בעקבות מאמר בידיעות 17/4/2009. החלטתי להגיב על מספר נושאים:

1.  אומר כרמון: "אני אמרתי לדליה רבין .. שבכל העצרות רואים מעט מאוד חובשי כיפות ... שאותם אנשים שמהם לכאורה בא הרוצח לא שותפים לאתוס הישראלי" 

אני איש ימין שלא מגיע לעצרות. אני איש ימין לא דתי, איני מכיר את יגאל עמיר. אני חושב שהיה צריך לירות בו כבר באותו ערב.

אז למה אני לא מגיע לעצרות?

כי אתם ומשפחת רבין החלטתם שאיזכור רצח רבין הוא בעצם חגיגה של ותמיכה בהסכמי אוסלו, אני התנגדתי להסכמים, מתנגד  להם היום וחושב שרבין נהג בטיפשות כאשר הוא שיחד את הח"כ העלוב שיצביע עם הממשלה בנושא. אני חושב שרבין היה ראש ממשלה לא טוב ועשיתי רבות כדי להחליפו בדרכים דמוקרטיות. אבל, אסור לרצוח ראש ממשלה גם אם אתה לא מסכים איתו. 

אז מה לעשות ב- 4/11/2010?

תמירו את השטות שעשיתם ביום דמוקרטי אמיתי ובעל תכנים משמעותיים שמציין את הרצח ומסביר לעם מדוע אסור בדמוקרטיה לקחת את החוק לידיים. כל הימין וגם חובשי כיפות יגיעו לאירועי הצדעה כאלו. תהפכו את הרצח לעיקר ותמחקו את "מורשת רבין" המזוייפת ופתאום יהיה לנו אתוס משותף.

2. אומר שמגר:"אני מתגעגע לציבור הישראלי של 48 שהזדהה באופן מלא עם כל מה שקרה במדינה". 

באמת?

האם שמעת על האצ"ל ועל הלח"י. האם אתה יודע אילו רדיפות עברו הלוחמים המהוללים, שכבשו את יפו וערים אחרות במלחמת העצמאות, לאחר הקמת המדינה? האם אתה זוכר את "האיש שיושב לימינו של באדר"? לא כל הציבור הזדהה ולא כל הציבור היה שותף. גם ההיסטוריה המשוכתבת של תולדות הקמת המדינה לא תורמת לאיחוד העם. המנצחים מובילים וכותבים את ההיסטוריה שלהם.

3. אומר שמגר:"השיוויון דורש שיפור. אני לא יכול להגיד שאין שיוויון אבל אזרחים רבים חשים קיפוח ואני כואב את זה"

אז תחליף את העם, מר שמגר. אין שיוויון בישראל. אין שיוויון בישראל, אין שיוויון בישראל.

לא בין ערבים ליהודים, לא בין חרדים לחילוניים, לא בין גברים לנשים ולא בין מרכז לפריפריה. אתה לא יכול להגיד את זה כי אתה שייך לאליטה שקיבלה ומקבלת את חלק הארי של נכסי המדינה ועושרה. האזרחים שחשים קיפוח הם אלו שמקופחים, משלמים יותר ומקבלים פחות. תקן את זה ותוכל להגיד שיש שיוויון.

4. אומר שמגר:"אני סבור שתפקיד היועץ המשפטי יתרוקן מתוכנו אם יפצלו אותו. זה רק יפתח ויכוחים בין התובע הכללי ליועץ המשפטי".

וזו הסיבה העיקרית שבשלה חייבים להפריד את התפקידים כדי שיתפתחו ויכוחים, יישבו שני משפטנים בכירים שאחד מייצג את הממשלה ואת הפוליטיקאים ומהצד השני התובע הראשי ויתווכחו כך שלפחות על השולחן יהיו שתי דיעות משפטיות תקיפות. מה רע? בוודאי יותר הגיוני מאדם אחד שאמור לחבוש שני כובעים ויש לו כוח בלתי רגיל.

למרות הכל אני מאמין שעם ישראל חי.