מכבסת דיבידנדים
חסר לב ביער של דובוני אכפת לי
ככה החיים שלי נראים
פוסטים פופולאריים
-
האם זה מקרי
22/9/09 | 1122 צפיות
-
המאבק להשבת אניה (גם למכוערות מגיע) לקפה
18/8/07 | 12611 צפיות
-
החזרה הביתה
16/7/07 | 2132 צפיות
-
זהירות ספויילר
5/10/12 | 3797 צפיות
-
בחירת עורך
9/11/08 | 858 צפיות
-
מדוע בזים לרואי חשבון או סיפורו של מר סופר
6/6/07 | 3599 צפיות
פוסטים אחרונים
- זהירות ספויילר 5/10/12
- ביטול כוכבים אדומים מה שנקרא 21/8/10
- גרובי 27/12/09
- האם זה מקרי 22/9/09
- האמת על פי רחוב סומסום 5/8/09
- עם הפנים קדימה 30/6/09
עיוור בלב ים
אני שמחה שהוא היה במטוס, בד"כ אני מפחדת מערפדים ולא הייתי מעזה ללכת לצפות בו בקולנוע, ובפועל אין אפילו דם בסרט. כמו שהבטיחו בתקציר של אל על מדובר בסרט התבגרות שהערפדות היא מטאפורה למשהו שאני לא זוכרת מהו.
אז בקיצור, נערה מתבגרת וערפד שחי את גיל 17 אובר אנד אובר מתאהבים. למה דווקא גיל 17? בגיל 17 יש את ה-prom. בלה היא הבן אדם היחיד שהערפד לא יכול לקרוא את מחשבותיו ולכן היא גם הבחורה היחידה שמעניינת אותו.
כמו במציאות, הערפד מרחיק ומקרב את בלה כדי לשמור עליה. כמו במציאות כשבנים שרודפים אחרי מישהי חודשים, פתאום כשהיא מתרצה, נזכרים שהם בעיתיים והם לא רוצים לפגוע באף אחת ועדיף עכשיו מאשר אח"כ. וכמו במציאות בלה רק רוצה אותו יותר ויותר, גם כשהיא מגלה שהוא ערפד ויכול לצאת משליטה ולהרוג אותה.
למעשה, הסרט כל כך מציאותי שאפילו כשבשלב מסוים בלה מוכנה לוותר על חייה רק כדי להיות עם הערפד לנצח, זה נראה טבעי לגמרי, לא רק בגלל שהיא בגיל 17, גם אם היא הייתה בת 29 הוויתור הזה היה מתקבל על הדעת.
|
תגובות אחרונות
-
saarAVIV
בתגובה על Beware of the monkeys
-
freestyle
בתגובה על מצברייד
-
יאיר ברטשפיז
בתגובה על זהירות ספויילר
-
moraniv
בתגובה על
-
Penny Lane
בתגובה על Party party
-
saarAVIV
בתגובה על הותר דמם של החמוסים
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
להיות בת אלמוות זו ה-דרך היחידה לחיות (לראייה טינאייג'רית נצחית)
תמה הטרילוגיה.
וואו... שבוע וחצי. האצבעות שלי קפואות, הראש סחרחר ואני מסופקת. נכון, קלישאתי. נכון, לא היה דיוק של ממש בעובדות (אם בכלל אפשר לקרוא למיתוס עובדה) אבל בכל זאת... היו כמה קטעים בסאגה הזאת שאני הולכת לחזור אליהם שוב ושוב.
בחלוקה הילדותית בין טים אדוארד לטים ג'ייקוב אני נמנעת. יש מספיק ימים בנצח כדי לחלוק.
ולו כדי להוכיח שלא איבדתי לחלוטין את שפיותי הרעועה ממילא... אפילו צפיתי בזה ושועשתי קלות.
אם היתה אפשרות לכתוב בעברית בקאפס, הטובק הזה היה נראה אחרת לגמרי. ואין פה אפילו ספויילר אחד.
הדבר הכי טוב בסרט
זה ה- 5 דק הראשונות הן הצליחו להרדים אותי יופי למרות שנסענו במחלקת תיירים.
להיות בת אלמוות זה לא ממש חיים
"בלה מוכנה לוותר על חייה רק כדי להיות עם הערפד לנצח"
גרדתי בפדחתי החלקה עוד ועוד.
אך הפרדוקס נותר.
היה לי משהו מאד חשוב שרציתי להוסיף לדיון הנ"ל...
אבל שכחתי.
לכל שאר המגיבות שהן לא איתמר
הסרט הוא לא ממש סרט ערפדים. לפני כמה דקות נזכרתי שחבורת הערפדים שבלה מסתובבת איתם בכלל גזרו על עצמם צימחונות.
מעבר לזה שיש להם כל מיני כוחות על כמו קריאת מחשבות וראיית העתיד, שאלה תכונות שלא מיוחסות לערפדים בכלל.
ורק הערפדים "הרעים" בסרט עוד טורפים אבל הם מופיעים רק בסוף הסרט ובעיקר מעיפים אנשים באוויר.
אז שו, לשאלתך אני לא זוכרת שהיה שם דם. אפילו בקטע שנודע שחבר של המשפחה "נטרף" לא הראו את הגופה שלו אלא רק דברו על כך בעקיפין.
יכול להיות שאת מזהה אותי מהקהל שצפה בהופעה היסטורית של סוזן בוייל.
ראו אותי שם מגחגכת כשהיא אמרה שהיא רוצה להיות אלין פייג'
ואז נדהמת כשהיא מתחילה לשיר
ובסוף עומדת על הרגלים ומוחה דמעה מהתרגשות.
עם הגרון אני יכולה יותר.
תגידי, יכול להיות שראיתי אותך ביום שישי בהפגנה בבילעין? זו היית את עם הכפייה השחורה במקום חלק עליון?
נשמע לי כמו סרט התבגרות חשוב שמחנך את המין הצעיר את האמת המוחלטת על המין הגברי: שהם כולם ערפדים מרושעים ומוצצי דם.
ענבל אם היית גדלה על סרט כזה בנעוריך, לא היית מגיע חבוטה לגיל 29 המופלג.
השלב הכי כיף באהבה הוא השכרון.
אח"כ צריך להתמודד גם עם דברים אחרים.
בשלב השכרון אין דברים אחרים. זה את והוא וכל השאר יכול לחכות.
בגיל 17 יותר קל לומר למישהו "מיציתי". ככה סתם.
בגיל 29 כבר צריך סיבה.
נקנח בסטון רוזס, בשירם, איי אם דה רזרקשיין.
http://www.youtube.com/watch?v=e6QnK0yql8s
נ.ב: אריק, אתה זיון גרוע גרוע גרוע!
הרבה פעמים בחיים שאנשים בוחרים בשבילנו בגלל רגישות מאוד גדולה בעיקר לעצמם הם עושים לנו טובה מאוד גדולה שמתגלה רק ברטרוספקטיבה.
אני יכול להבין בחירות טרגיות/רומנטיות אבל הן לא באמת הגיוניות או טובות.
את מבטיחה שאין שם טיפה של דם?