה? שיהיה נוח למקם את הקולטים... 

        17/4/09 16:32:
      עדיין בית ישראלי ממוצע ספה 3 -2 -1  שולחן סלוני אופנתי פחות או יותר -פינת אוכל- מהפרסומות-כל כך הרבה ליטוש במטבח, פחות ספרים מפעם בסלון-אומנות ככה ככה אבל הכל מאוד נקי ומצוחצח. מוזר ההבדל בין ההשפעה האמריקאית לאירופאית שלא לדבר על המזרחית.
        17/4/09 16:29:
      זה מדהים העיצוב הזה מאוד אהוב עליי במיוחד הפשטות המיוחדת שיש בו.
        17/4/09 16:23:

      סער

      מסכימה לחלוטין.

      אכן, הצורך הדחוק, בזמנו, לתת מענה מהיר לעולים הרבים שהתקבצו לכאן יצר מראות אפורים ועצובים ...מעין גטאות גטאות...שיכוני רכבות..וסלמס...

      מזה שנים

      מן הראוי היה

      וודאי שראוי היום

      לתת את הדעת המעצבת הן של הבניה והן של הסביבה תוך שילוב הרמוני ראוי לנוף...לאקלים..למנטליות הישראלית...ליופי ולאסתטיקה...ולתחושת מרחב וצבע

      יש הרבה מה לעשות בתחום הזה

      הרבה שיש לשלבו בראייה חזונית

      ולא בכיבוי שריפות...ראייה שמאפינת, לצערי, את הפעילות ברבים מתחומי חיינו

      חנה

       

        17/4/09 15:10:

      אני מתגעגעת לבתים של פעם שבסלון היו טפטים, ובכניסה לבנין היתה תמונה ענקית עם מפל מים ועצים, כשהשכנים היו מצטלמים שם לתמונות חתונה. איפה הם הימים?

        17/4/09 13:21:

      כתוב מעניין.

      לא נראה בעיני שיש עיצובאו אדריכלות ישראלית טיפוסית.

      אם מישהו מנסה להיות מקורי ולמצוא סממנים כאלה,

      מיד כולם מעתיקים אותו,

      הכל הופך להמוני,ובטח לא טיפוסי ישראלי.

      למה נישה בקיר ישראלית?

      בגלל הבניה הערבית?

      מי שותה מים מג'רה?

      המרחבים? הים? הרי ירושלים?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      saargolan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין