היום, יצאנו לטיול ממצפה משואה לחירבת מדרס.
הצטרפו אלינו לימור, רועי בת 7 ואור בת 12.
לאחר הקפצת רכב לנקודת הסיום, יצאנו ממצפה משואה בסמ"ש (סימון שבילים) אדום בשביל להולכי רגל היורדת בחורש טבעי. הירידה היתה אתגרית ויפה והילדים מאוד נהנו לרוץ בין הסלעים והשיחים הרבים. לקראת סוף החורש, עשינו הפסקה תחת עץ אלון. הכנתי תה מרווה טעים ותוך כדי שתיה, סיפרתי לילדים את אגדת הלוטם. יש בחורש, שני סוגי לוטם. והמעשה שהיה, כך היה:
מלך החורש, החליט לערוך מסיבה. הוא הזמין אליו את כל פרחי החורש ובניהם, את שני האחים לוטם. לוטם אחד, שהיה החרוץ מבין האחים, התעורר בזמן, התקלח והתגלח לקראת המסיבה, לבש חולצה לבנה מגוהצת, שם על עצמו בושם ויצא מהבית כשהוא מגונדר ויפה למסיבה. האח שלו, לוטם העצלן, התעורר משנתו וראה שהוא מאחר למסיבה. לבש חולצה ורודה מקומטת שמצא בארון, לא התגלח, לא התבשם ורץ מהר למסיבה. כמובן, שהוא הגיע באיחור. מלך החורש, מאוד נעלב ואמר ללוטם העצלן: "מאחר והגעת למסיבה שלי בצורה כזו, כך תישאר כל ימי חייך".
ולכן, הלוטם המרווני לבן, יפה עם ריח טוב ואילו הלוטם השעיר, וורוד, עליו מקומטים ואין לו ריח.
לאחר הפסקת התה, המשכנו בסמ"ש האדום על לכביש 38, חצינו את הכביש והגענו לצומת שבילים. הסמ"ש הכחול עולה לחירבת מדרס ואילו הסמ"ש האדום, פונה ימינה ומקיף את הגבעה.
הילדים רצו להמשיך בטיול ולכן המשכנו במסלול הארוך בסמ"ש אדום. הדרך נהדרת, חורש יפה משני צידי השביל. השביל מטפס ועולה לגבעה והילדים טיפסו את העליה בגבורה ראוייה לציון!
לאחר הירידה מהגיבעה, פנינו לשביל בסמ"ש שחור ואיתו הגענו למגרש החניה של חירבת מדרס, שם השארנו את הרכב. פנינו ימינה לכיוון חירבת מדרס ועצרנו מתחת עץ אלון גדול להפסקה. הילדים נחו ושיחקו עם זכוכית מגדלת וניסו להדליק אש בעזרתה.
לאחר המנוחה, המשכנו עוד כ- 50 מטר והגענו למערה יפה ובה מערת מסתור. הילדים נכנסו מצד אחד עם פנסים ויצאו מהצד השני שוב ושוב.
רעייתי נותרה עם הילדים כשלימור ואני, נסענו להביא את הרכב ממצפה משואה.
כשחזרנו, עלו כולם לרכבים, נפרדנו מלימור, רועי ואור ונסענו הביתה עייפים אך מרוצים!