איני זוכר את שמה, אני רק זוכר שבאחד מימיו הקרים של חורף 1994, קיבלתי טלפון מבת משפחה שנורא רצתה שאכיר את שכנתה - נכה אף היא. . בתחילה דחיתי את הצעתה. לקח לי המון זמן לצאת מאותה בועת הנכות ומשהו בצעד הזה העלה בי את החשש שאני בעצם חוזר אחורה - אל האדם שהייתי פעם. לאחר ימים ארוכים של "נדנודים", נעניתי להצעה, לקחתי את מספר הטלפון וחייגתי זו הפעם הראשונה בחיי - אל דמות שטרם ראיתי. . נרגש עד עמקי נשמתי ובקול נרעד הצגתי את עצמי וסיפרתי על חיי. לא עברו שלוש דקות עד ששמעתי את ה"לא מתאים לי כרגע". הסיבה היתה דומה לשלי בדיוק: "קצת קשה לי לשוב למעגל הזה". . בשארית כוחותיי האחרונים (אחרי הכל, זו סוג של דחייה), אמרתי שמאותה הסיבה בדיוק לקח לי יותר ממספר שבועות להרים את הטלפון הזה ואם לא ננסה, כנראה שלעולם ילווה אותנו טעם ההחמצה. הטיעון שלי לא צלח ובברכת הצלחה, נפרדנו לשלום. . שבועיים לאחר מכן קיבלתי ממנה טלפון: "חשבתי על מה שאמרת לי בסיום השיחה, יש בזה המון, רק שהייתי זקוקה לזמן על מנת להפנים את זה". . נפגשנו יומיים לאחר מכן. מוצאי שבת, שעת ערב מוקדמת, בית קפה נחמד באזור הקריות. . זו היתה הפעם הראשונה שלנו בסיטואציה שכזו. נבוכים, סמוקים, מנסים לתמרן בין השתיקות הארוכות שרק המלצרית הפרה, משוחחים על נושאים הקשורים בעיקר במגבלה של שנינו, כך, במשך שעה תמימה שנגאלה לאחר תירוץ ששלפתי: "יש לי השבוע מבחן חשוב. שנזמין חשבון ?" . בלילה ההוא, מספר שעות לאחר מכן, שכבתי במיטתי ודמעות היו בעיניי. את תופעות הנכות ממנה סבלה שותפתי לדייט היה לי קשה לעכל. היו יותר מדי רגעים שחשתי שאני נמצא בתוך סרט, סרט רע. המרירות והכעסים כלפי בורא עולם לא איחרו להגיע ושאלתי שוב את אותה שאלה "למה זה מגיע לי קיבינימאט ?" . מבלי להביא בחשבון שישנן המון סוגי נכויות, מבלי לחשוב שבסך הכל לא היה כאן "קליק", מבלי להבין שאני עוד אחד מאותם גברים שלא ראו לזה המשך, הבעתי בפניה את כנותי בשיחה שיזמתי לאחר מספר ימים, ועם הנחת השפופרת, נשבעתי שזו הפעם האחרונה שאני יוצא לדייט עם מישהי בעלת מגבלה. . (מתוך הספר: תעז, תחלום, תגשים! ... כל הזכויות שמורות לאייל סבג ©) . ---------------------------------------------------------------------------------------------------------- הסיבה לפרסום הפוסט: . כל אחד מאתנו נולד עם משקפיים שדרכם הוא רואה את העולם, בשפה האימונית, מכנים זאת כפרדיגמה. מה שלא כולם יודעים הוא שניתן לעדכן ואף להחליף את אותם משקפיים, את אותם פרדיגמות, שלעתים מונעות בעדינו לחיות חיים מלאי חופש, בחירה והגשמה. . כאמור, עברו מאז 15 שנים. אך בזכות ההבנה שאני יכול להחליף את משקפי ראיית עולמי, עברתי תהליך מדהים ממנו גדלתי והפכתי לאדם טוב יותר, נאור יותר, מודע יותר ומסור יותר. זו בדיוק הסיבה שבחרתי לעבוד עם אנשים בעלי מגבלה גם באימונים האישיים שהתחלתי להעביר. . החלפת המשקפיים אינה בשמיים, היא רק אצלכם בידיים ! . חישבו על זה....יש בזה המון. . למידע על ההרצאות, הסדנאות, חוגי הבית והאימונים האישיים, הקליקו כאן. |
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חברה יקרה,
...
איני מאמין במקריות, כך שאם הגעת אל מילותיי
בתזמון הנוכחי, כנראה שהכנות והרגש שהבעתי
נועדו להעניק לך זווית ראיה מיוחלת, ואני שמח
על החווייה ומודה על תגובתך המרגשת.
....
ברוכה נוכחותך בין מילותיי ויום נעים.
שינויים הם החוק הטבעי של החיים, ואם בנוסף
לאותם שינויים קטנים נדע לעדכן גם את הפרדיגמות המהותיות,
הרי שעשינו צעד ענק בדרך להיות אנשים טובים יותר.
...
תודה והמשך יום אביבי.
אייל,
יד המקרה היתה שסייעה לי להגיע לפוסט שלך.
ואלי- יד מכוונת???
מכל מקום, רגשת אותי.
ולא רק בכנות שלך, אלא בעיקר
במה שרית והצלחת להראות-
אדם הרגיש לאחר כמו שהוא רגיש לעצמו.
אדם -במלוא מובן של אדם -בן אנוש.
אז, תודה לך על החוויה.
נוטה לחשוב שהשינויים קורים אצלנו כל העת
אולם המדובר בשינויים קטנים, לא קפיצות מדרגה ולא שינויי פרדיגמות
גם לך חבר :)המון תודה שרוני.
הכל מהבטן הרכה, אחרת לא הייתי יכול להביע את דבריי
בצורה שהם מובעים, וככותבת את ודאי מכירה את התחושה.
..
האמת שגם אני מצפה לספר.
זה קורה......והוא יראה אור בזמן שהיקום ימצא לנכון :)
...
יום נעים.
איילי!
איך אני אוהבת את הכנות הטהורה שלך
היישר מן הבטן הרכה.
אגב..אם שואלים אותי?! - מה שעושה כותב לכותב טוב, זה היכולת לכתוב
חד, אמיתי וברור.. משם.. מהבטן הרכה.
ריגשת אותי בשיתוף הזה..
מצפה לספר!
וגם..
חבר מדהים שלי
אין עליך!
שרוני
צודקת מיכל,
זה בהחלט נכון לכולם.
תודה....וברוכה נוכחותך בין מילותיי.
אין עליך בכל הקשור בהתבטאות מילולית.
תמיד אתה מצליח לרגש אסף יקר.
סתם נראה לך שהשאלתי ממך את המתכון ל'פור פלי' ?
רק שבוע שעבר סיימתי שפכטל וצבע בקירות חדר השינה,
והכל בגלל אותו פוסט מדובר :)
...
תודה ידידי.
המשך שבוע מדהים!
תודה ידידי וברוך בואך אל מילותיי.
אגלה לך דיברה מתוך החזון שלי:
.
לתרום ליצירת חברה מודעת יותר, הוגנת יותר,
ערכית יותר, מוסרית יותר, חברה שבה מכירים במוגבל כשונה
אך שווה בכל הקשור בתנאי העסקתו, תרומתו, ויכולתו להיות ככל האדם.
...
והאמן לי יוני שזה באמת לא בשמיים,
רק אצלנו בידיים.
...
בנוסף, הזכרת לי פתגם שבדי:
"כשהעיוור תומך בפיסח, שניהם מצליחים להתקדם"
מהפה שלך למזכירתו של בורא עולם דיאנה שלי,
הרי וזו מטרתה של שליחותי, ומי כמוך יודעת.
...
יאללה, מצפה לפגיעה בנוגע לשבוע הבא.
...
געגועים, חיבוקים, וקיסס ורי ורי :)
נכון לכולם.
בריאים ונכים.
יפים ומכוערים.
מוצלחים ולא יוצלחים.
מושלמים ופגומים.
...
תמיד כשאני קורא אותך, אני חש קצת אחרת לשעות הקרובות..
החיים מקבלים פרספקטיבה אחרת
והמציאות משתנה בחטף לנגד עיניי..
רגישות זו תכונה שבנויה בילד-אין בתוכך, אך חשוב אולי עוד יותר,
אתה מצליח "להדביק" אותנו (קוראיך) בה
ועד כמה שזה ישמע מוזר,
אתה נותן לי להרגיש אדם מעט יותר טוב אחרי שאני קורא אותך..
ריגשת כמו תמיד בסיפורך
סיפור יפה...
אזופוס אמר, החזק והחלש אינם יכולים לקיים שותפות. במקרה שלך אני ממש חולק עליו. אדם עם מוגבליות מרגיש חלש מול האדם הבריא. הרגשה מובנת בתחילת הדרך עד שלומדים שאדם מוגבל אינו אדם חלש, להפך, התמודדות יומיומית מחזקת. הרי שני הדברים הקשים ביותר להתמודדות בחיים הם הצלחה וכישלון. נתן אלתרמן כתב, צבע הדברים תלוי בצבע המשקפיים.
צ'רלי יקירי
הלוואי ותדביק עוד אנשים בראייה הקסומה הזו שלך
הכח העצום הזה שבך פשוט מדבק.
ושבוע הבא זה קורה
ה- מפגש.
אני אבדוק עם סיגל ונארגן. סופית.
אז תכין את החליפה חחחחח
נשיקות אליך
אז אולי הגיע הזמן להתחדש
קסם של שבוע גם לך!
יודע ענתי.
זו גם הסיבה שאני חושב שאת מרכיבה אחלה משקפיים :)
6/6 חופשי :)
...
תודה יקירה ויום מדהים!
בא לי לשוב למילותיה של הבחורה: "יש בזה המון".
אכן, אפשר לשנות את המשקפיים.
ויש אנשים שעושים את זה דווקא בקלות. אני לפחות.
דברי בשם עצמך מאמי :)
תודה אהובה.
..
שבוע מתוק.
את התגעגעת ???!!!
לו יכולתי לדמות את געגועיי למד-טורים,
המחוג היה עובר את ה-7000 סל"ד :)
...
נו יאללה יקירה....
נראה לי שהברבורים של האגם ברעננה ישמחו
לקבל את פנינו. מה גם שיש שם אחלה אייס קפה.
אני, את ומגי או בקיצור: צ'רלי והמלאכיות שלו בדרך
לעוד משימה חשאית :)
....
דברו איתי, אשמח.
...
תודה סיגלי, ושבוע יפה כמוך.
מתי תביני שמילותייך שוות לי כמו 1000 כוכבים ?
...
העיקר החיבוק.
תודה אלוצ'קה }{
שבוע מדהים.
לא פשוט בכלל אבל בהחלט לא בלתי אפשרי.
...
תודה עינתי.
שבוע מדהים שיהיה לנו.
מקסים שלי
כמה געגעתי אליך
לקרוא את המילים האמיתיות שבך
את התובנות הכנות שמעטרות את המסך
יש שיסכימו איתך, יש שיגידו וירגישו אחרת
הכל מתקבל ואפשרי בידי הבוחר
ואתה את בחירתך עשית
ואתה הולך איתה עם ראש מורם מבלי להתנצל
נשיקות גדולות
אפרופו הגיע הזמן להפגש כבר
אני אתה מגי, יהיה כיףףףףףף
השמש יצאה מאירה את השמיים
נתאם לקפה של אחה"צ?
:))
ראשית, ברוך בואך אל מילותיי.
ראוי לזכור שמדובר במקרה שהתרחש לפני 15 שנה.
מאז, אותה פרדיגמה קיבלה תפנית חדה, כך שאם
יהיה מצב ל"קליק" עם בעלת מגבלה כזו או אחרת,
מיותר לציין שלא אפסול אותה, בטח ובטח שלא על
היותה מוגבלת.
...
תודה והמשך שבוע פורה.
נשמה את בעצמך, מונה נפלאה שכמותך.
כשאני קורא מילים כמו שלך אני שואל את עצמי למה קיבינימאט
חיכיתי כמעט שנה עד שהועלתי בטובי לפגוש אותך ?!
...
כל עכבה לטובה את יודעת.
השמועות מספרות שמשהו עומד להתרחש אצל אמיר ב- 08/05.
אעדכן אותך כמובן.
וכמו שאמרת....זו התחלה של ידידות אמיצה ומיוחדת !
...
תודה, חברה יקרה שלי.
תודה עמוקה וברוך בואך אל היכל תובנותיי.
...
שמחתי לחלוק, ואם ראית במילותיי כחומר למידה,
אשריך.
...
אחלה ערב והמשך שבוע נפלא.
המון תודה אלון יקר.
ריגשת אותי, מאוד.
...
ברוכה נוכחותך בין מילותיי.
קסם של שבוע שיהיה.
האמת שהם לא כל כך חדשות, אוטוטו יחגגו 11 שנים.
אבל תודה יקירה שלי.
...
קסם של שבוע.
"החלפת המשקפיים אינה בשמיים, היא רק אצלכם בידיים !"
כמה שזה נכון :-)
אין לי כוכב
אבל יש לי חיבוק...
לשנות פרדיגמה זה לא פשוט בכלל.
למרות שברב המקרים כלל לא נזכור מה יצר את הפרדיגמה.
איילי נשמה
ככה זה היה באמת
ואם הייתי כותבת פוסט הוא
היה מתחיל כך - -
במשך חודשים היא הייתה נכנסת לדה מרקר ומחפשת פוסטים שכתב
ותמיד כשהייתה מגלה אחד
הייתה קוראת כל מילה בשקיקה ומגיבה
בהמון אהבה
כי יש לו יכולת בלתי נגמרת לחבר מילים למשפטים מעוררי השראה
ואחרי חודשים של התכתבויות קצרצרות
ביום שמש של תחילת אביב
הם נפגשו סוף סוף
ועל המפגש הזה נאמר המשפט
This is the beginning of a wonderful friendship
מחכה לספר:-)
אחלה פוסט של החיים.
מרגש !
יש לי מה ללמוד ממנו.
ריגשת אותי מאוד עד כדי שהתחלתי לקרוא את כל הפוסטים שלך אחורה.
אתה אדם גדול ומיוחד !
*
בהצלחה
אלון