הבחירה לאלף או לטפל בבעיות התנהגות ללא שימוש באמצעים אוורסיים היא בחירה מודעת, מושכלת ודורשנית. זאת בחירה עקרונית שמשקפת תפיסת עולם.
קאת'י סדאו, מאלפת שאני מעריכה וזכיתי גם ללמוד ממנה ישירות, השתמשה בדימוי מצויין לתפיסה הזאת. אם נתייחס להתנהגות לא רצויה במונחים מעולם הצומח, הרי שהתנהגויות כאלה הן כעשבים שוטים. גנן "רגיל" בבואו לסדר את הגינה ישתמש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים כדי "לנקות את השטח". גנן "אורגאני" יבחן את האדמה ואת העשבים השוטים, ויחשוב אילו צמחים כדאי לשתול כך שלעשבים המזיקים לא יהיה ממה להתפתח. הוא ימנע משימוש בחומרי הדברה, שהשפעתם על האדמה מזיקה בטווח הארוך. כך גם פועלת צורת החשיבה של מטפל ומאלף באמצעות חיזוקים חיוביים. אנו מתמקדים בהגדרת התנהגויות רצויות וחיזוקן, כך שההתנהגויות הלא רצויות ילכו ויכחדו. לבעל החיים יהיה רפרטואר התנהגותי עשיר שלא יאפשר לכל ה"בררה" לגדול שם. עבור כל התנהגות לא רצויה ננסח התנהגות חליפית שלא ניתן לבצע בו זמנית עם ההתנהגות הלא רצויה. לדוגמה: לא ניתן גם לקפוץ וגם לשבת. אם הכלב אוהב לקפוץ על אנשים כברכת שלום, נאפשר לו לברכם רק כשהוא יושב. אם הכלב קופץ - האדם יתרחק ממנו. אם הכלב יושב - האדם יתקרב.
כבוגרת האקדמיה לאילוף של קארן פראיור אני גאה להיות חתומה על הצהרה המתחייבת לא להשתמש באוורסיות ככלי ללימוד. מי שלא ראה את הכלבה שרה בלה והמטפלת שלה ליסה קליפטון בומפס, לא ראה טיפול בכלב אגרסיבי בשיטות חיוביות מימיו. אופס, אני גולשת לנושא חדש. כנראה שיהיו הרבה פוסטים...
קיימת יותר משיטת אילוף אחת המוגדרת "חיובית". אני אוהבת לעבוד בשיטת הקליקר, אך פירוט מעמיק יותר עליה - בפעם אחרת.
|