הבלוג שלי
פוסטים אחרונים
- שנה טובה 19/9/09
- ילד הבודהה 21/8/09
- וכך קם לו אדם (שהוא לגמרי לא סלב) בבוקר ומגלה , לגמרי במקרה, שעשו עליו כתבה בעיתון... 10/8/09
- כריסטיאן האריה 1/8/09
- יש לנו ארץ נהדרת (?...) 24/7/09
- צנח לו זלזל... 27/6/09
ארכיון
שהייה במחיצת בודהיסטווה
ומי שבכל זאת אוזר אומץ וסיבולת לקרוא עד הסוף, אז (ועכשיו ברצינות ) - לכל מי שלא יודע, בודהיסטווה (מושג שלקוח מהבודהיזם הטיבטי) הוא אדם שמקדיש את חייו למען אחרים. תודעת הבודהיצ'יטה היא תודעה שרוצה לתרגל ולהגיע להארה ע"מ לשחרר את כל היצורים החיים מסבלם (וביניהם: בני-אנוש, בע"ח וחרקים). ההנחה בבודהיזם היא שכלנו סובלים (גם אם אתם קוראים זאת וחושבים: אני דווקא מאושר,או: יש לי הרבה כסף וכדומה...) בשל היותנו משועבדים לרגשות עוכרים, לבורות ולהיקשרות. (יותר בהרחבה אולי בפוסט אחר... ). בודהיסטווה הוא אדם שעמל על פיתוח תודעת הבודהיצי'טה שלו. עיקר התרגול קשור לחמלה ואהבה, אך גם לחוכמה. חמלה ואהבה מתרגלים ע"י מדיטציות, אך בעיקר תוך כדי אינטראקציות עם יצורים חיים, ואילו חוכמה (הבנת הריקות) מתרגלים בעיקר במדיטציות. לפגוש בודהיסטווה בימינו, ובעיקר במדינה כמו שלנו (שנראה שכל אחד דואג רק לעצמו), זה נדיר מאד. העולם המערבי ברובו שם דגש על אינווידואליזם וממימוש עצמי. על פיתוח והעצמת האגו. במזרח הרחוק יש יותר חינוך לקונפורמיזם וביטול האגו. כשהייתי ילדה חשבתי שאנו (המערביים) הכי טובים. הכי צודקים. הכי מאפשרים. כשלמדתי במסגרת התואר הראשון בפסיכולוגיה, על היררכית הצרכים של מסלו, היה ברור לי דאז שפסגת האושר, היא המימוש העצמי.אני. האגו. אני , אני, אני. כיום, אחרי שאני רואה את המחלות של העולם המערבי (ואני מדברת על מחלות נפשיות, ובעיקר כאלו הנובעות מרגשות עוכרים כמו: קנאה, חמדנות, כעס, אגרסיביות ,תודעה שמרוכזת בעצמי, והרשימה עוד ארוכה, אך נראה לי שהנקודה ברורה...) ולאחר שנים של טיולים במזרח הרחוק, ברור לי לגמרי שאנחנו לא צודקים. ובכלל לא הכי טובים. איני אומרת שקונפורמיזם מוחלט היא הדרך, אבל קצת חינוך לראיית הזולת ממש לא היה מזיק לנו. קצת לבטל את האגו שלנו ולהיות שם בשביל אחר. לתת לאחר ולהקשיב לאחר (עד כמה שהרעיון יכול לאיים על חלקנו שעסוקים בהעצמת האגו) יכול לעשות כ"כ הרבה שינוי. ע"פ הבודהיזם הטיבטי, מקור כל הסבל וכל הרע, נובע מהוקרת העצמי (מה שאנו קוראים: אחיזה באגו) . ומקור כל האושר וכל הטוב, נובע מהוקרת האחר (וביטול האגו). זה נשמע קצת בלתי אפשרי, אני יודעת. אולי להמשיך לחיות במדינת הישרדות כמו ישראל ולנסות להיות בודהיסטווה (מה שיהיה קרוי אצלנו: "פראייר" ) אולי באמת בארץ זה לא אפשרי(ואולי אני טועה.) אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות- לתרגל חמלה ואהבה, להקשיב יותר, לתת, לצאת קצת מבועת העצמי- כל אלו אפשריים בוודאות. גם אצלנו בארץ. והכי קטע שכמה שזה נשמע אולי לא רלוונטי לחלקנו, ואולי מעלה מחשבות בנוסח "אין לי זמן לטפל בעצמי, אז ברור שאין לי זמן לאחרים..." או משהו כמו: "ומה יצא לי מזה?" (נתקלתי בהרבה גישות כאלו בעברי) , בסופו של דבר, זה רק בשבילנו. אני מוכנה לתת ערובה אישית לכל אחד באתר (ומחוצה לו) שברגע שהוא ייתן יותר, הוא יהיה יותר מאושר. מעבר לכך,גם הבעיות שלנו נראות אחרת כשאנו נתקלים בבעיות של אחרים, שהן אולי גדולות יותר,אמיתיות יותר. יש יותר פרופורציות למציאות כפי שנחווית על ידנו.
אני מתרגלת בודהיזם כבר שנים (רגע. ולכל סניגורי היהדות- תוך כדי גם מעמיקה את שורשיי היהודיים... כן, אין סתירה...) וכן טיילתי רבות בעולם. נדיר היה לי לפגוש בודהיסטוות ממש. כאלו שהאהבה והחמלה פשוט פורצת מהם החוצה (ברמות שקשה להכיל, וכל מה שנשאר זה לבכות מאושר). פגשתי הרבה נזירים, והרבה רבנים חכמים, אך בודהיסטוות ממש, כמעט ולא. אבל זכיתי, לא הרבה, לחוות זאת מס' פעמים בחיי אלו. חזרתי שלשום מששה ימים במחיצת בודהיסטווה. אני לא יכולה להתחיל אפילו לתאר לכם מה זה עושה. כמה שהלב נפתח. המחיצות נשברות, ההגנות נמסות. הייתי ממליצה לכם לנסות, אם יתמזל מזלכם. צירפתי תמונות עם שני בודהיסטוות שיצא לי לשהות עמם בשנים האחרונות..( בעברית קוראים לזה : "צדיק".) האנשים בתמונות (חוץ ממני כמובן) חיים בשביל לעזור לאחרים.(הם לא נראים מאושרים?.. ) אף אחד מהם לא חושב על עצמו, או מונע מהאגו שלו. מוזר קצת, לא?... הם יודעים שהיקום דואג להם ומתגמל אותם, אז הם לא עסוקים בעצמם. (והיקום באמת דואג להם. דהיינו: אנשים ). יש דברים שקשה לתאר במילים. אני מניחה שאם יצא לכם בעבר לחוות נוכחות של אדם כזה, אתם בטח יודעים. כי פשוט יודעים. ואם לא יצא, אני מאחלת לכם לפגוש מכל הלב... ולמי שרחוק מעולם הרוח, וחושב שאני איזו רוחנית-מרחפת-מיסטית-משוגעת ועוד, תאמינו לי שאני הבן אדם הכי שפוי, ספורטיבי, נורמלי וארצי שקיים. (ועל זאת יעידו מכריי... חח..אבל בעצם אתם לא מכירים אותם...אז אולי אני עובדת עליכם ואני כן משוגעת...J). וברצינות- אני לא משוגעת ולא מרחפת. גם הבודהיזם עם כל הערכים הנעלים שלו, הוא הכי ארצי שיש. אני באמת מאמינה שאפשר לחיות אחרת... |
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה תודה
מה אני, עז?
נו, בטח, בטח, צודקת במאה אחוז. במלנתלפים אחוזים אפילו. מה שכתבת פה בפוסט שלך אני מתכוון, ומתכוון לזה ברצינות. שאפו. רק חבל באמת (וגם את זה ציינת שמה, שרבבת אפשר להגיד) שפה, בארצנו הקטנטונת והמעצבוננת הגדולה, זה לא ממש בר מציאות, כי כולם פה טו מאץ' לחוצים מהחיים. כולם חוץ ממני וממך - נו, שויין, מתאומרת, שנתחתן? *
גוטה גוטה את. אהבתי
היי דותן... תודה שהחכמת אותנו...
על זה יאמר הפוסל במומו פוסל.
כאדם מאמין לבטח אתה יודע כי הבסיס לאמונה הוא כבוד לאמונה של האחר ולהגדיר דת אחרת כשלולית לדעתי כבר סותרת את הקבלה עצמה.
בנוסף ולידיעתך, תורת הקבלה שאלה לא מעט מתוך האינדואיזם גם כאשר זה סתר לחלוטין את הדת היהודית.
כך למשל גילגול נשמות הקיים בקבלה אך נשלל לגמרי ע"י התורה עצמה מקורו בדת האינדואיסטית.
החיבור ל-7 הצ'אקרות - מאיפה לדעתך זה הגיע לתוך הקבלה?
כן, הכוונה לדת האינדואיסטית.
חשוב רק להבהיר כי היחס בין האינדואיזים לבודהיזם הוא הפוך.
הבודהיזם צמח מתוך האינדואיזים על בסיס הפילוסופיה האינדואיסטית ובודהה לקח אותה לצד הסגפני.
הרעיונות של הבודהיסטים כוונו לאינדואיסטים בהודו ממש כפי שהרעיונות של ישו כוונו ליהודים בארץ ישראל, אך כשם שהנצרות תפסה בכל מקום פרט לישראל כך גם הבודהיזם תפס בכל מקום אך לא בהודו.
בכלל קישרי הגומלין שבין יהדות לנצרות מקבילים מאד לקשר שבין האינודואיזם לבודהיזם.
מה זו נתינה?
נכון...
תודה על הביקור והתגובה...
דיון מעניין.
דיון שגרתי אשר איכותו מתבטאת בכך שהוא משקף מלשון השתקפות דיונים אישיים פנימיים שכל אחד עושה עם עצמו במוקדם או במאוחר.
לרוב, אנו נוטים להתלהב מתובנות רוחניות אותן אנו חווים במסע פנימי זה. אך אבוי, התלהבות זאת הינה רגעית ותשאר רגעית, אלא אם נתמיד לזהותה ולהטמיעה בחיי היום יום שלנו, דרך התגובה הספונטנית שלנו, הרי זאת האחרונה לא תעלה אותנו על דרך המלך.
בתודה מראש,
שלי מרגולין
נכון מאד יקרה...
we think alike
תודה
לימור אהובה,
מתחברת מאוד למה שכתבת וככל שהפוסט מעניין ומעשיר כך גם התגובות...לכל תגובה כמעט קפצתי להגיב אבל את עשית זאת נפלא... ולגבי נתינה, גם אם היא מעושה ומתוך אגו/אילוץ/חיברות ... היא טובה ומבורכת, רבים מדי האנשים שזקוקים ולהבדיל גם חיוך שמתחיל בכאילו, כמו במדיטציית צחוק ...מהר מאוד הופך לצחוק גדול מהלב...אולי כמותו גם הנתינה מתוך אותן נסיבות שמניתי תהפוך לנתינה מהלב כי הרי בסופו של דבר נתינה היא קבלה.
מחבקת והולכת לבדוק אם התחדשה האספקה...
תודה לך...מתחברת מאד לדברייך...
לימור
כל הכבוד, משב רוח מרענן בארצות הקור הרגשי.
אני מאד מתחבר לדברים, לא חושב שאת מטושטשת ומעופפת.
יש דברים שהמדע בצורתו המערבית עוד לא הגיע לכיתה א'. אז מה אם איזה חוקר בארה"ב עוד לא הוכיח את זה בכלים המערביים.
גם לגבי ה"ויכוח" שהתפתח כאן עם שוחרי היהדות השותים ישירות מן המעיין- לי אין בעיה או פער בין היהדות לבודהיזם. נהיה יהודים טובים (?) ונלמד, נשאב, נתפתח ונחכים מנסיונם של אחרים, בני דתות אחרות. גם אם מסתכלים על זה לעומק- אז החוכמה (בדתות העתיקות) היא אותה חוכמה, נשענת על אותם יסודות אוניברסליים.
תמשיכי להאיר את עינינו, תודה
ניר
היי איקה
איני רואה בדיון שהתפתח פה בעקבות הפוסט "ויכוחי סרק" . כולנו באים מעולמות כ"כ שונים, ולא ציפיתי מכלם להבין אותי. וכמובן שזכותו של כל אדם לדעתו, ואני איפהשהוא מנסה להבהיר את הנקודה שלי באופן שיהיה ברור לאלו שפחות מבינים אותי. (לפחות איך שזה נראה לי...)
החוויות שעברתי היו אכן מדהימות ולימדו אותי המון .ואני עדיין כל הזמן בלמידה.... כפי שאני רואה זאת, אפשר להמשיך לחיות בחוסר מודעות ולהגיב לסיטואציות סביבנו כמו טייס אוטומטי (re-act )מתוך התניות שרכשנו ודפוסי התנהגות שפיתחנו, ולהגיד:" זה אני, זה מה יש". ואפשר להחליט שאנחנו רוצים חיים טובים יותר- ולעבוד על עצמנו. ובתקווה להגיע למצב שאנו נשלוט במחשבותינו וברגשותינו, ולא הם בנו. וזה באמת אפשרי . (בדומה לטיפול קוג' שקיים בפסיכו' המערבית). ואז אנחנו במצב של תגובה לא ממקום איפולסיבי (act ).
יותר קל לא לעבוד על עצמנו ולנסות לחפש את האושר בדמות מכונית חדשה או בית יותר גדול, אבל אני באמת חושבת, לא אני בעצם יודעת, שהאושר הוא מה שיש בפנים.
תודה רבה על המחמאות והדימוי
אם כי באמת שאיני רואה את עצמי יותר מעלה נידף- בדיוק כמוך וכמו כולנו. אני פשוט חושבת שאם כבר נגזר עלינו להיות עלים נידפים אז לפחות שנעשה עם זה משהו...
ולא... את ממש לא משוגעת.
את צודקת לגמרי לגבי כל התחלואות של העולם המערבי שלוקח אותנו למקום אחד והוא הכי נוראי.
לימור.
נכון שרק אחוז קטן של אנשים מסוגלים להכיל את מה שכתבת.
אני מודה שאני ביניהם. אין לי יותר מדי מה להוסיף מעבר לזה שלא הייתי נכנס לויכוחי סרק עם כזה או אחר על דת או מדינה.
לאלו המבינים את מה שכתבת הרי ממילא הם כבר שם.
החוויות המרתקות שעברת שם נשמעות מדהימות. ירצה הגורל אולי יום אחד יצא לי להיות שם. כאן אני כבר.
אם הייתי צריך לתאר אותך אז היית כמו בד לבן שעף לו ברוח... :) ואני סה"כ עלה נידף..
אהבתי מאוד מה שכתבת ואני אחזור לככב.
חבל שעבודה זרה מקרבת את הלב אל האמת תחת יסורים,
גם מדונה לומדת היום קבלה שזה אסור לחלוטין עפ דת ישראל ודרכה מתעוררים מאות יהודים ומתקרבים למקור מים חיים,
תשאלי את עצמך עם יד הלב ואת לא צריכה לענות לי - את מאושרת?
בתוכך את יודעת את התשובה....
דת משמעותה השפעה והכונה שיהודי אמור ללמד את הגוי מהי יציאה מהאנוכיות ומהי נתינה אמיתית לשם שמים,
להיות דתי זה להיות משפיע ולא סתם לשים כיפה או זקן ולומר אני דתי ולהשאר אנוכי,
אם אני משפיע בעל מנת לקבל הנאה לעצמי אני אנוכי
אם אני מקבל בעל מנת להשפיע לעצמי אני אגוהיסט
אם אני מקבל הנאה רק בעל מנת להיות משפיע נחת רוח לבוראי אני צדיק,
למה להיות בדויי מהאמת?
עזבי אני סתם שואל את עצמי על אודות גורל העם הזה ולהיות יהודי זה להיות מובדל כי אם אין הבדל
בין גוי ליהודי למה אני נקרא יהודי ולא גויי מבינה?
תצליחי נשמה כל מה שאני יגיד מיותר בהצלחה נשמה
היי נוגה. תודה על דעותייך והארותייך. אני מסכימה וגם לא.
לגבי הארץ שלנו- כאן אני חולקת עלייך. בתור אחת שטיילה בהרבה ארצות, כולל שהייה והתחברות עם מקומיים, גיליתי שיש שונויות בין ארצות. אנשים זה אנשים, ברור, אך עדיין יש איזה ציביון או טמפרמנט שהוא שונה בכל מדינה. כשאומרים על ישראלים שהם חצופים , ישירים וואגרסיביים אך עם זאת חמים וטובי לב, ברור שזו לא הכללה גורפת, אך יש בזה משהו. לא הייתי אומרת זאת על האנגלים למשל. ואתן לך דוגמא נוספת: חוויות הנהיגה שלי פה (אם לסכם בכמה מילים: טראומה הישרדותית בכל יציאה לכביש) שונה מאד מחוויות נהיגה שהיתה לי למשל בקנדה.(אם לסכם בשתי מילים: נעימה ושפויה). אבל אולי זו רק אני
כן מסכימה שממקום של דתות אין פה עניין של יותר או פחות טוב, מבחינתי כל דת שמטיפה לערכים נעלים ולשלום ואי אלימות היא טובה. זה פשוט עניין של חיבור. אני למדתי יהדות במשך שנים, ועם כל החוכמה שבה, היו חלקים שהיה קשה לי להתחבר אליהם או להבין אותם. ייתכן מאד שבגלל בורות שלי. גם בבודהיזם איני לוקחת הכל ומתחברת להכל. אך למה שכן- זה פשוט נפלא. מעבר לכך (כפי שציינתי קודם) שהבודהיזם הוא לא דת בעיניי (וגם לא בעיני בודהה
).
בעינייך שלולית... לא בעיניי (ובעיני רבים אחרים)
קצת נסחפת עם ניתוח האופי שלי (חשש להתחייב לבורא?...) אך לא אכנס לשם.
רק לצורך הפרוטוקול, אין לי שום בעייה עם היהדות. נהפוך הוא,יש בי הרבה הערכה, כבוד ואהבה ליהדות, אך לא בפוסט הזה עסקינן. מעבר לכך, איני רואה צורך להתנצל על כך שאני לוגמת מים נפלאים (לדעתי ממעיין זך).
חבל שברגע שאני מפרסמת פוסט על בודהיזם (זה השני שלי בנושא) ישר קופץ מישהו שמזכיר את היהדות. כאילו שזה על חשבון.
בודהיזם במקור הוא כלל לא דת, הוא אורח חיים.( למרות שיש שעשו ממנו דת). אם היית מכיר את הבודהיזם, היית מבין שאין סתירה כמו שאולי נדמה לך. אין צורך להיות מאוים מהבודהיזם. ואפילו (ובעינייך זה עלול להיראות פרדוקסלי) הבודהיזם חיבר וקירב אותי ליהדות יותר מבעבר.
נהניתי לקרוא מאוד.
לא חושבת שאת משוגעת מעופפת .. חושבת שבחרת לך דרך שמסבירה לך נכון יותר התופעות האנושיות שבהן את צופה.
לא חושבת שה"ארץ" שלנו, שונה מארצות אחרות. לא חושבת שה"דת" שלנו פחות טובה מ"דתות" אחרות.
