חוק ההסדרים 2009
חוק הסדרי משק המדינה, בשמו המלא, הוא חוק שנוצר ב-1985, ומטרתו היתה לייצב את הכלכלה הישראלית. אפשר לומר שבאותה שנה הוא הצליח לעשות זאת פחות או יותר. מאז, ברבות השנים, הפך חוק ההסדרים לחוק בלתי דמוקרטי בעליל, מכמה סיבות: 1. הוא מאגד בתוכו סעיפים שונים מתחומי חיינו השונים. הוא אינו חוק-חינוך, או חוק בריאות, הוא חוק ממשלתי, המאגד בתוכו סעיפים בחינוך, בבריאות, ברווחה, בתשתיות, בתרבות, ומי שכותב ומנסח אותו - זה בכלל משרד האוצר. מוזר? רגע, עוד לא הגענו לשיא. החוק בעצם קובע את המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל לשנה הקרובה. בחוק יסוד: הכנסת, סעיף שקובע, כי אם הכנסת אינה מאשרת את תקציב המדינה - היא מתפזרת. כך נוצר מצב אבסורדי, שעל מנת שלא לאבד את כסאותיהם המרופדים, מאשרים רוב הח"כים את התקציב, גם אם הוא מתעלם לחלוטין ממצביעיהם. את חוק ההסדרים - מגישים יחד עם התקציב. כלומר, אישרת אחד - אישרת את השני. כך לא נוצר מצב שחוק ההסדרים אינו מאושר, כי אף אחד לא מעוניין לפזר את הכנסת ולכרות את הענף היוקרתי שעליו הוא יושב. מיטב הלהיטים של חוק ההסדרים 2009 - חבילת ההטבות לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, תוכנית שהגה מישהו, פעם, (מודה, לא זוכר), ומאז כל ממשלה בעקביות דוחה את ביצועה (זה יקר, צריך את הכסף הזה לבטחון, אנחנו מדינה מוקפת אויבים, למי ששכח), החבילה הזו מוקפאת לעת עתה. שיפסיקו לחכות... קופות החולים מוסיפות לביטוחי הבריאות עד 90 שקלים בחודש, כשלבחירת קופת החולים אם להוריד את המחיר או לא. כלומר - הגברת התחרות בין קופות החולים. זהו צעד לא ראשון, ולא-אחרון בהפרטת מערכת הבריאות. אנקדוטה - תזכורת לציבור בעניין מהי מערכת בריאות מופרטת: בארה"ב, ביטוחי הבריאות הם מהמקיפים, הטובים והבריאים ביותר בעולם, איכותיים ביותר. רק יש את העניין הזה שלחצי מהאוכלוסיה אין את הכסף לביטוח בריאות ולכן פשוט אין להם כזה. זוהי מערכת בריאות מופרטת. חכם, מה הוא אומר? מה עדיף, שלכולם יהיה ביטוח, אבל מחורבן? לא, ידידיי. העובדה שמערכות החינוך, הבריאות והרווחה בישראל על הפנים (הבריאות לא כל כך, אבל לאט לאט), אינה נובעת משום שאנו לבנטינים שלא מסוגלים לספק את השירותים הללו, אלא שזו עובדה הנובעת ממדיניות. יש אופציה שלישית, והיא שלכולם יהיה ביטוח בריאות, והוא גם יהיה איכותי. זה ברגע שמדיניות הממשלה לא תהיה לגרום להפרטה של חלק הארי מהסקטור הציבורי. בנוסף, תכנית ויסקונסין היא חלק מחוק ההסדרים, בטח ארחיב עליה מתישהו בהמשך. מהתכתבות קלה עם עוזרו הפרלמנטרי של ח"כ דב חנין (חד"ש), הממשלה השיגה לעצמה דחייה של כמה חודשים בהגשת נוסח סופי של חוק ההסדרים. יש להניח שיגברו המחאות נגדו, שיתקרב מועד ההצבעה בכנסת.
