כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    הצי הישראלי - חלק 2 -

    6 תגובות   יום שישי , 17/4/09, 16:44

    הצי הישראלי חלק שני

    בעזרת ידידים חבריו מהגדוד העברי כמו דוד בן גוריון ויצחק בן צבי ואף ינאית חברתו משכבר, עם חברי "ועד הצירים" ועוד, כמו רוקח ובלוך ואחרים. גייס את יוסף טרומפלדור להביא מקווקז ספנים, ימאים מומחים בדיג מהים השחור, ללמד עברים בארץ לכלכל את היישוב מהים.

    הוקמה החברה לספנות ואספקה חופית בע"מ כחברת מניות מכספי חיילי הגדודים העברים, בטרם פורקו, נרכשה דוברה מצרית מהסוחר התל אביבי ליפשיץ. עליה התקין מכונאי חיפאי מנוע דיזל של משאית מדמשק, ניתן לה שמה "החלוץ" על שם תנועתו של טרומפלדור שנקרא לקרב ונהרג בתל חי.

    זו הפליגה לבירות ובכך שברה מצור יבשתי השמועה על הצי העברי המוקם פשטה בעולם כולו. תוך אותה שנה קרה, ולא ניתן היה עוד כלכלית להחזיק באסדת המשא שהוחזרה לבעליה ליפשיץ ובבעלותו התרסקה בסערה על סלע אנדרומדה בכניסה לנמל יפו.

    גורביץ קרא ליהודים בעולם המוכנים ויודעים לעסוק בדיג לבוא ולהתפרנס בים התיכון לחופי הארץ. מעטים הגיעו כי למעשה מלבד מעט יוונים מסלוניקי ובודדים מאנגליה וארה"ב שהגיעו יותר כמשקיעים, חסרו מקצוענים בדיג, אותם הביאה ועדת המים מהדלתא של הים השחור וישבה אותם בכפרי דיג לחוף הים בנחשונים, עתלית...

    היו קבוצות דיג משבדיה שדגו בים צפוני בשיטה שלא צלחה באזור חלק ממלטה שניסו שיטות נכונות יותר, אבל הקושי העיקרי היה המאבק על שוק הסחורות בנמל יפו, אז נשלט בידי הדייגים מהאוכלוסייה הערבית. יפו היה נמל יחיד. הקבוצות מסלוניקי מצאו עמם מצליחים בים אך מפסידים במאבק להישרדות בחוף ועזבו.

    ניסיונות לא מעטים היו במהלך כחמש שנים לקיים צי דיג עברי ובין היתר התכתב גורביץ עם מוסדות וגופים שונים בעולם האקדמי בתחום הימי, והחליט לנסוע ללמוד תחבורה ימית וניהול נמלים באוניברסיטת וושינגטון שבעיר סיאטל וושינגטון ארה"ב. שם היה חבר מא"י קולונל יוצא הצבא הבריטי שלמד חקלאות ימית. במחצית שנות העשרים הגיעה יזמית פרטית, חוקרת עבריה שחזרה מספרד שם התמחתה בחקר האצות ועם בעלה אספו ושלחו לאישור ורישום 25 אצות באנגליה, כולן אצות חדשות לא ידועות, מחופי הארץ לפיתוחן לתרופות.

    החבר בסיאטל הכיר לגורביץ חוקר ימי זואולוג ורופא יהודי בשם ד"ר וולטר שטייניץ במעמד פרופסור. גורביץ חזר כמוסמך ימי, לארץ והביא עימו את שטייניץ שהצליח בסופו של דבר אחרי כמה שנים להיקלט בפלשתינה ארץ ישראל. פירות מחקרו על הפאונה הימית פורסמו לראשונה בעולם כולו בשנת 1927.