איכשהו מאמינה שבכל תרבות\חברה\דת.. יש את כל השונות על הרצף מנתינה ללקיחה, מטוב לרע...רצפים שונים של תכונות נעלות ותכונות נעלות פחות אך קיימות ולכן בעלות תפקיד. ( הרי אם לא יהיה רע איך נדע מהו טוב? אם לא ניקח איך נדע מה זה לתת ? )
בכל מקרה מעדיפה את הנעלות באנשים שסובבים אותי.
תודה
בסד
הי לך
יש לך מים חיים בתורת הקבלה בדת היהודית בתורת ישראל,
מדוע ללגום מים משלולית שיש לך זכות לינוק ממקור המעיין?
האם מצב זה נובע בגלל החשש שלך להתחייב לבורא?
לימורי מקסימונת,
כתבת יפה, כן, ומעניין. הצלחת לגעת בי ולגרום לי לרצות להיות בודהיסטווה (מדי פעם בתור התחלה).
ישר חשבתי על הבודהיסטוות שפגשתי, אכן לא הרבה, ואכן אין דבר מרגש ומפעים מלהיות מוארת מנוכחותם של הצדיקים האלה
בקרבתך.
אהבתי מאוד. נפלא.
נשיקות ולהתראות בקרוב.
טליה
היי לימור
תגידי זאת לקבצנים הרעבים ללחם... אותם ממש לא מעניינת המוטיבציה של הנותן...
ברור שרצוי ובעולם אידיאלי נתינה היתה באה ממקום של הזולת בלבד, אך גם אם אדם עושה זאת בשביל האגו שלו, ובסופו של דבר יש צד שני שזקוק ומקבל, הרי כולם מרווחים לא ??...
יש כ"כ הרבה נזקקים היום, והרבה פחות שנותנים, ומתוכם מיעוט קטן שאולי נותן מתוך אלטרואיזם ...אז אם נכחיד את כל הלא אלארואיסטים, כמה יישארו באמת?...
רעיון יפה...
לימור,
קראתי את השיח ביניכם וחשבתי לעצמי, מניסיוני הדל, שלעיתים נתינה שבאה מתוך סיפוק האגו של הנותן עלולה להיות צבועה בצבעים קודרים, ועטופה ברגשות שליליים ביותר, שעדיף היה שלא היתה מתקיימת הנתינה הזאת... זה בהתייחס לאמירה שלך שכל נתינה מבורכת , ולא חשוב מה המוטיבציה של הנותן
העלית נקודה מעניינת לגבי טיבה
של התפיסה הרווחת היום.
נראה לי כי מה שמתחולל היום
אפשר להסבירו שזה תוצר של ההשקפה האדם במרכז
הואיל וכך הרי כל אדם מרוכז בעצמו
אולי צריך להסב את התפיסה ולומר שהאנושיות
במרכז וייתכן שבדרך זו, המבט כלפי הזולת
יזכה למימד שונה מכפי שהוא נגלה כיום.
התכוונת לדת ההינדואיסטית?...
כי אם כן, אז בהחלט יש הרבה מאד בודהיזם בהינדואיזם. למשל חוק הקארמה שציינת, אך יש עוד הרבה...
לגבי מאסלו- נכון בהחלט שנתינה היא הגשמה עצמית (ואם אתה שואל אותי, לא נראה לי שיש דבר כזה אלטרואיזם טהור, כי כל מעשה אלטרואיסטי טומן בחובו סיפוק גדול...) , אך כשהזכרתי את ההגשמה העצמית בהיררכיה של מאסלו, התכוונתי להגשמה עצמית מתוך התכווננות ומחשבה על האגו שלי והצרכים שלי. בעוד שנתינה מעיניים בודהיסטיות היא ממקום של הזולת והצרכים שלו.
