קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
מפגש עם אלוהים
כבר סיפרו עליו את כל מה שאפשר. הן ספרי הקודש והן הצהובונים. מצד אחד הוא זכה לשבחים ודברי הלל: כל-יכול, ארך אפיים ורב חסד, רחום וחנון. אך היו גם כאלה שנהנו לעשות לו רצח אופי: אל קנא, נרגן ונוטר, שלא מהסס להשמיד את ברואיו כשעולה בו חרון אפו הארוך. אבל זבולון ידע שאף אחד לא יודע את האמת על אלוהים. אלוהים נגלה לו בבר באקפולקו. הם הקפיצו את הטקילה החמישית כשאלוהים התחיל בווידויו המשתפך. מסתבר שיש לו עדיין סיוטים מהשואה. יותר מששים שנה עברו, והמצפון עדיין מציק לו. עם כל ה"כל-יכוליות" שלו, טען שהוא לא היה יכול לעשות שום דבר כדי למנוע את הזוועה. "מה ז'תומרת?" התפלא זבולון (ובצדק). אלוהים התחיל להזיל דמעות על הדלפק. הוא אמר שאולי זה לא ממש עניין של יכולת או אי-יכולת, אלא מצב של הערכה עצמית נמוכה. שמאז ומעולם הוא לא האמין בעצמו מספיק, והוא צריך כל הזמן שיאמינו בו כדי לקבל חיזוקים ואישור מהסביבה. וברגעים מכריעים, כשמצפים ממנו לעשות משהו ממשי - הוא הופך משותק וחסר אונים. מה אני אגיד לכם? על אף שזבולון בקושי החזיק את עצמו ישר על השרפרף הגבוה, בא לו לתת לאלוהים אגרוף בפרצוף. מוג לב שכמותו. מצד שני, נראה היה שהאל ממש סובל, והוא אף השמיע דברי חרטה כנים. כשהאל סובל, זהו סבל בממדים קולוסאליים. וכשהוא מביע חרטה - הוא מזמין את כל הנוכחים לסיבוב של טקילות על חשבונו. כל המכסיקנים עשו מאמץ והרימו כוס לכבודו. זבולון נוכח שדרכי האל הן באמת נסתרות. שגם אם היו לו שלושה תארים בפסיכולוגיה ועוד איזה אחד או שניים בפילוסופיה, ועוד עבודת דוקטורט אינטרדיסציפלינרית בתאולוגיה בהרווארד דיוויניטי סקול - גם אז הוא לא היה מצליח לרדת לחקר צפונותיו הנפשיים המתוסבכים של האל. זבולון הקפיץ טקילה נוספת, האחת עשרה במספר, ואז נחבט מצחו על הדלפק והוא זכה בשכחה מבורכת. למחרת לא נותר כל רישום במוחו מהמפגש המסתורי עם אלוהים.
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ב ט ח !
שאני זוכרת.
לבשנו את אותם צבעים.
נראינו כמו אחיות, לדברי הכרטיסן, נכון?
הייתה בינינו כימיה וצחקנו.
בגלל זה נכנסתי, בגלל הרכבת,
אלא מה?
ירדתי מהפסים את חושבת?
יום נפלא,
אילנה
את מאמינה לכל מי שמאדיר את עצמו, למשל, באופנוע ענק?
תודה אילנה. אבוא.
את זוכרת שהכרנו ברכבת מחיפה לתל אביב?
ורדית יקרה,
(אני מקווה שאני צודקת בשמך.
בזמן האחרון אני קוראת למטופלים שלי בשמות לא שלהם
ואחרי כמה זמן הם שואלים אותי למה את קוראת לי כך?
הם חושבים שזה חלק מהתקשור....)
החיוך עדיין מרוח על פניי....
כן כן, כמו שאומרים. מאוזן לאוזן.
ומסתובב גם מעליהן...
ח-ח-ח
איזה יופי!
ממש כיף. אשמח לקרוא את דבריך.
הומור מרענן כדבעי!!!!!
שיהיה לך יום מקסים,
אהבה,
אילנה
(בואי לבקר אצלי גם)
נקודת מבט מעניינת על אלוהים ששכח להפסיק את הבדיחה הזאת של "לנסות כמה כוח יש ליהודים האלה כדי לשרוד" לפני 60 ומשהו שנה.
אחלה פוסט ליום השואה.
לא נראה לי שיש סיכוי למחילה גם אם יקנה לכל ניצולי ברגן בלזן, אושוויץ ועוד כמה מחנות, טאקילות און דה האוס. מעט מדי - מאוחר מדי לחרטות. או לחארטות... תלוי אי מסתכלים על זה.
נכנסתי לסיטואציה. היה מגניב.
עושה חיים זבולון הזה..
איך זה שאלה שיכולים לעשות טוב, זקוקים להמון חיזוקים כדי להרים את הבטחון העצמי שלהם? זה לא המצב אצל הרעים.. הם פועלים חופשי, הבטחון שלהם בשמיים..
זבולון נוסע בעולם. מה יש?
ולגבי השטן - זה בדיוק מאשר את העובדה שהכל זה עניין של בטחון עצמי.
אה, יופי!
קפצתי לראות מי כבר הגיע לכאן.
טקילות לכולם על חשבון אלוהים.
(ברור שהוא חייב לנו ביג טיים).
טמבורינה הפוסט הזה כתוב באריכות מסורבלת משהו
אולי כי פחדת להיות יותר קורקטית , תובענית ונשכנית
ביחס לאלוהים הזה שלך , שלי , של כולם ???
ובכול זאת קבלי איזה ירוק לפנים על שהעזת להתעסק איתו!
אל תחששי, הוא , כמוני , אפשר אולי כמו יתר קוראייך מעת לעת
מצפה שתהיה יותר נוקבת מולו!
באמת שאין מה לפחד , הוא הרי רואה ויודע כבר את הכול.
בהנצלחה , דיפלו.
זבולון? אקפולקו? זו לא עוד סתירה??
אני תמיד חשבתי שמגזימים בכוחו של האלוהים - לעומת זאת לשטן - יש יכולות מרשימים, לא סתם אנשים מוכרים לו את נשמתם
אחת הקוראות הסבה את תשומת הלב לכך שיש כאן סתירה, שאיך זבולון ידע שזאת לא האמת על אלוהים כשהוא בכלל זכה בשכחה מבורכת וגמורה?
אז תשובתי היא: ככה זה. כי לא אני יצרתי את כל הפרדוקסים.