כיכר טיין-אן-מן בישראל
מדיי שישי, מתקיימות הפגנות בכפרים הפלסטיניים שגדר ההפרדה חוצה אותה בבוטות, מפרידה משפחות ומחלקת, משאירה את אלה בעולם הראשון ואת אלה בעולם השני. חומת ברלין הקטנה שלנו. ההפגנות שמתקיימות ע"י פלסטינים תושבי האיזורים ופעילי שמאל רדיקליים נתקלות בדמוניזציה חוזרת ונשנה של הציבור בישראל. אני חייב להודות שאני איני לוקח חלק בהפגנות הללו, איני מאמין בהן. איני חושב שהחייל ששומר על בניית גדר ההפרדה בבילעין הוא זה שמתווה את המדיניות ומולו צריך להפגין. אני חושב שההפגנות צריכות להיות חכמות יותר, פוליטיות יותר, ומתלהמות פחות. עם זאת, איני חושב שישנה איזושהי סיבה בעולם, לפזר הפגנה בצורה אלימה. ביום שישי האחרון נהרג תוך כדי הפגנה בבילעין פלסטיני, שמו באסם. לבאסם דעות, מחשבות, זכרונות, חלומות, אולי גם משפחה. יחד איתו נפצעו שני אזרחים זרים שהפגינו. בתצלומים נראים חיילים צה"ל כאילו אינם מבצעים את ההוראות הנהוגות בדר"כ בפיזור אלים של הפגנות, אלא מכוונים את מטול הרימונים היישר אל הקהל. באסם חטף את הרימון בחזהו. טוקבקיסטים שכתבו שהדבר בשגרה, שאין מה לבדוק, ושזו אחריותו המוחלטת של הפלסטיני שהפגין - לכאן הגענו? שיורים בהפגנות? אש חיה? תודיעו לי שתהיה האקציה הראשונה. החברה, הצבא, והאזרחים הופכים לאלימים יותר ויותר עם השנים, ולאף אחד לא נראה לא בסדר, מאחר ואנחנו עולים בהדרגה. כמו שאתה לא שם לב שאחיך הקטן גדל - הוא גר איתך בבית. אבל אם לא תראה אותו 10 שנים ותחזור, תתרשם מגובהו ומימדיו. עלינו להפסיק לגור בבית עם הסכסוך הזה, שאיננו מצליחים להסתכל מבחוץ ולראות איך סף האלימות גדל, ואיך אנחנו הרבה יותר אלימים משהיינו לפני 10 שנים ו-20, ואיך לרובנו נראה דווקא בסדר, שאנשים נהרגים פה בהפגנות מירי של צה"ל. איאלץ לשלוח אתכם לקרוא מה קרה בכיכר טיין-אן-מן בבייג'ין. קראו לזה טיפול בשוקים.
"המורד האלמוני", אדם לא ידוע, שעיכב את הטנקים בכיכר טיין-אן-מן לבדו, במשך מעל חצי שעה.
חינוך לטווח ארוך
קדנציה של ממשלה היא אמנם 4 שנים, אך היא מסוגלת לעשות נזקים חמורים, שייתכן ויידרשו 40 שנה לתקן. ח"כ ושר החינוך גדעון סער ייפגש עם ראש עיריית ירושלים החילוני ניר ברקת לדון ביוזמה, לפיה כל תלמיד בישראל יבקר לפחות פעמיים בחייו הפדגוגיים בירושלים, באתרי מורשת. בג"ץ, הכנסת, הכותל, לגיטימי. אבל מה יקרה שהילד יבקר בעיר דוד, יסתכל על הכפר סילוואן וישאל את המדריכה המתנחלת מה זה? הסיורים הירושלמיים יכולים להיות חינוכיים ומועילים מאוד, ולצד זה פוליטיים, גזעניים, ופוגעניים מאוד לטווח הארוך. סתם שאלה למחשבה: גם תלמידי מערכת החינוך, אזרחי ישראל הערבים יזכו לשני סיורים בירושלים במהלך הלימודים? גם אותם יקחו לעיר דוד? לגבעת התחמושת? מה יסבירו להם שם? על גבורת החיילים היהודים של הצבא היהודי במלחמתו באוייב הערבי, אבל לא ערבי כמו שהם, ערבי כמו שהם היו פעם, כלומר, אין צורך להיבהל, כלומר, זה כתוב בתנ"ך שהאדמה הזאת שייכת.. היינו חייבים, אתם מבינים? בקיצור, כלומר, הם התחילו. זאת אומרת אתם התחלתם. לא, בעצם... גבורה, גבורה, גבורה.
תומר דותן שהגיע הזמן שילך לישון.
נ.ב שימו לב לציטוט הבא: |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בנושא ההפגנה בבילעין- מאמר נהדר של אליה ליבוביץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1080144.html
עכשיו קיבלת כוכב.
להיפך, לקחת את כל הילדים לירושלים, הרי זו בירתם של שלושה עמים היושבים כאן, ולהסביר לכולם בצורה אובייקטיבית עד כמה שאפשר מה היה, מה הווה, ואם דיון על מה יהיה - מה טוב.
להשתמש בירושלים כבמה לדו-שיח. לקיים טיולים מעורבים.
ולא - להשתמש בטיולים לירושלים כאפשרות לפעור את הפער עוד יותר.
מה הכוונה?
לגבי החלק השלישי;
אז מה אתה אומר - לא לקחת את הילדים לירושלים?
"אם תמשיך ככה תגיע רחוק, יא שמנדריק"
כתבת והסברת יפה את הנושאים.
http://cafe.themarker.com/add.php?typeid=4&parentid=988991&qt=4&q=6490169