מיתולוגיית השוקו בשקית מאת: (סמדר כוכבי) שקיות השוקו הראשונות הושקו בסוף שנות השישים של המאה הקודמת, ומאז ועד היום הן מלוות ילדים בדרכם לבית הספר. הזיכרון הכי חד של שוקו בשקית שייך לשעות הבוקר המוקדמות של שנות ה-70 המאוחרת. משהו כמו 07:30 בבוקר המכולות היו מוצפות ילדים שקונים שוקו ולחמנייה, זו הייתה ארוחת הבוקר הכי זולה, מהירה ומזינה שהורים עובדים ועסוקים, שעדיין לא שיחקו בשפת הקריירה, היו יכולים להעניק לילדיהם. הטקס הקבוע: בוחרים את שקית השוקו הכי קר, עושים חור בקצה ומתחילים "להשקות" את הלחמנייה, נותנים ביס וחוזר חלילה. פעם ההבטחה של כל טיול או קייטנה הייתה שוקו ולחמנייה. בערך בשעה 11:00 כולם היו נאספים במעגל מזיע של אמצע אוגוסט ומקבלים שוקו פושר ולחמנייה מצ'וקמקת. אלו היו השעות החשוכות של השוקו בשקית,. בקיץ. בימים החמים מקומה של השקית הייתה בפריזר, בבוקר היינו מוציאים אותה ובערך חצי דרך מקררים את הפנים והצוואר עם הקרחון החלבי, אחר-כך כשהוא קצת הפשיר עשינו חור יותר גדול מהרגיל ו"שאבנו" סוג של סורבה דל קלוריות, שבבים שבבים של שוקו. מקום הולדתו של השוקו... בני המאייה היו כפי הנראה הראשונים שהשתמשו בפולי עץ הקקאו למאכל. הם נהגו להכין משקה מר בשם "צ'וקואטל" מפולי קקאו טחונים, בתוספת צ'ילי חריף, וניל ופימנטו. המשקה שימש כמשקה מעורר ונקשרו בו סגולות מרפא. בתחילת המאה ה-15 הפולים מגיעים לאירופה בפעם הראשונה אך לא מותירים רושם רב,רק כשמונים שנה לאחר מכן האירופאים המדהימים מגלים את המשקה שמלווה אותנו עד היום , בעיקר משום שהחליפו את הצ'ילי בסוכר שהמתיק את המשקה המר. מתכון לשוקו משובח במיוחדמצרכים: ל-3 מנות חבילה שוקולד מריר 1/2 3 כוסות חלב 1/4 כפית תמצית וניל אופן הכנה: יוצקים חלב לסיר ומביאים לרתיחה, מסירים מהאש ומוסיפים את השוקולד הקצוץ. מערבבים עד להמסת השוקו עד קבלת מרקם מבריק. מוסיפים את הווניל ומערבבים. התגלגלותה של שקית קטנה.. |