כך שנתינה יכולה להגיע משני מקומות/שני סוגים של מוטיבציה: האחת היא לתת בשביל לממש את הצורך שלי, או האגו שלי, וכאן העצמי הוא המרכז. בעת שבנתינה שהיא לא ממקום של האגו שלי, המוטיבציה היא הצרכים של הזולת, ואז הזולת הוא המרכז, והסיפוק העצמי /ההגשמה העצמית שמגיעים בסופו של דבר, הם רק side effect , הם לא הכוח המניע. כך שבסופו של דבר כפי שאני רואה זאת, המוטיבציה היא שעושה את ההבדל. אך זה ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר. חשוב לציין שברמה המעשית, כל סוג של נתינה תתקבל בברכה, והאדם הנותן מבורך בעיניי, תהא המוטיבציה שלו אשר תהיה...
פוסט יפה ומעניין
שתי הארות:
1. לא רק הבודהיסטים, גם בדת ההינואיסטית אלמנט הנתינה והעזרה לכל מי שנזקק לה מוטבע עמוק ובא לידי ביטוי בפיתוח הקארמה.
2. לגבי מאסלו - לא בהכרח רואה שיש כאן סתירה, אלא פרשנות שונה. הרי גם הנתינה לזולת גורמת לאושר עבור הנותן וזוהי הגשמתו העצמית.
תומר יקירי... תודה על התגובה, כמו גם על תגובתך החמה והמרגשת לפוסט ששלחת במייל...
אני לא רואה "אבודים" ואיני יודעת איך הקונספט "דארמה" בא שם לידי ביטוי. (אולי תספר לי קצת...)
שתהיה שבת רגועה וקסומה
תודה שהחכמת אותנו עם הדברים המרתקים האלה.
דארמה מתחבר לי ישר ל"יוזמת דארמה" ב"אבודים". מעניין אם נגלה בסוף שיש קשר.
ואפשר להיות רוחני ומיסטי ויחד עם זה שפוי וארצי. כמוך, נו...
היי לימור יקרה
לבודהיזם נחשפתי לראשונה בארץ לפני 7 שנים, במדיטצית וויפאסאנה שלא גואנקה.הרעיונות בו נראו לי דאז כ"כ הגיוניים ונכונים לחיים. לבודהיזם הטיבטי, נחשפתי בהמשך בזמן מסעותיי בהודו ונפאל, ובהמשך גם בטיבט (שזה קצת עצוב, כי דווקא שם יש דיכוי של החופש הדתי הטיבטי).
מצאתי עצמי חוזרת כל שנה להודו, ע"מ לשמוע פניני חוכמה מפי הדלאי למה (אותו זכיתי לפגוש מס' פעמים) ומפי נזירים חכמים אחרים. בחו"ל גם פגשתי בודהיסטוות משלנו, בהתגלמות רבנים. בשנים האחרונות, גיליתי עמותה נפלאה בארץ בשם : "ידידי הדהרמה בישראל" (למילה "דהרמה" פירושים רבים, אך בהקשר שלנו משמעותה: "תורת הבודהיזם הטיבטי" ). שמזמינה מורים לארץ כל שנה, לאורך כל השנה.ביניהם גם בודהיסטוות. פתאום אני כבר לא צריכה לעלות על כרטיס טיסה בשביל לחזות בקסם. הקסם מגיע עד אליי
(אלו דמעות של אושר).
במהלך השנים גם נהייתי פעילה בעמותה הנפלאה הזו. אני ממליצה לכל אחד ביקום, לבוא פעם אחת לשמוע על הערכים עליהם דיברתי בפוסט, מפיו של נזיר חכם. היות וכאמור, כבר לא צריך לעלות על מטוס לשם כך, אזי מספיק ביקור באתר:
http://www.dharma.org.il/ שם ניתן לראות אילו מורים כבר נמצאים בארץ או מגיעים בקרוב..
אני מזמינה אותך באהבה, וכן את כל מי שהפוסט עורר אצלו משהו. ואפילו רק ברמת הסקרנות.
להת' בינתיים... ותודה שקראת (ותודה גם על הכוכב
)
מבינה מבינה
בטח שאפשר
ספרי מאין חזרת...
מעניין