    מכאן הואץ תהליך בניית הצי העברי כשראשיתו תלמידי גמנסיה הרצליה מתלמידיו של ד"ר גורביץ שמאז חזר, לימד והכשיר אותם באהבה בהתנדבות על חשבונו וחשבונם רכשו ציוד ימי

    והקימו את "התנועה הימית 'זבולון' " בשנת 1928 שמטרותיה הועתקו ממטרות ועדת המים שגורביץ חיסלה, עקב ניסיונות השתלטות גופים פוליטיים דאז מהם סלד. המורה המתמטיקאי מהנדס התעופה המומחה הימי ותלמידיו לימדו בני נוער אחרים ימאות מהבסיס בחוף הים, מיד בתום הלימודים.

    גורביץ חשב כי עליו אישית מוטלת המשימה הלאומית להקים דור עברי חסון ומחושל לכיבוש הים. הוא וחבורת הצעירים הזו ומדריך נלהב נוסף בשם חיים לייבוביץ, תעשיין בעל ביח"ר לשמן בתל אביב (עץ הזית) שביקש להצטרף להגשמת החזון, אלה היוו את גרעין היסוד לימאים וחובלים עבריים בארץ ישראל.

     

    בשנתיים הבאות הוכשרו בקשרים מפרשים ושיט ונכנסו לצריף הציידים "נמרוד" מאחורי ה "בית האדום" ועברו לבניין מצפון לו, ששימש את בית הספר הימי העברי הראשון בארץ ישראל, על צוק הכורכר, עליו נבנה שנים אחר כך במקומם, מלון שרתון שנהרס, וממנו נותר מגרש ריק עד עצם היום, מדרום ומעל חוף מציצים בתל אביב...

     

    המשך בחלק 3 ואחרון

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/4/09 14:52:

      צטט: בועז22 2009-04-18 07:55:01


      פיסת היסטוריה שלא רבים מכירים...

      תודה!!!

       

      אפילו לא אחד הכיר את רובה, זו תרומתי הערכית.

      תודה שקראת והיום אני מעלה את הפוסט השלישי והאחרון

      אם צילום מדהים, ממליץ לעקוב.   

        18/4/09 07:55:


      פיסת היסטוריה שלא רבים מכירים...

      תודה!!!

        18/4/09 07:39:

      צטט: ענף 2009-04-17 18:20:44


      היי

      הסיפור יפה

      ההיסטוריה מענינת

      אבל להקדיש סיפור כזה ליום הולדת

      דחילק......שמעתי שיש לימאים חוש הומור.....

      אבל עד כדי כך......

      מוצ'לר ...בחייך. תן לה פקח,שיר אהבה,אהבה

      אם עדיין הולך בגילנו..............

      מזל טוב ושבת שלום

      טרם הכרת את דנית ניצן,

      אשה משובחה.

      סיפור מרגש ומלא סימני חיים,

      עבורה הוא כזר פרחי בר

       

      אהבה מהסוג האישי חבר,

      בוערת במקום אחר.

       

      ויפה שהצטרפת לומר לדנית מזל טוב,

      כי מגיע לה.

       

      הזמן אותה לראות את יצירותיך,

      ודע לך אגב, כי הקישור שצרפת לגלריה שלך

      אינו פועל

      אז הפעל 

        17/4/09 18:20:


      היי

      הסיפור יפה

      ההיסטוריה מענינת

      אבל להקדיש סיפור כזה ליום הולדת

      דחילק......שמעתי שיש לימאים חוש הומור.....

      אבל עד כדי כך......

      מוצ'לר ...בחייך. תן לה פקח,שיר אהבה,אהבה

      אם עדיין הולך בגילנו..............

      מזל טוב ושבת שלום

        17/4/09 17:05:


      תודה. נכון ובכדי לזכור הסטוריה קל ונוח לזכור זאת כך כסיפורי הרפתקאה.

       

        17/4/09 16:59:

      קל לשכוח, אבל סיפורי ההיסטוריה הם בעיקר סיפורי הרפתקאות של אנשים.

       

      פרופיל

      הטרמילר The Tarmiler
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון