הבוקר יצאתי להליכה הרגלית שלי. לאחר מספר דקות שמתי לב שלא הצטיידתי בכסף לקפה הפוך. שיניתי את המסלול כך שאוכל לחזור הביתה, לקחת כסף ולצאת בחזרה ועדיין אשלים את מכסת צעידת הבוקר היומית.

במסלול המקרי פניתי לרחוב בוסתנאי גיליתי שהשער לבית פתוח. ניכנסתי פנימה. הבית נטוש ועושה רושם שהוא בתהליך כלשהו של שיפוץ. בית מרשים מאבן, שנבנה כנראה בשנות השלושים של המאה הקודמת לפחות בחלקו. האיזור בכלל רווי היסטוריה מעניינת ולא מוכרת. באיזור הסמוך שכנו לפני קום המדינה שגרירויות של מדינות ערב (סוריה, לבנון עיראק). הבית מוכר לי שנים רבות. הוא מוקף חומת אבן ומעליה גדר. לבית שתי כניסות האחת מרחוב כובשי קטמון שהייתה הכניסה הרשמית. הכניסה מרחוב בוסתנאי הייתה סגורה תמיד. בית בן שלוש קומות וקומת קרקע. שטח כל קומה כמה מאות מ"ר. זה לא היה בית פרטי. אף פעם לא ראיתי בו אנשים רגילים. נדמה לי שבשער ראיתי בעבר שומר. אתם יודעים אלה מהשושו. הבית שימש כנראה את אחד מגורמי הביטחון שלנו, אולי את השב"כ ואולי גוף אחר. סיירתי בכל הקומות. לא מצאתי ולו רמז קל למה שהתרחש כאן בעשרות השנים האחרונות. העוזבים עשו עבודה יסודית. ברחוב בוסתנאי גרו סבתי וסבי הם מתו מזמן, גם הורי, אין לי את מי לשאול. הבית נשאר סוד.